אייזנברג חושב שהגזמתם: קנה מניות מלם תים ב-11 מיליון שקל לתוך הפאניקה מה-AI
בזמן שמניות ה-IT צללו בדו-ספרתי מחשש שהבינה המלאכותית תייתר את הצורך בחברות המחשוב, בעל השליטה במלם תים ניצל את הסנטימנט השלילי לרכישת ענק מחוץ לבורסה והגדיל את ההחזקה ל-14.9% - זו הבעת אמון, ניצול הזדמנות או גם וגם?
היום האחרון היה היום הכי גרוע למניות ה-IT בשלושת השנים האחרונות. למעשה הם רשמו את הנפילה הכי חזקה שלהם מאז נפתחה הבורסה למחרת השביעי באוקטובר, אבל בעוד באותו יום ההיסטריה הייתה כללית, אתמול הפאניקה הייתה משותפת רק לחברות התוכנה והמערכות הארגוניות. הבהלה, שהחלה בוול סטריט עם השקת פתרונות ה-AI המתקדמים של חברת אנת'רופיק (Anthropic), היכתה גלים בכל העולם וגם בתל אביב ושלחה את מטריקס מטריקס 0.34% , חילן חילן -0.54% פורמולה מערכות ומלם תים 0.37% לירידות דו-ספרתיות. אנת'רופיק, שנחשבת למתחרה המרכזית של OpenAI, הציגה יכולות חדשות של מודל ה"קלוד" (Claude) שלה, המאפשרות לבינה המלאכותית לא רק לענות על שאלות, אלא ממש להפעיל מחשב, לכתוב קוד מורכב ולנהל תהליכים עסקיים מקצה לקצה. השוק רואה את זה כאיום ישיר על המודל העסקי של חברות שמתפרנסות מהטמעה, תחזוקה ופיתוח של מערכות מידע בארגונים גדולים.
אל הירידות הסקטוריאליות הצטרפה אתמול גם הודעה מצד מלם תים, שתרמה ללחץ על המניה. החברה עדכנה כי במסגרת
הכנת הדוחות הכספיים לשנת 2025 היא צפויה לרשום הפרשה להפסד של כ-30 מיליון שקל בגין פעילות תפעול קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, בעקבות כישלון משא ומתן ממושך שניהלה החברה הבת מלם גמל ופנסיה עם בנק בישראל לשיתוף פעולה אסטרטגי. במקביל, ובאותו דיווח זמן, פרסמה החברה
גם הודעה חיובית שלפיה החברה הבת קומטק חתמה על מזכר הבנות למכירת רישיון שימוש בלתי מוגבל בקוד המקור של מערכת הליבה הביטוחית שלה לחברת ביטוח מקומית, תמורת כ־45 מיליון שקל. עסקה חד־פעמית, עתירת רווחיות, שאמורה לקזז כמעט במלואה את השפעת ההפרשה בדוחות המאוחדים,
אבל לא הצליחה לבלום את גל המימושים במניה. להרחבה: איך לרכך מחיקה של 30 מיליון שקל - השיעור של מלם תים
החשש המרכזי שנובע מההתקדמות של אנת'רופיק הוא הפיכת ה-IT ממה שאנחנו מקבלים כשירות מאחרים למשהו שאולי נוכל לעשות לבד. אם עד היום ארגון נזקק לעשרות מתכנתים ואנשי שירות מחברות כמו מלם תים כדי לבצע התאמות במערכות הליבה, להרים מודיולים ודשבורדים להנהלה, אז לכאורה הטכנולוגיה של אנת'רופיק תעשה את זה לבד, בחצי מהזמן ובשבריר מהעלות.
מודל ה-Computer Use של קלוד מאפשר ל-AI לנווט בין תוכנות, להזין נתונים ולקבל החלטות "אנושיות" על גבי הממשק הקיים, מה שמעלה את השאלה האם חברות התוכנה הארגוניות לא יהפכו בקרוב
למיותרות. הנרטיב הזה, שתפס תאוצה בקרב האנליסטים בארה"ב, תורגם גם למימושים המוניים של מניות הסקטור בישראל, מתוך הבנה שהשינוי הטכנולוגי יגיע גם אלינו במוקדם ובמאוחר.
- איך לרכך מחיקה של 30 מיליון שקל - השיעור של מלם תים
- מלם-תים צונחת: למרות צמיחה בהכנסות, הרווח הגולמי נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אייזינברג ועוד לא מעט שחקנים חושבים שהשתגעתם
כשמסתכלים תכל'ס על המציאות העסקית, הפער בין הכותרות הבומבסטיות על AI לבין ניהול מערכות ליבה בישראל הוא תהומי. כשאתם קוראים כאלו כותרות, כשחברות IT נשחטות ומאבדות יחד יותר מ-5.5 מיליארד שקל אתם יכולים להיות די בטוחים שנוצרות הזדמנויות. כן, יש פה סיכון של תמחור מחודש של שירותי ה-IT, אם לכתוב קוד בשביל דשבורד יקח 10 דקות במקום 3 שעות אז הלקוחות ידרשו שזה יקבל ביטוי בבנק השעות. אבל עדיין מי שחושב שבינה מלאכותית תחליף מחר בבוקר מערכות שכר, גמל ופנסיה, פשוט לא מכיר את המורכבות של השוק המקומי.
ניהול כספי ציבור והתחשבנות מול רשות המסים הם לא רק עניין של "כתיבת קוד", יש פה אחריות משפטית, צריכים להכיר ולעמוד ברגולציה הישראלית (שמשתנה כמעט כל רבעון), ולהבין את כל הניואנסים הביורוקרטיים ולכו תלמדו את זה מודל שפה (שעובד על מתמטיקה והסתברות).
ארגונים גדולים לא יפקידו את הליבה הפיננסית שלהם בידי אלגוריתם, בלי גב של חברה שחתומה על התוצאה ומכירה את פקיד השומה. ארגונים צריכים גם שיהיה את מי להאשים - מה הם יגידו לפקיד המס "מצטערים קלוד טעה?" אם כבר ה-AI הוא כלי עבודה שיעזור למלם תים ולחברות שלה להתייעל ולכתוב קוד מהר יותר, אך הוא לא מחליף את הצורך באופרציה אנושית ומקצועית שערבה לתהליך.
- 400 מיליון שקל: אלביט תשלב מערכות במסוקי התובלה החדשים של חיל האוויר
- איתקה מסכמת את 2025: זינוק של 48% בהפקה ואשרור דיבידנד של חצי מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- סמנכ"ל הכספים של טבע: "המספרים של טבע לשנה הזו מטעים; אנחנו...
שלמה אייזנברג, שמכיר את קרביה של מלם תים כבר עשורים, חושב כנראה שהשוק הגיב בהיסטריה. בזמן שהמשקיעים ברחו מהמניה, הוא שלח יד לכיס ורכש אתמול בעסקה מחוץ לבורסה 98,502 מניות לפי שער של 110 שקל למניה קצת מעל מחיר הסגירה של המניה אתמול שנסגר על 109 שקל אחרי נפילה של 16.9%. הרכישה, בהיקף של כ-10.8 מיליון שקל, מגדילה את החזקתו הישירה ל-14.93%. בעוד שהשוק מתמחר תרחישי יום הדין על בסיס טכנולוגיה רחוקה, בעל השליטה מנצל את המחיר הנמוך כדי לאסוף נכס שמייצר מזומנים כאן ועכשיו.
בסופו של יום, הרכישה של אייזנברג לתוך הירידות היא תזכורת לכך שבזמן שההמון רץ בגלל כותרות מוול סטריט, מי שבאמת מכיר את העסק מבין שהבינה המלאכותית היא הזדמנות להתייעלות, ולא איום קיומי שימחק את ה-IT הישראלי וגם בעולם. לפחות לא בזמן הקרוב.
