טראמפ הפך את יו״ר הפד ליועץ קבוע - בוושינגטון חוששים מהשלכות

מערכת היחסים שנבנתה בחודשים האחרונים בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ליו״ר הפדרל ריזרב קווין וורש שונה מזו שהתקיימה בשנים האחרונות בין הבית הלבן לבנק המרכזי. השניים משוחחים ישירות ולעיתים בתדירות גבוהה, בזמן שהפד נדרש להתמודד עם אינפלציה עיקשת, המלחמה באיראן ושינויים מהירים בכלכלה בעקבות השקעות הבינה המלאכותית.

לפי הדיווחים, טראמפ מתקשר לוורש בכמה הזדמנויות בתוך פרק זמן קצר, ולאחר מכן הקשר עשוי להיפסק לשבועות. הנשיא מבקש לשמוע את הערכתו בנושאים כלכליים רחבים ורואה בו כתובת מקצועית להתייעצות מחוץ למעגל היועצים הרגיל של הממשל. לא ידוע אם השניים שוחחו על הריבית ולפי הדיווח מאז אישור מינויו של וורש בסנאט, טראמפ לא ביקש ממנו להוריד או להעלות אותה. גם כך, עצם התדירות של הקשר מעורר תשומת לב משום שהחלטות הפד אמורות להתקבל ללא מעורבות של הדרג הנבחר.

הוויכוח אינו אם נשיא ויו״ר פד רשאים לדבר. נשיאים קודמים קיימו פגישות ושיחות עם ראשי הבנק המרכזי, אך בדרך כלל עשו זאת באמצעות מסגרות רשמיות ומתועדות, שנועדו למנוע חשד כי השיחות משמשות להפעלת לחץ על המדיניות המוניטרית. טראמפ מעדיף דרך פעולה אחרת ומנהל חלק גדול מקשריו באמצעות הטלפון האישי, ללא המעטפת המקובלת של תיאום, הודעה מראש וסיכום פומבי. אותו דפוס שהוא מפעיל מול אנשי עסקים, מחוקקים ומנהיגים זרים מגיע כעת גם ליחסיו עם האדם שעומד בראש הפד.

וורש הפך ליועץ שטראמפ מוכן להקשיב לו

היחס החיובי לוורש בולט במיוחד על רקע העימות הממושך עם קודמו, ג׳רום פאוול. טראמפ תקף את פאוול בפומבי, האשים אותו באיחור בקבלת החלטות ואיים להדיחו כאשר הריבית לא ירדה בקצב שרצה.

עם וורש התמונה שונה. הנשיא מתאר אותו בפני מקורביו כמי שמספק לו ניתוח כלכלי מועיל, ונמנע עד כה מהתקפות אישיות גם כאשר הפד לא שינה את הריבית. לפני ההחלטה האחרונה הוא שיבח את היו״ר, אך הפנה את הביקורת לחברים אחרים בוועדה המוניטרית. וורש מצדו משדר בשיחות ובנאומים אמון יחסי במצב המשק ומדגיש את עוצמת ההשקעות העסקיות ואת המשך הפעילות הכלכלית, עמדה שעשויה להתאים לחלק מהמסרים שטראמפ מעוניין לקדם בנוגע למצבה של הכלכלה האמריקאית.

במקביל, יו״ר הפד החדש בונה מחדש נוכחות בוושינגטון. הוא משתתף בארוחות ובאירועים עם בכירים בממשל ועם מקורבים לסגן הנשיא ג׳יי.די ואנס, ומאמץ סגנון חברתי־פוליטי שהיה מזוהה בעבר עם אלן גרינספן. הקרבה הזו יכולה מצד אחד לאפשר לוורש להסביר לנשיא את מגבלות המדיניות ולמנוע עימותים מיותרים, אך מהצד השני היא גם עלולה להקשות עליו לשכנע את הציבור כי החלטותיו אינן מושפעות מהקשר האישי עם הבית הלבן.

המבחן יגיע כשהאינטרסים יתנגשו

עד כה לא נוצר עימות ישיר בין עמדת וורש לדרישות הנשיא. השאלה המהותית תהיה כיצד יפעל היו״ר אם הפד יחשוב שיש להעלות ריבית או להשאירה גבוהה בזמן שטראמפ יבקש להקל את תנאי המימון כדי לתמוך בצמיחה ובשווקים. בהחלטה האחרונה הותיר הפד את הריבית ללא שינוי, כאשר וורש אמר כי העלאות ריבית עדיין עשויות להידרש אם האינפלציה לא תתמתן, אך העניק משקל רב גם ליכולת הבנק המרכזי להשפיע על הציפיות באמצעות אמינות ומחויבות ליעד של 2%.

שוק האג״ח פירש את המסר כמתון יחסית. התשואות לטווח קצר ירדו, בעוד התשואות הארוכות עלו - תנועה המרמזת על ציפייה למדיניות פחות נוקשה בטווח הקרוב ועל חשש גדול יותר מאינפלציה בהמשך.

התגובה עוררה ספק אצל מי שסברו כי הקשר עם טראמפ דווקא יעניק לוורש חופש להוביל קו תקיף יותר. כעת הם ממתינים לראות אם הפד יתמקד בהעלאת הריבית במקרה הצורך, או ינסה להסתפק בהכוונת הציפיות ובמסרים לציבור.

• בסנט מגן על וורש: "השווקים בגמילה מההנחיות של הפד"
• וורש שוקל לצמצם את מספר ישיבות הריבית של הפד - למשקיעים צפויה פחות הכוונה

ההיסטוריה הופכת את הקשר לרגיש במיוחד

בשנות ה־70 לחץ הנשיא ריצ׳רד ניקסון על יו״ר הפד ארתור ברנס להקל את המדיניות לפני הבחירות, מהלך שנקשר בהמשך להחרפת האינפלציה ושינה את הנורמות ביחסים בין שני המוסדות. מאז צומצם הקשר הישיר והועבר במידה רבה דרך משרד האוצר. תחת פאוול, פגישות עם הנשיא פורסמו במהירות ושיחות טלפון הופיעו ביומני הפגישות, כדי להבהיר לציבור מתי התקיים קשר ומה היה אופיו.

וורש טרם התחייב לאותה רמת שקיפות. כשנשאל בסנאט אם יחשוף את שיחותיו עם טראמפ, השיב כי יעמוד בדרישות החוק, אך לא מסר אם התקיימו שיחות ולא הציג מנגנון גילוי קבוע.

הבית הלבן טוען כי הנשיא מכבד את עצמאות הפד, אף שטראמפ אמר בעבר כי לדעתו יו״ר הבנק המרכזי צריך לשמוע את עמדתו בנושא הריבית. לכן הוויכוח סביב הקשר לא יוכרע לפי מספר השיחות, אלא לפי החלטות הפד ברגע שבו המחויבות ליציבות מחירים תעמוד מול העדפותיו הפוליטיות של הנשיא.