הין קרוב לשפל של ארבעה עשורים: ארה״ב ויפן בחזית משותפת במט״ח
פער ריבית של כ-300 נקודות בסיס בין הפד לבנק יפן מזין את מכירת הין ואת עסקאות הקארי טרייד, וטוקיו ווושינגטון מגייסות יתרות מטבע ומכשירי אשראי כדי לבלום את הזרם. מה שמזיז את שוקי המטבע ברחבי העולם
הין היפני נגע ברמה של סביב 164 יחידות לדולר, שפל שאחרון נרשם כמותו עוד ב-1986, ובתגובה יצאו וושינגטון וטוקיו למהלך מתואם ונדיר בשוק המטבע. משרד האוצר האמריקאי ובנק יפן פעלו יחד כדי לחזק את המטבע היפני, בפעם הראשונה שבה שתי המעצמות משלבות כוחות בזירה הזו מאז 2011, אז פעלו יחד בכיוון ההפוך.
המנוע מאחורי היחלשות הין נטוע בפער הריבית בין הבנקים המרכזיים. הפד מחזיק את הריבית בטווח של 3.5% עד 3.75%, בעוד בנק יפן נותר עם ריבית נמוכה של 0.75% בלבד. הפער, שמתקרב ל-300 נקודות בסיס, הופך את החזקת הדולר לאטרקטיבית הרבה יותר מהחזקת הין, ומושך הון יפני ובינלאומי כאחד אל עבר נכסים דולריים. יפן שמרה שנים ארוכות על ריבית קרובה לאפס כדי לעודד צמיחה ואינפלציה, והמחיר מתגלה כעת בשער המטבע.
מנגנון הקארי טרייד וההשלכות על השווקים
הפער הזה מזין את אחת מעסקאות המימון הפופולריות בעולם, הקארי טרייד. משקיעים לווים ין בעלות מימון זולה, ממירים אותו לדולרים או לנכסים אחרים בעלי תשואה גבוהה, וגורפים את ההפרש. כל עוד הין נחלש, הרווח תופח, אבל תיסוף חד ומהיר של המטבע היפני עלול להצית סגירה נחפזת של הפוזיציות, מהלך שמזרים תנודתיות אל שוקי המניות והאג״ח ברחבי העולם. קריסה מסודרת של עסקאות אלה כבר טלטלה את המסחר בעבר הקרוב, וההערכה היא שגודלן מסתכם בטריליוני דולרים.
הצד המעשי של ההתערבות חשף גישה מחושבת. במקום למכור דולרים, האוצר האמריקאי בחר למכור אירו ולרכוש בתמורה ין, צעד שממנף את יתרות המטבע בלי לשחוק את מעמד הדולר. במקביל הודיעה טוקיו על כוונה להיעזר במכשיר הריפו של הפד המיועד לרשויות מוניטריות זרות, ערוץ שמעניק גישה לנזילות דולרית בעת הצורך. (להרחבה: ארה״ב ויפן התערבו יחד בשוק המט״ח כדי לבלום את נפילת הין)
ליפן תחמושת נכבדה למאבק הזה. יתרות המטבע שלה חוצות את רף 1.3 טריליון דולר, וההתערבות האחרונה, לפי הערכות, נאמדה בכ-52 מיליארד דולר ביום מסחר בודד. עוצמה כזו מספקת אמינות למהלך ומאותתת לשחקנים ספקולטיביים שהמאבק על שער המטבע רציני. גל התערבות מוקדם יותר השנה כבר גלגל סכומים גבוהים אף יותר, בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים בתוך שבועות. (להרחבה: הין זינק 2.5% ביום אחד: ההתערבות היפנית חוזרת למרכז הבמה)
למה וושינגטון נכנסת פנימה
שיתוף הפעולה האמריקאי חורג מהמקובל. ארה״ב נוהגת להותיר את שערי המטבע לכוחות השוק, אך ההתערבות המשותפת נשענת על הצהרה משותפת של שרי האוצר של שתי המדינות משנת 2025, שכוונה אל תנודתיות חריגה ומהלכים חדים בשער הין. הרקע כולל גם חשש אמריקאי מפני זעזוע רחב בשווקים אם עסקאות הקארי טרייד ייסגרו בבת אחת ויגררו איתן נכסי סיכון בוול סטריט.
שוקי המטבע הגלובליים מגיבים לכל איתות מטוקיו. תיסוף של הין נוטה לחזק מטבעות מקבילים באסיה ולערער פוזיציות ממונפות בדולר, בעוד היחלשות מחודשת מחזירה את הזרם אל נכסי הסיכון. הזהב והפרנק השוויצרי, שני מקלטים מסורתיים, רגישים אף הם לתנודות בשער הין, מפני שחלק מהמשקיעים מגלגלים ביניהם את חשיפתם בזמנים סוערים.
גם בנק יפן ניצב בפני התלבטות עדינה. העלאת ריבית נוספת תצמצם את הפער מול הפד ותתמוך בין, אך היא מייקרת את שירות החוב הממשלתי, שכבר חוצה 230% מהתוצר. כל עוד הריבית היפנית נותרת נמוכה, ההתערבות הישירה נשארת הכלי המרכזי, וכוחה מוגבל בזמן. (להרחבה: יפן רוצה את הכסף בבית: מדוע החזרת טריליוני ין מחו״ל נתקלת בקיר)
השאלה שנותרת פתוחה היא כמה זמן תחזיק ההתערבות מול הכוחות הכלכליים. מהלך מתואם מסוגל להפתיע ספקולנטים ולקנות זמן יקר, אך פער ריבית של מאות נקודות בסיס ממשיך לדחוף את הין כלפי מטה. השחקנים בשוק יבחנו בשבועות הקרובים אם טוקיו ווושינגטון מוכנות לשוב ולפעול, ובאיזו עוצמה.
