בסנט לסוחרים: אל תהמרו נגד הין - הסיכון שמגיע עד וול סטריט

סקוט בסנט מכיר היטב את הצד השני של השולחן. לפני שנכנס לממשל טראמפ הוא עשה לו שם כמשקיע מאקרו וכאיש מט"ח שעבד עם ג'ורג' סורוס. עכשיו, כשר האוצר של ארצות הברית, הוא שולח לסוחרים מסר שכמעט נשמע כמו אתגר: "אני הבית עכשיו", אמר בהתייחס להתערבות בין, והוסיף כי מי שרוצה יכול להמר נגדו. בסנט הסביר שכאשר ארצות הברית ויפן פועלות בשוק המט"ח, יש לו תמונה טובה למדי של מה שמתכננים משרד האוצר היפני, בנק יפן ומקבלי ההחלטות בטוקיו. עבור סוחר שמחזיק בפוזיציה נגד הין, זה משנה את מאזן הסיכונים.

האמירה החריגה מגיעה כשהמהלך כבר עובד. בסוף יולי נסחר הדולר קרוב ל-164 ין, הרמה החלשה ביותר של המטבע היפני בכ-40 שנה. הבוקר הוא נמצא סביב 153 ין לדולר, התחזקות של כ-7% בתוך פחות מחודשיים. למהלך תרמו ההתערבות בשוק המט"ח, הציפייה להעלאת ריבית נוספת ביפן והתחזקות הנתונים בשוק העבודה. השכר הנומינלי ביפן עלה ביולי ב-4.7%, הקצב המהיר ביותר מאז 1997, והשכר הריאלי עלה ב-2.4%, החודש השביעי ברציפות של עלייה.

השכר ביפן כבר עולה בקצב המהיר ביותר זה כמעט שלושה עשורים, וזה נותן לבנק המרכזי עוד סיבה לשקול העלאת ריבית. הריבית ביפן עומדת כיום על 1%, הרמה הגבוהה ביותר זה שנים, והחלטת הריבית הבאה מגיעה ב-18 בספטמבר. בשוק מתחזקות הציפיות להעלאה נוספת, כאשר אחת האפשרויות היא העלאה של רבע אחוז, שתביא את הריבית ל-1.25% ותצמצם עוד קצת את הפער הגדול מול ארצות הברית.

פער הריבית הוא לב הסיפור. במשך שנים היה אפשר ללוות כסף ביפן כמעט בחינם, להמיר אותו לדולרים ולהשקיע באג"ח אמריקאיות, מניות, אשראי ונכסים אחרים שמניבים יותר. זו עסקת ה-carry trade הקלאסית. כאשר הריבית ביפן הייתה סביב אפס והריבית בארצות הברית מעל 4%, המשקיע קיבל פער משמעותי עוד לפני העלייה האפשרית בנכס שקנה.

עכשיו החשבון משתנה במהירות. נניח שמשקיע לווה ין בעלות של 1% ומשקיע באג"ח אמריקאית שמניבה כ-4.8%. הפער הוא כ-3.8% בשנה. התחזקות של הין ב-5% מוחקת יותר משנה שלמה של רווח מהפער הזה בתוך שבועות, והתחזקות של 7% כבר הופכת עסקה שנראתה כמעט שגרתית להפסד משמעותי. כאשר העסקה נעשית במינוף, הצורך לסגור אותה יכול להגיע הרבה יותר מהר.

הין כבר הגיע לשיא של חודשים והחשש מסגירת עסקאות carry trade חזר לשווקים. לפי הנתונים בשוק, היקף ההלוואות בינים מגיע למאות טריליוני ין. חלק מהכסף נשאר בתוך יפן וחלקו משמש לפעילות עסקית רגילה, אבל אפילו חלק קטן שיוצא במינוף לנכסים בחו"ל מספיק כדי לייצר תנועות גדולות כאשר משקיעים רבים מנסים לצאת באותו זמן.

זה כבר קרה ב-2024. התחזקות חדה של הין והפתעה מצד בנק יפן גרמו לסגירת עסקאות carry trade, והגל הגיע בתוך ימים למניות הטכנולוגיה בארצות הברית ולשוקי מניות ברחבי העולם. הפעם הסוחרים מכירים את הסיכון טוב יותר, אבל כמה גורמים פועלים יחד: הין כבר מתחזק, בנק יפן עשוי להעלות ריבית ושר האוצר האמריקאי אומר בפומבי שהוא עומד בצד של המטבע היפני.

כמעט 100 מיליארד דולר בחודש - אבל הכסף הוא רק חלק מהסיפור

יפן כבר הראתה כמה רחוק היא מוכנה ללכת. בין סוף יולי לסוף אוגוסט הוציאה טוקיו כ-15.4 טריליון ין על רכישת המטבע שלה, כמעט 99 מיליארד דולר, הסכום החודשי הגדול ביותר שהוציאה אי פעם על התערבות בשוק המט"ח. יתרות המט"ח של יפן ירדו באוגוסט בכמעט 80 מיליארד דולר, אך עדיין עומדות על יותר מ-1.2 טריליון דולר.

בסוף יולי ארה"ב ויפן כבר התערבו יחד בשוק המט"ח, במהלך המתואם הראשון בין שתי המדינות מאז 2011. עיקר הכסף הגיע מיפן. ניתוח השינויים ביתרות המט"ח של משרד האוצר האמריקאי מצביע על כך שהרכישה האמריקאית עצמה הייתה כנראה בהיקף של מאות מיליוני דולרים, רחוק מאוד מהסכום שהעמידה טוקיו.

• אם סין תנצח ב-AI, גם 1.5 טריליון דולר לביטחון יאבדו משמעות - האזהרה של בסנט
• אג"ח ל-30 שנה ב-5.3%? בסנט: "אל תדאגו, זה בגלל שהכלכלה חזקה"

וזה דווקא מחדד את הכוח של בסנט. היכולת שלו להשפיע על הין מגיעה פחות מהיקף הדולרים שארצות הברית עצמה מוכנה להוציא ויותר מכך שהסוחרים יודעים שהוא פועל לצד מדינה שמחזיקה יותר מטריליון דולר ברזרבות, בזמן שבנק יפן יכול במקביל להעלות ריבית. שילוב של רכישות בשוק, ריבית גבוהה יותר ומסר פומבי לסוחרים מייצר סיכון גדול בהרבה לפוזיציה נגד הין.

יש כאן גם אינטרס אמריקאי ברור. ין חלש מאוד מוזיל מוצרים יפניים בחו"ל ומקשה על תעשיינים אמריקאים להתחרות. הוא גם יכול להפעיל לחץ על מטבעות אחרים באסיה, בזמן שמדינות מנסות לשמור על כושר התחרות של היצוא שלהן. במקביל, אם יפן צריכה לממן התערבות גדולה באמצעות מכירת אג"ח ממשלת ארצות הברית שהיא מחזיקה, התשואות בארצות הברית עלולות לעלות בדיוק בתקופה שבה וושינגטון מתמודדת עם חוב גדול ועלויות ריבית גבוהות.

לכן ארצות הברית מקדמת גם שימוש במנגנון של הפדרל ריזרב שמאפשר ליפן לקבל דולרים כנגד אג"ח אמריקאיות במקום למכור אותן בשוק. מבחינת בסנט זה פתרון נוח: טוקיו מקבלת עוד תחמושת להגנת הין, בזמן ששוק האג"ח האמריקאי מקבל הגנה מפני מוכר גדול שעלול להזרים לשוק עשרות מיליארדי דולרים של אג"ח.

גם מחיר הנפט הופך את המטבע לנושא דחוף יותר עבור יפן. המדינה תלויה מאוד ביבוא אנרגיה, וברנט שמתקרב ל-100 דולר יחד עם ין חלש מייקר את חשבון היבוא פעמיים: החבית עולה יותר בדולרים, וכל דולר עולה יותר בינים. ין חזק יותר מפחית חלק מהפגיעה בצרכן ובחברות היפניות ומאפשר לבנק המרכזי להתמודד עם האינפלציה בתנאים נוחים יותר.

מה יקרה אם הין יגיע ל-150?

מכאן השוק מגיע לשבוע הבא עם שני תרחישים שונים מאוד. העלאת ריבית של רבע אחוז ביפן, יחד עם מסר שהעלאות נוספות נמצאות על הפרק, יכולה לדחוף את הין לכיוון 150 לדולר ואף לפתוח מחדש סגירה רחבה של עסקאות carry trade. במקרה כזה מניות צמיחה יקרות בארצות הברית, נכסים שנרכשו במינוף וחברות יצוא יפניות עלולים לספוג תנודתיות גבוהה, בעוד הבנקים ביפן והצרכנים המקומיים עשויים ליהנות מריבית וממטבע חזקים יותר.

• שיא כל הזמנים בקופות הקיץ של הוליווד
• אחרי השבבים, הגיע תור התוכנה?

החלטה זהירה יותר של בנק יפן, יחד עם תשואות אמריקאיות גבוהות, יכולה להחזיר חלק מהכסף לדולר ולשלוח את שער החליפין שוב לכיוון 156-160. אלא שהפעם מי שמוכר ין יודע שבאזור הזה מחכות שתי ממשלות שכבר הוכיחו שהן מוכנות לפעול יחד, ושיפן לבדה כבר הוציאה כמעט 100 מיליארד דולר בחודש אחד כדי לתמוך במטבע.

בסנט בעצם מנסה לשנות את היחסים בין השוק לממשלה עוד לפני שנדרש צ'ק נוסף. במקום שסוחר ישאל כמה כסף נשאר ליפן להתערבות הבאה, הוא רוצה שהשאלה תהיה כמה כסף הסוחר מוכן להפסיד אם יפן תתערב, בנק יפן יעלה ריבית וארצות הברית תצטרף באותו שבוע. זאת כבר משוואה הרבה פחות נוחה למי שהתרגל במשך שנים להמר על ין חלש.