כמה עולה רואה חשבון? 4 מיליון שקל לחברת החשמל, כמעט 16 מיליון לבנק לאומי

כמה באמת עולה רואה חשבון לחברה גדולה? הדוח החדש של רשות החברות הממשלתיות נותן הצצה נדירה למחיר של אחת העבודות שנמצאות כמעט בכל חברה גדולה, אבל בדרך כלל מקבלות הרבה פחות תשומת לב משכר המנכ"ל, עורכי הדין או הבנקאים.

בשנים 2023-2025 שילמו החברות הממשלתיות כ-80 מיליון שקל לפירמות שביקרו את הדוחות שלהן, בערך 27 מיליון שקל בשנה. בישראל פועלות 68 חברות ממשלתיות וחברות בנות, כך שבחלוקה פשוטה מתקבל חשבון ממוצע של כ-390 אלף שקל לחברה בשנה. הממוצע הזה מטעה במידה מסוימת, מפני שחברת החשמל, רכבת ישראל או תעשייה ביטחונית דורשות עבודת ביקורת בהיקף שונה לגמרי מחברה ממשלתית קטנה.

ארבע פירמות גדולות לקחו כ-60 מיליון שקל

הפירמות הגדולות לקחו כמעט שלושה רבעים מכל הכסף, כ-60 מיליון שקל בשלוש השנים. סומך חייקין קיבלה קרוב ל-20 מיליון שקל, ארנסט אנד יאנג כ-18.6 מיליון, זיו האפט כ-10.3 מיליון ודלויט כ-10.1 מיליון. בחלוקה גסה לפי מספר החברות שכל משרד ביקר, סומך חייקין מגיעה לכ-1.7 מיליון שקל לשנה ללקוח ממשלתי, זיו האפט לכ-1.1 מיליון, ארנסט אנד יאנג לכ-775 אלף ודלויט לכ-670 אלף. החישוב נותן סדר גודל בלבד, משום שחלק מהחברות עברו בין משרדים במהלך התקופה.

בקצה העליון נמצאת חברת החשמל, ששילמה לסומך חייקין יותר מ-12 מיליון שקל בשלוש שנים, כלומר יותר מ-4 מיליון שקל בשנה. רכבת ישראל שילמה לדלויט יותר מ-7 מיליון שקל בתקופה, סביב 2.4 מיליון שקל בשנה. התעשייה האווירית שילמה לזיו האפט כמעט 7 מיליון שקל, מקורות שילמה לארנסט אנד יאנג כ-6 מיליון ורפאל שילמה לסומך חייקין כ-5 מיליון שקל.

רכבת ישראל כבר החליפה השנה את דלויט בזיו האפט כחלק מהרוטציה שמקדמת רשות החברות

כמה עולה שעה של ביקורת?

דווקא רכבת ישראל מאפשרת לפרק את החשבון למספר שקל להבין. ב-2025 היא שילמה כ-2.402 מיליון שקל עבור 10,920 שעות ביקורת, מס ושירותים קשורים. החשבון יוצא כמעט בדיוק 220 שקל לשעה. ב-2024 שולמו כ-2.464 מיליון שקל עבור 11,200 שעות, שוב סביב 220 שקל לשעה. גם בנת"ע המספר דומה: כ-597 אלף שקל עבור 2,750 שעות, בערך 217 שקל לשעה.

אלה מספרים מפתיעים כשחושבים על התעריפים המקובלים בשירותים מקצועיים. צריך לזכור שמדובר במחיר ממוצע לשעת צוות ולא בתעריף של שותף בכיר. עבודת ביקורת גדולה בנויה כפירמידה: שותף ומנהלים בכירים נמצאים למעלה, ומתחתיהם מנהלים, רואי חשבון ומתמחים שעושים חלק גדול מהעבודה.

במקרה של רכבת ישראל מדובר בכמעט 11 אלף שעות בשנה, שוות ערך ליותר מחמש שנות עבודה מלאות של אדם אחד.

התעריפים בחברות הממשלתיות נקבעים לפי כללי רשות החברות ולא במשא ומתן חופשי כמו בשוק הפרטי. הרשות כבר פתחה מהלך לעדכון התעריפים, אחרי שנים ארוכות שבהן השיטה כמעט קפאה. מבחינת פירמות גדולות שמעסיקות אלפי עובדים ומשלמות שכר גבוה יותר מבעבר, 220 שקל לשעת צוות משאירים מרווח הרבה יותר קטן ממה שהמספר הכולל של מיליוני שקלים מרמז.

• למה כנפיים החליפה רואה חשבון?
• רואה חשבון חשוד בדיווח כוזב: הוסיף לדוח שלו הוצאות של כ-1.4 מיליון ש״ח ללא אסמכתאות

מכאן גם אפשר להבין מדוע תיק של חברה ממשלתית גדולה הוא יוקרתי, אבל מבחינה כספית הוא רחוק מלהיות העסק המרכזי של הפירמות. ארבע רשתות ראיית החשבון הגדולות מגלגלות בישראל מיליארדי שקלים בשנה מביקורת, מס, עסקאות, הערכות שווי, סייבר, ייעוץ פיננסי ושירותים עסקיים. כ-20 מיליון שקל בשנה שמגיעים מביקורת החברות הממשלתיות הם סכום משמעותי, אבל קטן יחסית למחזור הכולל שלהן. הפירמות הגדולות בעולם מגלגלות יחד כ-220 מיליארד דולר בשנה, ובישראל הפעילות של המשרדים הגדולים מוערכת במיליארדי שקלים.

בחברות הציבוריות המחירים כבר עולים משמעותית

בחברות הציבוריות השוק עובד אחרת והמחירים יכולים לטפס מהר. בדקנו שורה של דוחות לשנת 2025, והטווח רחב מאוד. הבורסה בתל אביב שילמה כ-550 אלף שקל על ביקורת ועוד כ-272 אלף שקל על מס וייעוץ. יוחננוף שילמה כ-734 אלף שקל. דניה שילמה כ-632 אלף שקל על ביקורת ושירותים קשורים ועוד 118 אלף שקל על שירותים אחרים. ריט 1 שילמה קרוב למיליון שקל על ביקורת ועוד כ-68 אלף שקל על מס. ישראל קנדה הגיעה לכ-2 מיליון שקל.

כשעולים לחברות עם הרבה חברות בנות, פעילות בחו"ל, פרויקטים מורכבים ומערכות כספיות גדולות, המספרים כבר מגיעים לרמה אחרת.קבוצת אשטרום שילמה ב-2025 כ-7.1 מיליון שקל על ביקורת ועוד כ-1.1 מיליון שקל על מס וייעוץ. פוקס שילמה יותר מ-5 מיליון שקל בסך הכול. דלתא גליל דיווחה על כ-2.36 מיליון דולר, כלומר סדר גודל של מיליוני שקלים רבים בשנה.

ואז מגיעים לבנקים. בנק לאומי שילם ב-2025 כ-15.9 מיליון שקל עבור עבודת הביקורת של הקבוצה. עם שירותים הקשורים לביקורת, מס ושירותים נוספים, שכר רואי החשבון הגיע לכ-20.7 מיליון שקל בשנה אחת. בבנק עצמו, בלי החברות המאוחדות, הסכום הכולל עמד על כ-16.3 מיליון שקל.

כלומר, כששואלים כמה עולה רואה חשבון לחברה ציבורית, התשובה מתחילה בכמה מאות אלפי שקלים אצל חברה פשוטה יחסית, עוברת לאזור של מיליון עד שני מיליון שקל אצל חברות בינוניות וגדולות, ומטפסת ל-5-10 מיליון שקל בקבוצות מורכבות. בבנקים ובגופים פיננסיים גדולים גם 15-20 מיליון שקל בשנה נמצאים על השולחן.

• 12 מדינות בהובלת בריטניה: עיצומים על ההתנחלויות בתוך תשעה חודשים
• קופר נינוה התקבלה ל-MGAA - ותעמיק את הפעילות בשוק הביטוח הבינלאומי

למה הביקורת עולה כל כך הרבה?

הסיבה היא שהמשרד המבקר עושה הרבה יותר מקריאה של הדוח השנתי. הצוות עובר על ארבעה רבעונים, בודק הכנסות והוצאות, יתרות בנקים, הלוואות, נכסים, הערכות שווי, מערכות מידע ובקרות, ובוחן חברות בנות ולעיתים עשרות ישויות במדינות שונות. בחברה ציבורית גדולה נוספים דיווחים רגולטוריים, בקרות על הדיווח הכספי, תשקיפים, גיוסי חוב, עסקאות ושינויים מבניים. ככל שהקבוצה גדולה ומפוצלת יותר, מספר שעות העבודה קופץ.

גם המחיר עצמו נמצא תחת תחרות. בפברואר חשפנו בביזפורטל מקרה שבו מעבר בין שתי פירמות גדולות הוריד את שכר הטרחה בכ-50%. החברה מקבלת הצעות, ועדת הביקורת בוחנת את היקף העבודה והדירקטוריון מאשר את השכר. פירמה שרוצה להיכנס ללקוח גדול יכולה לתת מחיר אגרסיבי, מתוך מחשבה על קשר ארוך של שנים ועל היוקרה שנלווית לביקורת של חברה מוכרת.

וזה גם מסביר את הפער בין חשבון של מיליוני שקלים לבין הכלכלה של משרד רואי החשבון. בתיק של רכבת ישראל, למשל, 2.4 מיליון שקל מתחלקים על כמעט 11 אלף שעות, צוות של עובדים, מנהלים ושותפים, מערכות מחשוב, ביטוח מקצועי ועלויות משרד.

בקצה השני של הפירמה נמצאים השותפים, שיכולים להגיע להכנסה שנתית של יותר מ-1.5 מיליון שקל, ובצמרת גם ל-3-5 מיליון שקל

הרוטציה מתחילה לשנות את חלוקת העבודה

הדוח החדש של רשות החברות גם מראה עד כמה רוטציה יכולה לשנות את החלוקה בענף. במשך כמעט עשור ועדת המינויים כמעט קפאה, וחלק מהפירמות נשארו עם אותם לקוחות לאורך שנים.

כעת, עם חידוש ההחלפות בין משרדי רואי החשבון, יותר תיקים גדולים עוברים מיד ליד. עבור החברות הממשלתיות זה אמור להגביר את התחרות ולרענן את עבודת הביקורת, ועבור הפירמות מדובר במאבק על לקוחות שיכולים להיות שווים מיליוני שקלים לאורך תקופת כהונה אחת.