מלחמת מחירים בשוק ראיית החשבון: KPMG נגד E&Y - ככה ירד המחיר בכ-50%

מקצוע ראיית החשבון לקראת שינוי דרמטי.  מהפכת ה-AI נכנסת במהירות לתחומי הפיננסים וחלק גדול מהעבודה של רואה החשבון יוחלף במערכות וכלי AI. עם זאת, הפירמות הגדולות כבר מזמן לא עוסקות רק בביקורת של דוחות כספיים. זה אומנם לב העשייה והמקור לכוח, לעוצמה ולהיכרות עם הלקוחות, אבל הרווחים הגדולים מגיעים מייעוץ בתחומים שונים לרבות מסים. גם שם, ל-AI יש השפעות גדולות  והשוק כולו נמצא בסוג של המתנה לבאות.

בפירמות הגדולות בעולם עם נציגויות מקומיות, נכנסו מערכות AI וצפויות להיכנס נוספות במקביל לשיפור הקיימות וייעול העבודה. זה קורה גם בארץ. ההתייעלות הזו תוביל לגידול ברווחים, אך השוק תחרותי ורווי באגו, כך שמלחמות מחיר עשויות להוריד את המחירים, ובצדק מסוים - פירמות רואי החשבון הן גופים ששותפי הצמרת שלהן מרוויחם משכורות עתק, אבל עד לפני שנים בודדות המתמחים ועובדים זוטרים קיבלו שכר נמוך. 

כל הרעיון סביב התמחות הוא סוג של "עבדות מודרנית", כי לסטאג'ר אין ברירה אלא לעבוד בשכר שנותנים לו כשלרוב זה היה מאוד נמוך. בשנים האחרונות נוצר מחסור בכח אדם והשכר עלה, אך המשרדים גם משתמשים בכוח אדם זול - בעיקר חרדיות וערבים (וגם כוח אדם מהודו).

למרות התחרות הגדולה, המחירים עדיין גבוהים וזה מוביל למלחמות מחירים שרובן מחוץ לתקשורת - שוק רואי החשבון הוא דיסקרטי וחכם. הם יודעים שעדיף לעשות את המלחמות בפנים, כדי לא לפגוע בענף כולו, אבל הנה דוגמה ש"יצאה החוצה" ומלמדת על הרווחיות הגדולה, על היכולת של פירמות להוריד מחירים ועל המאבקים בין המשרדים.     

KPMG הציעה חצי מחיר - 200 אלף ולקחה ל-EY את תמר פטרוליום

חברת תמר פטרוליום, המחזיקה כ-17% ממאגר הגז תמר צפויה להחליף את רואה החשבון המבקר שלה. ועדת הביקורת של החברה המליצה למנות את KPMG סומך חייקין במקום קוסט פורר גבאי את קסירר (EY), שכיהן בתפקיד למעלה מ-9 שנים - מיום תחילת פעילות החברה. האסיפה הכללית המיוחדת תתקיים ב-31 במרץ כדי לאשר את המינוי.

ההחלטה מגיעה בעקבות הליך מקיף שיזם דירקטוריון החברה בפברואר השנה. במסגרת ההליך הופיעו נציגי שני משרדי הביג 4 המועמדים - EY ו-KPMG - בפני ועדת הביקורת והוועדה לבחינת הדוחות הכספיים, והציגו הצעות שכר טרחה ומענה על שאלות הוועדה.

בדוח המיידי שפרסמה החברה מודגש כי "החלפת רואה החשבון המבקר לא נעשית על רקע מחלוקת מקצועית או אי הסכמה אחרת או פגם כלשהו במסגרת מתן שירותי הביקורת והסקירה של הדוחות הכספיים של החברה על-ידי EY". ועדת הביקורת, שהתכנסה ב-22 בפברואר, הדגישה כי "הגיעה העת למנות רואה חשבון מבקר חדש מטעמי ריענון והתייעלות". לדעת הוועדה, כפי שמפורט בדוח, "מינוי רואה חשבון חדש, אשר יסקור ויבקר את הדוחות הכספיים של החברה מנקודת מבט חדשה, עשוי לתרום לשיפור איכות הדיווח הכספי של החברה". זהו המהלך שרשות ניירות ערך מעודדת במסמך ההמלצות שפרסמה, בו היא קובעת כי "ראוי כי תאגיד יקיים באופן יזום אחת למספר שנים הליך שיכלול דיון בצורך בהחלפת רואה החשבון המבקר, לרבות בחינת מועמדים נוספים".

אחד הנימוקים המרכזיים למינוי KPMG הוא המומחיות והניסיון המצטבר של המשרד בפעילות מאגר תמר עצמו. בדוח מצוין כי "ל-KPMG ולשותפה המוצעת מטעמה לניהול הביקורת, מומחיות, ניסיון והיכרות עמוקה עם פעילות מאגר תמר, זאת עקב מתן שירותי ביקורת וסקירה ביחד עם EY, וכן לחלק משותפי תמר".

ועדת הביקורת ציינה כי "KPMG נמנית על אחד מארבעת משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל (BIG 4)" וכי "KPMG הינה בעלת ניסיון עשיר בארץ ובעולם בביקורת תאגידים בתחום האנרגיה, ובפרט בענף הגז והנפט, המצריך הבנה טובה של השוק וניסיון בפתרון סוגיות חשבונאיות כלכליות ומיסוייות ייחודיות, וכן היכרות עם הרגולציה וההתפתחויות בענף".

• פירמת רואי החשבון KPMG מטמיעה את קלוד - האם פיטורים בדרך?
• משרד E&Y ניצח את דלויט וזכה בתיק של אל על - מה קרה לשכר טרחה מאז הזכייה?

שכר טרחה נמוך יותר - אך לא על חשבון האיכות

אחד הנושאים המעניינים בהחלטה הוא כמובן שהצעת המחיר של KPMG נמוכה דרמטית מהשכר ששולם עד כה ל-EY. שכרם של KPMG עבור מתן שירותי ביקורת של דוחות כספיים שנתיים וסקירה של דוחות ביניים רבעוניים לשנת 2026 וביקורת דוח ההתאמה לצרכי מס של 2026 יעמוד על 200,000 ש"ח, לא כולל מע"מ והוצאות.

כשחוזרים לדוח השנתי של 24 ו-23 ורואים מה קיבלה פירמת EY בשנים הקודמות רואים שמדובר בהנחה של כמעט 50% - כ-370 אלף שקל בשנת 2024, כ-340 אלף בשנת 2023. סביר שסכום קרוב ל-400 אלף יהיה בשנת 2025. חשוב להדגיש כי תמר פטרוליום קלה לביקורת, אין לה פעילות מעבר להחזקה בשדה תמר.   

הנחה של 50% מלמדת על שומנים גדולים. מי שנותן מחיר כזה לא מפסיד. הוא אולי מרוויח מעט, אבל לא מפסיד. המקרה של תמר פטרוליום הוא מקרה של שכר טרחה בהגדרה נמוך כך שהחיסכון הוא כ-200 אלף שקל, אבל בפועל בחברות ציבוריות הוא פי כמה וכמה משכר הטרחה הזה ובחברות גדולות הוא מיליוני שקלים.  פוטנציאל החיסכון יכול להיות משמעותי. 

10 דברים שצריך לדעת על עולם החשבונאות

רואי החשבון נתפסים כמי שבודקים מספרים וחותמים על דוח כספי. זה חלק מהעבודה, אבל מדובר בתפקיד רחב בהרבה. רואה חשבון הוא שחקן מרכזי בהתנהלות של חברות ציבוריות ופרטיות, לרבות תאגידים בינלאומיים, סטארטאפים, קרנות השקעות, גופים מוסדיים ואף עמותות. הפירמות עצמן הן ארגונים עסקיים לכל דבר, עם היררכיה ברורה, יעדים כמותיים ומודל רווח מוגדר. הנה עשרה דברים שכדאי להבין על הענף.

1. ביקורת היא רק קצה הקרחון - העבודה האמיתית הרבה יותר רחבה

• בקרוב בישראל? ביטוח לאומי האמריקאי שוקל לא לשלם קצבאות לעשירים
• "יותר מ-70 אגורות מכל שקל חדש מושקעות בחו"ל"

התפקיד הקלאסי של רואה החשבון הוא ביקורת דוחות כספיים. מדובר בבדיקה של הדוח הרבעוני והדוח השנתי, תוך בחינת נהלים, בקרות פנימיות, הכרה בהכנסות, הערכת התחייבויות ואימות נכסים. זה נועד לוודא שהמספרים משקפים את מצב החברה בצורה הוגנת ואמינה מול המשקיעים והרגולטורים.

אבל בפועל, חלק גדול מהפעילות של הפירמות הוא ייעוץ עסקי ופיננסי. זה כולל ליווי עסקאות מורכבות, מיזוגים ורכישות, הערכות שווי לחברות ונכסים, בדיקות נאותות (Due Diligence) לקראת השקעות, ייעוץ מס ותכנון מס בינלאומי, ניהול סיכונים וייעוץ רגולטורי. במילים אחרות, רואה החשבון הוא למעשה יועץ אסטרטגי ושותף עסקי, אם כי תחת רגולציה ברורה שמגבילה ניגודי עניינים ומחייבת עצמאות מקצועית.

2. ארבע פירמות שולטות בשוק

בישראל ובעולם יש ארבע פירמות ענק שמרכזות את רוב הביקורת לחברות הציבוריות הגדולות. מדובר ב-Deloitte, PwC, EY ו-KPMG, המכונות ביחד "הביג פור" (Big Four). לצד זאת פועלות פירמות בינוניות וקטנות יותר, שחלקן מתמחות בענפים מסוימים כמו נדל"ן, הייטק או חברות משפחתיות.

השליטה של הגדולות נובעת מכמה גורמים מרכזיים: גודל וכוח אדם, פריסה בינלאומית בעשרות מדינות, מוניטין ומותג חזק, ויכולת לספק שירות אחיד ברחבי העולם. חברה ציבורית גדולה עם פעילות גלובלית צריכה רשת עולמית שתוכל לבדוק פעילות בארה"ב, אירופה ואסיה במקביל, תוך שמירה על אותם סטנדרטים. זו סיבה מרכזית לכך שהריכוזיות בענף גבוהה כל כך - ולמעשה, מחסום כניסה למתחרים חדשים.

3. השותפים הם הבעלים - ורק מיעוט זעיר מגיע לשם

הפירמות אינן חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה, אלא שותפויות. השותפים הבכירים הם למעשה הבעלים של העסק. הם נהנים מחלוקת רווחים שנתית, אבל גם נושאים באחריות מקצועית, רגולטורית ומשפטית מלאה - כולל חשיפה אישית במקרה של תביעות.

המעבר משכיר לשותף הוא תהליך ארוך וקשה, שלרוב נמשך בין 15 ל-20 שנה. רק חלק קטן מהעובדים מגיעים לשלב הזה. מדובר במסלול תחרותי מאוד, שדורש גם יכולות מקצועיות מעולות, גם יכולת להביא ולתחזק לקוחות, וגם כישורי ניהול אנשים ופרויקטים. 

4. השכר בהתחלה נמוך יחסית

שכר המתמחים ורואי החשבון הצעירים בישראל נע בין 8,000 ל-11,000 שקלים בחודש בתחילת הדרך, תלוי בפירמה, במיקום ובהשכלה.

עם זאת, אחרי 3-5 שנות ניסיון השכר עולה באופן משמעותי. מנהלים בדרג ביניים (Senior, Manager) יכולים להגיע ל-18,000 עד 25,000 שקלים בחודש, ובדרגים בכירים יותר כמו Senior Manager או Director הסכומים גבוהים עם וותק מתאים מגיעי לאזור ה-30 אלף ואף יותר. . המסלול הוא הדרגתי.

5. השותפים הבכירים מרוויחים 120-200 אלף שקל בחודש - אבל רק בדרג העליון

הפערים בין שכיר בכיר לשותף הם גדולים. שותף בפירמה גדולה יכול להגיע להכנסה חודשית של עשרות אלפי שקלים, אבל השותפים הבכירים ביותר שמנהלים תחומים שלמים או מביאים לקוחות גדולים, מגיעים ל-120,000 עד 200,000 שקל בחודש, ובמקרים חריגים אף יותר. מדובר בהכנסה שמבוססת על חלוקת רווחי השותפות ולא על שכר קבוע - כלומר, יש תלות ישירה בביצועים, בהיקף הלקוחות ובתרומה האישית לפירמה.

6. רבים עוזבים למגזר העסקי

חלק גדול מרואי החשבון לא נשארים בפירמות לאורך כל הקריירה. אחרי 3 עד 6 שנים, רבים עוברים לחברות כחשבים פיננסיים, מנהלי כספים (CFO) ורבים מהם מתקדמים לתפקידי המנכ"ל. חלקם עוברים לקרנות השקעות, בנקים או חברות ייעוץ אסטרטגי.

הניסיון בפירמה, במיוחד בפירמה גדולה מהביג פור, נתפס ככרטיס כניסה איכותי לשוק העבודה הפיננסי. זה מעניק הבנה עמוקה בדוחות כספיים, בתקינה חשבונאית בינלאומית (IFRS, US GAAP), בבקרות פנימיות ובניהול סיכונים. לכן, הרבה מעסיקים מעדיפים לגייס אנשים עם רקע בביקורת שיודעים לקרוא "מבעד למספרים" ולהבין את הסיכונים העסקיים.

7. רגולציה הדוקה

רואי החשבון פועלים תחת רגולציה - רשות ניירות ערך, מועצת רואי החשבון בישראל, וגופים בינלאומיים כמו ה-SEC האמריקאי וה-PCAOB מכתיבים כללים ברורים ומחמירים. זה כולל דרישות עצמאות קפדניות, מגבלות על מתן שירותים נוספים (כמו ייעוץ) ללקוחות ביקורת, בקרות איכות פנימיות, והגבלות על קשרים כלכליים עם לקוחות.

בנוסף, כל כשל מקצועי, עלול להוביל לתביעות כבדות, לפגיעה חמורה במוניטין הפירמה, ואפילו לסנקציות רגולטוריות. לכן, ניהול סיכונים ובקרה פנימית הם חלק מרכזי ויומיומי מהפעילות של הפירמות. לא מעט פירמות התמוטטו בעבר בגלל כשלים בביקורת (האחת הידועה ביותר היא Arthur Andersen שקרסה בעקבות פרשת אנרון).

8. AI כבר מחליפה עובדים - והאיום רק מתחזק

בינה מלאכותית כבר משנה את המקצוע באופן דרמטי, ולא לטובת העובדים. המשימות הבסיסיות שעובדים צעירים עשו בעבר - בדיקת עסקאות, מיון מסמכים, השוואת נתונים, זיהוי חריגות, כבר מתבצעות באופן אוטומטי על ידי מערכות AI ו-Machine Learning. זה אומר שהצורך בכוח אדם גדול פוחת.

הפירמות הגדולות כבר משקיעות המון בפיתוח מערכות שמסוגלות לסרוק מסמכים, לנתח דוחות כספיים, לבצע בדיקות ביקורת אוטומטיות ואף לזהות דפוסי הונאה. מה שבעבר דרש צוות של 7-10 רואי חשבון צעירים, כיום דורש 2-3 עובדים עם כלים טכנולוגיים. זה אומר פחות משרות, פחות צורך בגיוס, ותהיה יותר תחרות על המקומות שנשארים.

האם יש עתיד למקצוע?  מצד אחד, שיקול הדעת האנושי עדיין חיוני - AI לא יכולה להבין את ההקשר העסקי, לזהות סיכונים מורכבים או לקבל החלטות אסטרטגיות. מצד שני, ברור שהמקצוע ישתנה לחלוטין. הצורך ברואי חשבון "רגילים" ייפחת, והביקוש יהיה רק לאלה עם יכולות ניתוח, ביקורת, חשיבה מחוץ לקופסה ויכולת עבודה עם כלים טכנולוגיים 

9. האופק האמיתי: למידה פיננסית ומעבר למקצועות אחרים

אז מה כן כדאי לקחת מהמקצוע? הידע והניסיון. ראיית חשבון עדיין מעניקה בסיס פיננסי מעולה - הבנה עמוקה של דוחות כספיים, מבנה חברות, ניהול סיכונים, תהליכי בקרה ורגולציה. זה ידע שרלוונטי לכל מקצוע פיננסי או ניהולי. לכן, גם אם המקצוע עצמו מתכווץ, מי שעובד בפירמה כמה שנים יכול לעבור בקלות יחסית לתפקידים אחרים: מנהל כספים בחברה, אנליסט בקרן השקעות, יועץ עסקי, מנהל סיכונים בבנק, או אפילו יזם שמבין את הצד הפיננסי של העסק.

10. עומס עונתי הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה

תקופת הדוחות, בעיקר סביב סוף השנה הקלנדרית מאופיינת בשעות עבודה ארוכות במיוחד. לא נדיר למצוא רואי חשבון שעובדים 12-14 שעות ביום בתקופות אלו, כולל סופי שבוע. זה מאתגר מבחינה אישית ומשפחתית, אם כי בפירמות מנסים בשנים האחרונות לשפר את האיזון בין עבודה לחיים פרטיים באמצעות עבודה היברידית ומתן גמישות.