אקונרג'י מכוונת לכ-10 ג'יגה-וואט עד 2030: "נהיה מהחברות הגדולות באירופה"
התחזית שוב נחתכה בעקבות עיכובים בחיבור פרויקטים לרשת, אבל המנכ"ל אייל פודהורצר מסתכל קדימה: "היינו צריכים להיות יותר שמרנים"; לדבריו, התשואה ברומניה יכולה לעבור 20%, ו"ייתכן שנראה M&A נוסף כבר בחצי השנה הקרובה"
אקונרג'י אקונרג'י אקונרג'י 1.42% כבר מחזיקה בפורטפוליו של יותר מ-13 ג'יגה-וואט ברחבי אירופה, מתוכו כ-3.6 ג'יגה-וואט שהיא מגדירה כ"צבר בשל" (שלהגדרתה אלו פרויקטים מחוברים, מוכנים לחיבור, נמצאים בהקמה או צפויים להתחיל הקמה בתוך 12 חודשים) אבל מצד שני, אנחנו עדיין רואים פערים בין הצבר הגדול לבין התוצאות בפועל, ובחודשים האחרונים גם קיבלנו תזכורת שבין חיבור להכנסות יכולים להכנס גם מקלות בגלגלים ושהרבה מזה בכלל לא בשליטתה של החברה.
ברבעון השני ההכנסות ממכירת חשמל זינקו לכ-10 מיליון אירו, לעומת כ-2 מיליון אירו ברבעון המקביל, אבל בשורה התחתונה אקונרג'י רשמה הפסד נקי של כ-28 מיליון אירו. במקביל היא הורידה את התחזית השנתית להכנסות ממכירת חשמל מ-74 מיליון אירו ל-65 מיליון אירו, כשגם התחזיות של ה-EBITDA וה-FFO ירדו ל-53 מיליון ו-34 מיליון אירו בהתאמה. הסיבה המרכזית, מאחורי זה הייתה עיכוב של כארבעה חודשים בחיבור כ-400 מגה-וואט לרשת - פרויקטים שלדברי החברה כבר הושלמו, אבל המתינו לאישור בירוקרטי וטסטים מנהלי הרשת ברומניה.
בשיחה עם ביזפורטל המנכ"ל אייל פודהורצר מודה ש"היינו צריכים להיות יותר שמרנים" בהערכת מועדי החיבור. עדיין השוק היה פחות סלחני, וכשהתחזיות משתנות ולא בפעם הראשונה, וכשחלק משמעותי מהשווי של החברה נשען ממילא על מה שהפרויקטים אמורים לייצר, המניה מבטאת את זה. עדיין, השוק נותן לאקונרג'י הרבה קרדיט. המניה אמנם בכ-17% מהשיא שרשמה ביולי, שנשק גם לשיאים שראינו במאי, אבל עדיין התשואה מגלמת עליה של כ-36% מתחילת השנה וכ-62% ב-12 החודשים האחרונים. כשאוקנרג'י נסחרת בשווי של כ-4.8 מיליארד שקל, שווי, שכפי שפתחנו מתמחר הרבה מהעתיד לבוא.
ויש באמת לאן לשאוף, על-אף העיכובים. עבור הצבר הבשל הנוכחי אקונרג'י מציגה "שנה מייצגת" (שבהמשך נבין מתי היא אמורה לקרות) שבה חלקה של החברה אמור לייצר כ-295 מיליון אירו הכנסות, EBITDA של כ-238 מיליון אירו ו-FFO של כ-171 מיליון אירו. אם מתרגמים את המספרים האלה בצורה גסה (ולפי שער האירו של 3.5 שקל), אנחנו ב-EV/EBITDA של של כ-8 על פניו זה נשמע אטרקטיבי אבל כמובן שיש את הכוכביות שזה תלוי מאוד בהמשך מימוש וחיבור של הצבר.
שלשום הודיעה אקונרג'י כי הפניקס תשקיע עד 160 מיליון אירו בפלטפורמה שתרכז את עיקר פעילותה ברומניה, באמצעות מניות בכורה שנושאות קופון של 8.5%. אקונרג'י מחויבת למשוך 130 מיליון אירו מתוך הסכום, ובנוסף הפניקס תקבל כ-1.39 מיליון אופציות למניות החברה. במקביל יוזרמו עוד 43 מיליון אירו מכוח מסגרת ההשקעה הקודמת בין הצדדים, בעיקר לצורך הוספת מערכות אגירה לפרויקטים ברומניה.
העסקה מגיעה אחרי שנה שבה אקונרג'י כבר גייסה מאות מיליוני אירו בהון, אג"ח ומימון פרויקטלי, ורכשה גם את פלטפורמת הרוח Escofi בצרפת. לכן השאלה כבר אינה רק כמה פרויקטים יש בצבר, אלא איך החברה מתכוונת להפוך אותם לנכסים שמייצרים מזומן: מה התשואה שהיא דורשת על ההון החדש, עד כמה האגירה משנה את הכלכלה של הפרויקטים, האם נראה מימושים והכנסת שותפים נוספים, ומתי היא תפסיק להיות בעיקר צרכנית הון ותתחיל לממן חלק גדול יותר מהצמיחה מתוך הפעילות עצמה.
אז אחרי התוצאות הרבעוניות והעסקה עם הפניקס שוחחנו עם אייל פודהורצר, מנכ"ל אקונרג'י מבעלי השליטה וממייסדיה כדי להבין לאן הוא רוצה לקחת את אקונרג'י עד סוף העשור.
בוא נתחיל עם העסקה עם הפניקס. זה כבר שיתוף פעולה ארוך שלכם - הייתה מסגרת עוד מ-2023, היא הורחבה, ועכשיו יש גם השקעה באמצעות מניות בכורה. איך העסקה הזאת התפתחה ומה המשמעות שלה?
"העסקה עם הפניקס התחילה במסגרת של 150 מיליון אירו, עם השקעה של עד 49% ברוב הפרויקטים של אקונרג'י ברומניה. בהתחלה הם השקיעו באמצעות סוג של הלוואה להמרה. כשהפרויקט מגיע ל-COD, כלומר מתחבר לרשת החשמל, יש להם זכות להמיר ל-49% מההון בפרויקט. בחלק מהפרויקטים הם כבר המירו ובחלק הם מחכים ל-COD.
- אקונרג'י מגייסת את הפניקס להתרחבות ברומניה: השקעה של עד 160 מיליון אירו
- אחרי העיכובים בחיבורים: אקונרג'י מחברת אגירה ברומניה - וצופה תוספת של כ-8 מיליון אירו ל-EBITDA
"בהמשך הם אישרו בוועדת ההשקעות שלהם הגדלה של המסגרת ל-225 מיליון אירו. כחלק מההודעה האחרונה, עוד 43 מיליון אירו יוזרמו במסגרת הזאת, בעיקר עבור חלקם היחסי בהקמת מערכות אגירה בפרויקטים שבהם הם כבר שותפים, וזה פחות או יותר משלים את המסגרת של 225 מיליון אירו.
"בנוסף הגענו איתם להסכמה על השקעה של עד 160 מיליון אירו באמצעות מניות בכורה. אנחנו מחויבים למשוך 130 מיליון אירו במהלך 12 החודשים הקרובים, ולאחר מכן יש לנו אפשרות למשוך עוד עד 30 מיליון אירו. מניות הבכורה נושאות קופון של 8.5%. בנוסף הם קיבלו כ-1.4 מיליון אופציות ברמת אקונרג'י, לשנתיים, במחיר מימוש של 77.5 שקל למניה.
"אני חושב שיש פה alignment of interests. מעבר להשקעה בפרויקטים, יש להם גם אופציות במחיר גבוה יותר ממחיר המניה בזמן העסקה. בסך הכול הפניקס מושקעת בצורה די משמעותית בפורטפוליו שלנו ברומניה, והיא המשיכה להגדיל את ההשקעה לאורך הדרך. מבחינתנו זו הבעת אמון משמעותית בפורטפוליו. חלק גדול מהפרויקטים כבר מניבים ופועלים, ממומנים ועושים טוב, ושיתוף הפעולה הולך ומתרחב."
כבר גייסתם השנה סכומים גדולים - כ-825 מיליון אירו בגיוסי הון וחוב. אז למה צריך עכשיו עוד כסף? מה היה חסר לכם לפני העסקה הזאת?
"בוא נפריד בין הגיוסים שעשינו במהלך השנה ברמת אקונרג'י, שכללו שני גיוסי הון ושני גיוסי אג"ח, לבין המימונים הפרויקטליים. הגיוסים האלה נתנו לנו את ההון שאנחנו צריכים כדי לטפל בצבר הבשל שלנו.
- אנרג'יאן: הרווח קפץ 45% ל-160 מיליון דולר - אבל ההכנסות ירדו; חוזה חדש ב-1.4 מיליארד דולר
- נופר ישראל מתקרבת להנפקה: השווי עשוי כבר לעקוף את ה-3 מיליארד שקל
"אם אתה מסתכל על הפורטפוליו, יש לנו כ-13.2 ג'יגה-וואט בסך הכול. מתוכם כ-1 ג'יגה-וואט בהפעלה ומוכן לחיבור, כ-1.3 ג'יגה-וואט בהקמה ועוד כ-1.2 ג'יגה-וואט לקראת הקמה. כלומר, יש לנו צבר בשל של כ-3.6 ג'יגה-וואט - פרויקטים שחלקם מחוברים, חלקם בהקמה וחלקם צפויים להתחיל הקמה בתקופה הקרובה.
"המטרה של הגיוסים השנה הייתה לאפשר לנו להקים את הצבר הבשל הזה בלי להזדקק לגיוסים נוספים. לפי התוכנית הנוכחית, הפעם הבאה שנצטרך לגייס כסף לצורך הצמיחה האורגנית תהיה איפשהו בחציון השני של 2027, אלא אם יהיה M&A בדרך. הגיוסים גם סייעו לנו להשלים את העסקה בצרפת."
ומה הצבר הבשל הזה אמור לייצר כשהוא כולו עובד?
"אותו צבר בשל של 3.6 ג'יגה-וואט, שלגביו יש לנו את הפרויקטים ויש לנו את ההון הנדרש, אמור בשנה מייצגת לייצר ברמת 100% מהפרויקטים כ-413 מיליון אירו הכנסות וכ-335 מיליון אירו EBITDA. אלה פרויקטים שאנחנו רואים לגביהם רמת ודאות מאוד גבוהה."
זו אולי גם הזדמנות לדבר על התחזיות. ראינו בתקופה האחרונה כמה עדכונים כלפי מטה. מה נמצא בשליטה שלכם ומה נמצא מחוץ לשליטה שלכם?
"באמת עדכנו גם ברבעון האחרון את התחזית ל-2026, מ-74 מיליון אירו הכנסות ל-65 מיליון אירו. הסיבה מאוד פשוטה. מבחינת מה שתלוי בנו, עמדנו בתוכנית היעדים של החברה ואפילו מעבר לזה. איפה שטעינו בהערכה היה במועד שבו הפרויקטים יתחברו לרשת - בצד שלא תלוי בנו.
"יכול להיות שהיינו צריכים להיות יותר שמרנים בזה, ואני לא מוריד מעצמי אחריות. אבל חשוב להבין שאנחנו הבאנו את הפרויקטים למוכנות לחיבור. בעיקר ברומניה, אתה מגיע לנקודה שבה הפרויקט מוכן ואז מחכה למפעיל מערכת ההולכה, ה-TSO, שיגיע לבצע את הבדיקות ולאשר את החיבור.
"היו לנו עיכובים של כארבעה חודשים בממוצע בפרויקטים שהיו אמורים להתחבר. הם פשוט עמדו מוכנים וחיכו לחיבור, וזה מה שגרם לדחייה בהכנסות."
אמרת שאתה מקווה אפילו לעקוף את התחזית. אתה חושב שיש כאן פוטנציאל ל-beat and raise?
"אני לא יודע ואסור לי לתת תחזית אחרת. אני כן יכול לומר שבחודשים האחרונים אנחנו רואים באירופה, ובעיקר ברומניה, מחירי חשמל גבוהים מהצפוי בעקבות הקיץ החם והבצורת. ברומניה, למשל, מפלס הדנובה ירד בצורה חריגה והדבר אפילו הוביל להשבתת הכורים בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנבודה, משום שהמים משמשים לקירור. הדברים האלה משפיעים גם על מחירי החשמל."
אתה יכול להסביר קצת יותר מה בעצם גרם וגורם לעיכוב בחיבורים? זה צוואר בקבוק ביורוקרטי?
"בסוף יש למפעיל מערכת ההולכה הרבה מאוד בקשות לחיבור. כשהפרויקט מוכן, אתה ממתין שהם יבצעו את הבדיקות הנדרשות ויאשרו את החיבור. הדבר הזה יכול תיאורטית לקחת חודש, אבל בחודשים האחרונים אנחנו רואים שזה לוקח ארבעה-חמישה חודשים.
"אותם כמה חודשים, בכמה פרויקטים גדולים ברומניה, הם שהורידו לנו את ההכנסות ב-2026. כשמסתכלים על זה ברמת המאקרו לטווח ארוך, אין לזה באמת משמעות גדולה. אם פרויקט שהיה אמור להתחבר בספטמבר מתחבר בינואר, הפסדת כמה חודשי הכנסות ב-2026, אבל הנכס עדיין עומד שם ומייצר חשמל שנים קדימה.
"זה לא אירוע שמלמד על בעיה אינהרנטית בפרויקט. הפרויקטים שלנו עומדים בלוחות הזמנים של ההקמה. היה כאן עיכוב בחיבור, ונכון - היינו יכולים להיות יותר שמרנים בהנחות שלנו לגבי מועד החיבור."
אולי אפשר להיות יצירתיים - יש בשווקים מסוימים non-firm connection, כלומר אפשרות להתחיל להזרים חשמל בחיבור מוגבל לפני החיבור המלא. אין משהו יצירתי שאפשר לעשות גם ברומניה?
"יש אפשרויות כאלה בשווקים מסוימים. קיבלנו חיבורים מהסוג הזה באיטליה וגם בבריטניה. ברומניה הספציפית זה לא פתר לנו את הבעיה, משום שאתה עדיין מחכה ל-testing הראשוני. הם לא יאפשרו לך להרים את השאלטר, גם לא לחיבור זמני, לפני שהם ביצעו את הבדיקות הראשוניות למערכת."
וברגע שכבר קיבלתם את החיבור הראשוני, עדיין יש בדיקות שיכולות להשפיע על פעילות הפרויקט יש משהו ששוב יכול לגרום ל'ברייקס'?
"אחרי שמרימים את השאלטר מתחילים להזרים חשמל באופן זמני למערכת, עד שמשלימים את הבדיקות הסופיות. הבדיקות וההרצה הסופית של המערכת נמשכות תקופה, ואנחנו לוקחים את זה מראש בתוך התוכנית העסקית.
"בשלב הזמני יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד אתה לא בהכרח חשוף ל-capture prices הנמוכים ביותר ויכול למכור במחירים גבוהים יותר, אבל יש מגבלות אחרות, למשל תקרת מחיר ובחלק מהמקרים מגבלות על מכירה בסופי שבוע. לכן התוצאה בשלב הזה קצת נמוכה מהשנה המייצגת, אבל הכול כבר נלקח בחשבון. אחרי שמסיימים את הבדיקות מקבלים את רישיון הייצור הקבוע."
העיכובים ברומניה גורמים לכם לחשוב מחדש על המשך ההתרחבות שם, או דווקא לעבות את הפעילות במדינות אחרות?
"קיבלנו החלטה שכרגע, מעבר להוספת אגירה לפרויקטים שלנו ולהשלמת הפרויקטים שכבר מתחילים הקמה, אנחנו מגיעים ברומניה לסדר גודל של קצת יותר מ-2 ג'יגה-וואט מחוברים ובהקמה. אנחנו כבר שחקן מאוד גדול בשוק הרומני.
"אנחנו מרגישים שנכון כרגע להאט את הוספת הפרויקטים החדשים שם. לא בגלל שיש בעיה בפעילות ברומניה - להפך, זו פעילות מצוינת - אלא בגלל ניהול סיכונים. השאלה היא כמה ביצים אתה רוצה לשים בסל אחד. ביחס לגודל השוק הרומני כבר יש לנו נתח משמעותי מאוד.
"ה-160 מיליון אירו מהפניקס באים לתמוך בחלק מה-equity שאנחנו צריכים כדי להשלים את הפורטפוליו ברומניה. מבחינתנו זה במידה מסוימת תחליף למודל הקודם, שבו הפניקס הייתה נכנסת ל-49% בכל פרויקט. עכשיו אני שומר על 100% מהפרויקטים, ומצד שני מקבל את ההון באמצעות מניות הבכורה."
כלומר יש לכם זכות לפדות את ההשקעה של הפניקס בהמשך?
"כן. אלו מניות בכורה, ולכן הן גם יושבות כהון במאזן. יש תקופה שבה ההון נשאר בפנים, ובהמשך יש לנו אפשרות לפדות אותו בהתאם למנגנון שנקבע.
"גם הקופון בנוי אחרת מריבית רגילה. אם אין חלוקה, הקופון יכול להיצבר. ואם לאורך זמן לא פדינו את מניות הבכורה, הקופון מתחיל לעלות - מ-8.5% ל-9.5% ובהמשך למעלה יותר. זה יוצר מבחינתנו תמריץ לפדות אותן לאורך הזמן.
"אנחנו רואים את היתרון בכך שאנחנו שומרים 100% מהפרויקטים. בעוד כשנתיים, כשיהיו לנו באזור 2 ג'יגה-וואט ברומניה שעובדים ומחוברים, עם פרויקטי co-location, חלקם עם PPA וחלקם עם CfD, יהיו לנו הרבה דרכים להציף ערך מהפלטפורמה הזאת. זה יכול להיות באמצעות הנפקה, גיוס לפי שווי גבוה יותר או מהלך אחר בפלטפורמה. ואז, אם נרצה, אפשר גם לפדות את ההון של הפניקס."
אם אתם משלמים 8.5% על ההון של הפניקס, איזו תשואה אתם מצפים לייצר ברומניה - 12%, 15%, יותר?
"אני לא יכול לתת מספר מדויק שלא פרסמנו, אבל אפשר להבין את ההיגיון. כשהפניקס נכנסת איתנו ל-49% בפרויקט, היא משלמת לנו גם דמי הקמה, גם דמי ניהול נכסים בשיעור של כ-4% מההכנסות לאורך שנים וגם דמי ייזום של כ-100 אלף אירו למגה-וואט. כל אלה מורידים בצורה משמעותית את ה-equity שאנחנו צריכים להביא.
"התשואה האפקטיבית שאנחנו רואים ברומניה, מכיוון שאנחנו פיתחנו את הפרויקטים ומנהלים אותם ומקבלים את דמי השירותים האלה, היא גבוהה מאוד. היא יכולה להגיע גם ליותר מ-20%."
"אחד היתרונות הגדולים שלנו הוא שאנחנו יזמים מקומיים בפועל באירופה. יש לנו צוותי development במדינות שבהן אנחנו עובדים. אני יושב עכשיו במילאנו; יש לנו כאן בערך 50 עובדים, וחלק גדול מהם אנשי development - אנשים שמאתרים קרקעות, מנהלים רישוי ומביאים את הפרויקטים קדימה.
"אם לנו עולה לפתח פרויקט משהו כמו 25-30 אלף אירו למגה-וואט, רכישה של פרויקט בשל יותר יכולה לעלות סדר גודל של 100 אלף אירו למגה-וואט. בסוף זה מתבטא בשורה התחתונה.
"היתרון השני הוא השליטה בתהליך. כשאתה מנהל בעצמך את הפיתוח ולא משאיר אותו לחלוטין לצד שלישי, אתה מנהל את הפרויקט ביום-יום, את האישורים ואת סדרי העדיפויות. מניסיון של שנים באירופה, יש לזה משמעות גדולה לסיכוי שהפרויקט אכן יגיע ל-ready-to-build."
אבל את Părău ואת Rătești כן קניתם במסגרת co-development ולא התחלתם לחלוטין מאפס.
"נכון. את Părău ואת Rătești עשינו ב-co-development. גם היום יש חלק מהפרויקטים שלנו שנעשים בצורה הזאת. למשל באיטליה, למרות שיש לנו צוות פיתוח מקומי גדול, המדינה מאוד מפוצלת לאזורים ולעיתים אנחנו נעזרים ב-co-developers מקומיים.
"ההבדל מבחינתנו הוא שגם כשאנחנו עובדים ב-co-development, הצוות שלנו מנהל את הפרויקט ביום-יום יחד עם היזם המקומי. בפרויקטים האלה בתחילת הדרך שילמנו קצת יותר משום שנעזרנו בצדדים שלישיים, אבל עדיין היינו מעורבים עמוקות בתהליך."
הפעילות שלכם שונה מאוד בין המדינות. ברומניה הדגש הוא על co-location ואגירה, בפולין יש PPA, בצרפת רוח ו-CfD ובבריטניה הרבה BESS. מה ההיגיון בתמהיל הזה?
"יש פה גם תמהיל טכנולוגי וגם תמהיל גיאוגרפי. מבחינה טכנולוגית, נכון לחברה כמונו להיות גם ב-PV, גם ברוח וגם באגירה. PV מייצר בעיקר ביום, וככל שנכנסת יותר אנרגיה מתחדשת לשוק, ה-capture prices בשעות היום יכולים לרדת. לכן ניהול האנרגיה והתמהיל של הנכסים הופכים יותר ויותר חשובים.
"רוח מייצרת בפרופיל שונה, הרבה פעמים יותר בלילה, והאגירה מגשרת בין הדברים. לכן נכנסנו בצורה משמעותית גם לרוח וגם לאגירה לצד ה-PV.
"גם ברמת המדינות המטרה היא פיזור. אנחנו צופים שעד 2030 יהיו לנו בערך שישה שווקים, שכל אחד מהם יהווה משהו כמו 15%-25% מהפעילות. המטרה היא שלא תהיה תלות גדולה מדי במדינה אחת או בטכנולוגיה אחת."
עד כמה העובדה שאקונרג'י היא חברה ישראלית הופכת ל'אישיו' כשפועלים באירופה?
"אצלנו זה לא issue מהותי. היו פה ושם אירועים קטנים לאורך השנים, אבל החברה בנויה למעשה כחברה מקומית בכל שוק.
"מתוך בערך 200 עובדים, כ-30 נמצאים בישראל. השאר נמצאים באירופה. אם תלך למשרדים שלנו במילאנו, בבוקרשט או בוורשה, תמצא הנהלה מקומית, אנשי פיתוח, קרקעות, ניהול פרויקטים ופיננסים.
"חברת האחזקות שמחזיקה בפעילות ובפרויקטים היא חברה אנגלית. כשהונפקנו בישראל ב-2021 הוקמה מעליה החברה הציבורית הישראלית, אבל הפעילות עצמה ממשיכה להתנהל דרך הפלטפורמה האירופית. לכן ברמת הפעילות היומיומית אנחנו חברה אירופית לכל דבר."
קצת על המאקרו של השוק - הביקוש לחשמל אולי גדל, אבל גם התחרות על קרקעות, על חיבורים ובכלל תחרות על ההון גדלה.
"אם מסתכלים על שוק החשמל לאורך עשרות שנים, הביקוש גדל פחות או יותר ביחד עם האוכלוסייה. עכשיו אנחנו נכנסים לתקופה אחרת לגמרי. התחזיות לשנים הקרובות מצביעות על גידול דרמטי בביקוש לחשמל - דאטה סנטרים, מכוניות חשמליות, חשמול של עוד שימושים ועוד.
"במקביל המדינות צריכות להחליף ייצור מזהם, ובמקרים רבים היום זול יותר להקים PV, רוח ואגירה מאשר פתרונות אחרים. לכן ברור לנו שהשוק יהיה שם ב-10-20 השנים הקרובות.
"החברות שכבר נמצאות בשוק, עם טרק-רקורד, ניסיון, יכולת לגייס כסף וצבר פרויקטים, יהיו אלה שיוכלו ליהנות מהצמיחה הזאת. אנחנו מאמינים שאנחנו אחת מהן."
ומה לגבי גרעין? אם הטכנולוגיה תתקדם, במיוחד בכורים מודולריים קטנים, זה יכול להפוך לסיכון עבור המתחדשות?
"גרעין הוא פתרון, אבל בפרויקטים הגדולים זמן ההקמה ארוך מאוד ולעיתים מדובר בעשר שנים ויותר. הוא לא נותן פתרון מהיר לכמות החשמל שהמערכת צריכה בשנים הקרובות.
"SMR, כורים מודולריים קטנים, יכולים להיכנס בחלק מהמקומות וזה בהחלט משהו שעוקבים אחריו. אבל כרגע אני לא רואה בזה תחרות בהיקף שיכולה לתת מענה לצמיחה בביקוש לחשמל שאנחנו מדברים עליה."
אם אפשר לשאול - כמה מהתחזיות שלכם כבר 'נעולות' ב-PPA, CfD או הסכמים אחרים, וכמה עדיין מבוסס על הנחות לגבי מחירי שוק וביקושים עתידיים?
"זה תלוי בשוק. כמעט בכל השווקים שבהם אנחנו פועלים אנחנו נכנסים להסכמי CfD או PPA, ובבריטניה בתחום האגירה יש גם Toll או Floor. Toll הוא במידה רבה הסכם שבו אתה מעמיד את הסוללה לצד השני לתקופה ארוכה תמורת תשלום, ו-Floor נותן לך הגנה של מחיר מינימום. זה גם מקטין סיכון וגם משפר את יכולת המימון.
"ברומניה שוק ה-PPA עדיין פחות מפותח. יש לנו שם כבר חלק מההכנסות שמוגנות, בין היתר Părău 2 שזכה ב-CfD. אבל מה שאנחנו עושים היום ברומניה הוא להוסיף אגירה לכל הפרויקטים שלנו.
"כשיש לך פרויקט co-location של סולארי ואגירה, הרבה יותר קל לסגור Hybrid PPA. קונה חשמל שסוגר PPA רגיל על PV נחשף לבעיה שבשעות הצהריים יכול להיות עודף חשמל ומחירים נמוכים מאוד או אפילו שליליים. כשאתה יכול לומר לו 'אני אספק לך את החשמל בשעה שאתה צריך אותו', אתה נותן לו מוצר הרבה יותר טוב, וגם המחיר יכול להיות גבוה יותר."
כמה האגירה משנה את הרווחיות של הפרויקט?
"באופן מאוד משמעותי. תסתכל על Părău 1. השקענו כ-21 מיליון אירו ב-CAPEX של מרכיב האגירה, והצפי הוא לתוספת של כ-8 מיליון אירו EBITDA בשנה רק מהאגירה.
"כשאתה מוסיף אגירה ב-co-location לפרויקט, אתה הופך אותו מבחינתנו לנכס בריא יותר, עם סיכון נמוך יותר ורווחיות גבוהה יותר. לכן אנחנו מוסיפים היום אגירה לכל הפרויקטים שלנו ברומניה."
כשאנחנו מדברים על 'שנה מייצגת', מתי למעשה הצבר הנוכחי מגיע למצב שבו כולו עובד - מתי זה יקרה?
"השנה המייצגת היא לא בהכרח שנה קלנדרית אחת. יש פרויקטים שמתחילים הקמה בסוף 2026 ויתחברו במהלך 2028. לכן כשאנחנו מדברים על הצבר הבשל כולו כשהוא מחובר ופועל, אנחנו מסתכלים על אזור 2028-2029. המספרים של השנה המייצגת מייצגים למעשה את רמת הפעילות לאחר שהפרויקטים האלה נמצאים בהפעלה מלאה."
יש הרבה ערך שנוצר עוד לפני החיבור - בקרקע, ברישוי ובפרויקט שמגיע ל-ready-to-build. אתם יכולים לממש השבחות בדרך, גם בלי להחזיק הכול עד החיבור? ומה ה-DNA שלכם קדימה?
"האסטרטגיה שלנו היא קודם כול build and hold. אנחנו בונים על מנת להחזיק ולא כדי לעשות flip על הפרויקטים. אנחנו חושבים שיש ערך גדול ביתרון לגודל, בניהול האנרגיה, בניהול הנכסים ובדרך שבה השוק מסתכל על הפלטפורמה, ולכן אנחנו רוצים לשמור על הנכסים ולהגדיל אותה.
"מצד שני, אנחנו כן יודעים לעשות מדי פעם מימושים, בעיקר של פרויקטים שהגיעו ל-ready-to-build. ב-2025, למשל, מכרנו ברומניה את Niculesti, פרויקט של כ-214 מגה-וואט, בכ-33 מיליון אירו. זה פרויקט שפיתחנו בעלות נמוכה משמעותית, והעסקה יצרה רווח משמעותי.
"אנחנו מסתכלים על עוד עסקה או שתיים מהסוג הזה. מדי פעם יהיו עסקאות אופורטוניסטיות שבהן נחליט שיש לנו יותר מדי פרויקטים בטריטוריה מסוימת ונמכור פרויקט או רישיון.
"יש גם אפשרות של sell-down - להכניס שותף מיעוט, כמו שעשינו עם הפניקס ברומניה, לקבל דמי ייזום ודמי ניהול ולהקטין את צורכי ההון של החברה באותו שוק."
"יש התעניינות רבה. זו פחות שאלה של האם יש ביקוש ויותר החלטה שלנו באיזה שוק נכון לנו להתדלל ובאיזה שוק אנחנו רוצים להכניס שותף.
"אנחנו מדברים עם שחקנים מוסדיים, ואני מניח שנעשה מהלך כזה לפחות בשוק אחד נוסף. זה בעיקר מתאים לשווקים שבהם יש לנו הרבה מאוד פרויקטים שאנחנו רוצים להקים. שותף מיעוט יכול להקטין את צורכי ההון שלנו בטווח הקצר, תוך שאנחנו שומרים על שליטה ומקבלים דמי ייזום וניהול."
נתחיל לסכם קצת את השיחה. איפה אתה רואה את אקונרג'י ב-2030?
"לחברה יש היום כ-13 ג'יגה-וואט של פרויקטים, מתוכם כ-3.6 ג'יגה-וואט בצבר הבשל. אנחנו בקצב של בין ג'יגה לג'יגה וחצי של צמיחה בשנה. זה קצב גבוה מאוד, אבל החברה הראתה שהיא יודעת לבצע אותו.
"ב-2025 הקמנו יותר מג'יגה-וואט וגם ב-2026 אנחנו מקימים יותר מג'יגה-וואט. המערכות שלנו יודעות להתמודד עם זה. אני מעריך שב-2030 נהיה עם קרוב ל-10 ג'יגה-וואט מחוברים ובהקמה, ונהיה אחת החברות הגדולות בתחום באירופה. לשם אנחנו חותרים."
דיברת בתחילת השיחה על M&A. מצד אחד יש לכם צבר גדול מאוד משלכם ואתם רוצים עכשיו לבצע אותו, אבל אם תראו הזדמנות - עדיין יש תיאבון לעסקה נוספת?
"כן. עשינו השנה M&A בצרפת, ברכישת Escofi. מה שאנחנו חיפשנו שם היה לקנות בתנאים אירופיים ולא לעשות עסקה רק משום שמחיר המניה מאפשר לנו.
"שילמנו כ-134 מיליון אירו עבור ההון, יש בחברה חוב של קצת יותר מ-100 מיליון אירו, כך שה-EV הוא בערך 236 מיליון אירו. הנכסים שכבר מחוברים ובהקמה אמורים לייצר יותר מ-20 מיליון אירו EBITDA ב-2027, כך שאנחנו מדברים על מכפיל של קצת מעל 11 - עוד לפני שאני נותן ערך לצבר בפיתוח. ויש שם פורטפוליו של כ-741 מגה-וואט בסך הכול.
"אנחנו מסתכלים גם על עסקאות נוספות. מצד אחד, אנחנו לא חייבים לעשות שום דבר - יש לנו פורטפוליו גדול מאוד משלנו והרבה מאוד מלאי לעבוד איתו. מצד שני, אם תהיה הזדמנות נכונה אנחנו ננצל אותה.
"בהחלט ייתכן שנראה במהלך חצי השנה הקרובה M&A נוסף, אולי בשוק נוסף. אנחנו ערוכים לזה גם מבחינה כספית. יכול להיות שעסקה כזאת תצריך גיוס נוסף, ואם נחשוב שהעסקה נכונה עבורנו - נעשה גם את הגיוס."
