מ-35 מנדטים לכלום - מה אפשר ללמוד מקריסת גנץ על הפוליטיקה הישראלית
בכל הסקרים גנץ אינו עובר את אחוז החסימה, ואמש הגיש רשימה עם ח"כית אחת בלבד לצידו בחמישייה הראשונה
הריצה התמוהה של בני גנץ מזכירה לבוגרים שבינינו את האיש הבודד לכנסת, פלאטו שרון, שרץ בשנות השמונים לכנסת ואף נכנס, אולם אחוז החסימה אז היה מנדט אחד.
יש כאלו שעצוב להם שגנץ אינו פורש בשל הסיכוי האפסי שלו לעבור את אחוז החסימה, אבל רבים כועסים מאוד על גנץ, שעשוי לשרוף עשרות אלפי קולות מגוש המרכז, שבמשך שש השנים האחרונות שכבו בשבילו על הגדר.
גנץ כלל לא היה אמור להיות רמטכ"ל. הוא נבחר כמועמד של חוסר ברירה, לאחר שגלנט נפסל עקב בנייה בלתי חוקית בביתו בעמיקם. בצבא קראו לו רבים "בניחותא", עקב אדישותו וחוסר יכולתו לקבל החלטות מהירות בזמן אמת.
לפרשנות קודמת של רונן קרסו: סגירת הרשימות לכנסת: מי הרוויח, מי הפסיד ולמי יש סיכוי להרכיב ממשלה
בשנת 2019 הוא הפציע למערכת הפוליטית לצד גבי אשכנזי, כמועמד עם סיכוי ותקווה להדיח את נתניהו. הם חברו ללפיד ולבוגי יעלון, ובשיא הביאו 35 מנדטים באפריל 2019. המדינה נגררה לחמש מערכות בחירות מתישות, שבסופן נתניהו ניצח.
אלא שגנץ התאהב במערכת הפוליטית. בבחירות האחרונות התאחד עם סער, והרשימה המשותפת קיבלה 12 מנדטים, שליש מהם כתוצאה מהחיבור עם תקווה חדשה של סער. בחודשים האחרונים כמעט כל חברי הכנסת נטשו את גנץ: חלק עברו לאייזנקוט וחלק פרשו מהחיים הפוליטיים.
בכל הסקרים גנץ אינו עובר את אחוז החסימה, הוא רחוק משם מאוד. עשרות מקורבים ומאות אזרחים פנו אליו בתחינה שיפרוש, אלא שהוא התעקש והגיש אמש רשימה עם ח"כית אחת בלבד לצידו בחמישייה הראשונה. כולם התאדו, אלא שגם המצביעים התאדו, וחלקם הגדול בכעס רב על גנץ. אלו אנשים שמרביתם הצביעו בעבורו במערכות הבחירות בשנים האחרונות.
על גנץ כועסים בשל שלוש סיבות עיקריות: אגואיזם, כסף שיש בקופת המפלגה שהוא יכול לנצל, ואי קריאה של המפה.
אגואיזם - מאות אלפי אנשים תרמו בשנים האחרונות לגנץ, בהפגנות, במחאות או בהצבעה בקלפי. אלו קולות מרכז-שמאל שמרגישים מרומים ומנוצלים כעת. כל הקריאות אליו לפרוש, על מנת לא לפגוע בסיכוי להחליף את נתניהו, נפלו על אוזן אטומה.
אחד מהקרובים אליו בעבר ממש מדבר על אדם אגואיסט, שאינו מוקיר תודה למי שהביאו לכניסתו לכנסת בשנים האחרונות. הוא מדבר על חוצפה של ממש בריצה שלו. לדבריו, גנץ אינו יודע להוקיר תודה ולפרוש על מנת לסייע לאלו ששרפו ימים ולילות עבורו.
כסף - לכל מפלגה יש מימון מפלגות, ובקופת כחול לבן הצטברו מיליוני שקלים. זה כסף שיישאר בקופת המדינה אם גנץ לא ירוץ. אלא שגנץ אינו מתרשם מהעניין. בימים שאחרי שסיים את כהונתו כרמטכ"ל היה יו"ר חברת המימד החמישי, חברה שפשטה רגל ואף נפתחה נגדה חקירה פלילית, שנסגרה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. חבל שהוא מבזבז כספי ציבור לשווא. זה כסף גדול שמבוזבז כעת לחינם, אבל הוא אינו מוציא אותו מכיסו הפרטי.
הסיבה השלישית היא חוסר קריאה של המפה. במרבית הסקרים גנץ עומד על 1%, מרחק של 120,000 מצביעים מחציית אחוז החסימה. התלישות וחוסר המודעות מביאים לכך שהוא ממשיך לרוץ עם הראש בקיר ומסכן את סיכויי הגוש שממנו בא. זו התנהלות שמזכירה אולי מפלגות סרק, אבל אינה ראויה לאדם שהיה בעמדות השפעה משמעותיות בפוליטיקה הישראלית.
"גנץ מפונק", אמר לי אחד ממקורביו, "אין טעם לדבר איתו. הוא חי לו בעולם אחר, ואין שום סיכוי שיפרוש. המציאות הפוליטית אינה מעניינת אותו. הוא ירוץ וישרוף את קולות הגוש".
אחר, שהלך עם גנץ שנים ארוכות, מדבר על איבוד הקשר עם המציאות ברמה הפוליטית. הוא חיפש בשבועות האחרונים דמויות שירוצו איתו, וכולם סירבו. הוא גם לא הצליח, למרות שהבטיח, ליצור איחודים בגוש המרכז. לדבריו, גנץ הוא בעיקר נכס לליכוד בעת הזו. לזה יש להוסיף את הקנאה באייזנקוט, שתפס את מקומו כמוביל הגוש.
- דיסקונט רוצה להשאיר אצלו את כאל - ומה יקרה אם עסקת 4 מיליארד השקלים תיפול?
- היום בכבישים: מאות שוטרים, רחפנים ומצלמות במבצע אכיפה ארצי
בעוד חודש וחצי גנץ יסיים ככל הנראה את פעילותו הפוליטית. זה יהיה בחמיצות רבה - מצידו עם תחושת החמצה, אבל בקרב בוחריו עם כעס גדול מאוד ותחושת אכזבה עמוקה מהאיש.
