תשלומי יתר לקבלן משנה כמקרה בוחן למעילות בנדל"ן

קבוצת דניה-סיבוס הגישה תביעה נגד קבלן משנה, בטענה שקיבל במשך שנתיים עשרות מיליוני שקלים כנגד חשבוניות, שלא גובו בביצוע בפועל: עובדים שדווחו אולם לא הגיעו לאתר הבנייה, דיווח כפול על עובדים ביותר מאתר אחד, וחומרים שלא סופקו חרף חלוף מועד האספקה. על פי כתב התביעה, התגלה הפער בדיעבד, כלומר לא באמצעות בקרות שוטפות האמורות להציף מקרים כאלו, אלא בבירור נקודתי שבוצע לאחר מעשה.

דניה-סיבוס: קבלן משנה הצליח לקבל עשרות מיליונים שלא הגיעו לו

על פניו, תיאור המקרה תואם תבנית קלאסית של "Billing Schemes" - קטגוריית מעילה המוכרת כאחד מארבעת סוגי המעילה הנפוצים ביותר בארגונים, ובפרט בענפים עתירי קבלני משנה, כמו בנייה ותשתיות. כיצד זה מתרחש, אפילו נגד קבוצה גדולה כמו דניה-סיבוס? הניסיון מלמד על שלושה כשלים מבניים החוזרים על עצמם:

·   * תשלום לפי אומדן ולא לפי מדידה. בענף הבנייה נהוג לשלם לקבלני משנה לפי אבני דרך להתקדמות הפרויקט, שהיא הערכה סובייקטיבית של מנהל פרויקט או מנהל עבודה, ולא מדידה פיזית מדויקת. כאשר אישור התשלום נשען על שיקול דעת של גורמים באתר, נוצר פתח לניפוח עלויות ללא צורך בזיוף מתוחכם.

·   * העדר הפרדת תפקידים. במבנה ארגוני טיפוסי, אותו מנהל פרויקט שמזמין ומנהל את קבלן המשנה, הוא גם הגורם שמאשר לו התשלום. עקרון יסוד בבקרה הפנימית. כך אין הפרדה בין מי שמבצע/מזמין לבין מי שמאשר תשלום.

·    * העדר אימות בלתי תלוי. נוכחות עובדים באתר, למשל, מדווחת לרוב על ידי הקבלן עצמו, ללא אימות מול גורם עצמאי (שומר בשער, מערכת נוכחות ביומטרית או זיהוי פנים, יומן מפקח מטעם המזמין). כך גם מול קבלת חומרים: ללא התאמה תלת-כיוונית בין הזמנה, תעודת משלוח וחשבונית, התשלום מאושר "בעין".

תבנית מאתגרת יותר לזיהוי, שעולה בביקורות פנימיות וסקרי חשיפה לסיכוני הונאות בארגונים גדולים וחברות ממשלתיות, היא חיוב מנופח שאחריו מגיעה הודעת זיכוי חלקית - לרוב לא כהחזר כספי, אלא כקיזוז מול חשבונית. הסכום נטו נראה סביר, וניתוח מגמה שוטף (עלות ממוצעת, יחס תשלום-תפוקה) עשוי שלא לצוף כחריגה, כי הזיכויים מוזרמים להנהלת החשבונות מדי חודש.

אולם, בדיקה לאורך זמן, אף לאחר סיום הפרויקט, תחשוף פער אמיתי ו"בור" תזרימי. מקרים כאלה נוטים לצוץ בדיעבד ולא במהלך בקרה שוטפת. זאת, גם משום שהנהלת החשבונות מנותקת מגורמי התפעול בשטח, ובחלק מהמערכות הקבלן מגיש חיובים באמצעות מערכות פנימיות ("פורטל") ישירות למחלקת הכספים.

הונאה חיצונית או שת"פ פנימי?

במקרים כאלה, יש לבדוק האם מדובר בהונאה חיצונית שניצלה חולשה מבנית, או שמא הייתה מעורבות פנימית של גורמים בארגון. במילים האחרות: האם יש צורך בביקורת בקרות או בחקירת הונאה, הכוללת בדיקה של גורמים נקודתיים בעלי גישה לתהליך האישורים והתשלום. מבחינה מקצועית, שתי האפשרויות יובילו לאותם ממצאים: חשבוניות מנופחות, דיווח כפול, אי אספקה, אך הן נבדלות בהוכחת מרכיב הכוונה והמעורבות, ולכן מחייבות מתודולוגיה שונה לחלוטין להוכחה.

• דניה וצמח המרמן יקימו פרויקט בחיפה ב-588 מיליון ש'
• דניה-סיבוס: קבלן משנה הצליח לקבל עשרות מיליונים שלא הגיעו לו

בהעדר הודאה או ראיה ישירה, ההבחנה נעשית באמצעות אינדיקטורים עקיפים שנבחנים במצטבר:

·   * ריכוזיות חריגה של אישורי תשלום אצל מאשר בודד לאורך זמן ובאתרים שונים.

·   * קשרי בעלות או תעסוקה נסתרים בין בעלי תפקיד בחברה לבין נושאי משרה בקבלן.

·   * זהות הגורם שיזם את הבירור (האם במסגרת בקרה שוטפת או טריגר חיצוני כגון תלונה).

·  * דפוס עקבי של חיוב יתר ואחריו זיכוי חלקי, יעיד על מודעות לחריגה ועל ניסיון לטשטש מגמה מצטברת, סימן שמתאים יותר לקנוניה מתוחכמת מאשר לתקלה, אירוע חד-פעמי או אירוע מוגבל.

• בג"ץ ביטל את מינוי בן-חי שגב, בראשי ושיין למועצת הרשות השנייה
• משרד עו"ד פירט-כנעני תובע שכר טרחה ב-3 מיליון שקל מהאוליגרך יונקיס

מבחינה ראייתית, שני מקורות עשויים להכריע: ניתוח תבנית האישורים בכרטסת הספק; ובדיקת זהות בעלי הקבלן, מול עובדי החברה שהיו בקשר עם הקבלן. עד לבירור עובדות נוספות, שאלת "מבחוץ או מבפנים" (או שילוב השניים) נותרת פתוחה.

רו"ח אלינור וולף, שותפה במשרד ברלב – ביקורת חקירתית