יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

השכר ביפן עולה בקצב המהיר מאז 1997, והצרכנים בכל זאת מפחיתים הוצאות

השכר הנומינלי ביפן טיפס ב-4.7% ביולי, הקצב המהיר בכמעט שלושה עשורים, והשכר הריאלי עלה 2.4%. השוק מתמחר העלאת ריבית בחודש הזה, אבל ההוצאה הפרטית יורדת שמונה חודשים ברצף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יפן

השכר הנומינלי ביפן עלה ביולי ב-4.7% לעומת השנה שעברה, הקצב המהיר ביותר מאז 1997. הנתון, שפרסם משרד העבודה, גבוה בהרבה מתחזית הכלכלנים שעמדה על 3.8%, והוא מסמן חודש שישי ברציפות שבו העלייה עוברת את 3%. רצף כזה לא נרשם ביפן כבר 34 שנים.

גם המספר שמתחת לכותרת חזק. השכר הריאלי, אחרי ניכוי אינפלציה, עלה ב-2.4%, העלייה הגדולה ביותר בכחמש שנים. שכר הבסיס טיפס ב-4.1%, והמדד היציב יותר, שמנטרל בונוסים ושעות נוספות, עלה ב-2.7% לעובדים במשרה מלאה.

מדדיולי 2026
שכר נומינלי4.7%+
שכר ריאלי2.4%+
שכר בסיס4.1%+
מדד יציב לעובדים במשרה מלאה2.7%+
תחזית הכלכלנים לשכר הנומינלי3.8%+

למה זה משנה לשווקים

יפן היא המשק המפותח שהחזיק ריבית אפסית או שלילית זמן ארוך יותר מכל אחד אחר, והיציאה מהמדיניות הזו היא אחד המהלכים המשמעותיים בשוקי ההון העולמיים. הנתון הזה מחזק את ההצדקה להעלאת ריבית נוספת של בנק יפן, והשוק כבר מתמחר מהלך בישיבת הוועדה שתתקיים בשבוע הבא. חלק מהמשקיעים מצפים להידוק נוסף גם אחריה, בפרק זמן קצר יחסית.

למי שעוקב מכאן, זה נוגע ישירות לשער הין ולזרימת ההון העולמית. שנים ארוכות שימשה יפן מקור למימון זול שהופנה לנכסים בחו"ל, וכל שלב בסגירת הפער הזה מזיז כסף בין שווקים.

5 דברים שכדאי לדעת על כלכלת יפן
שלושים שנות דפלציה - במשך עשורים יפן נאבקה במחירים שאינם עולים ובשכר שקפוא. ריבית אפסית או שלילית הייתה שם מדיניות קבועה, ולא צעד חירום
היציאה מהריבית האפסית - באמצע 2026 העלה הבנק המרכזי את הריבית לרמה של כ-1%, השיא מאז 1995. כל צעד נוסף נבחן בזהירות רבה
הין וזרימת ההון - שנים ארוכות שימשה יפן מקור מימון זול שהופנה לנכסים בחו"ל. כשהריבית שם עולה, כסף חוזר הביתה ומזיז שווקים אחרים
אוכלוסייה מזדקנת - מחסור מבני בעובדים לוחץ את השכר כלפי מעלה גם בלי צמיחה חזקה. רוב החברות מדווחות על מחסור בעובדים במשרה מלאה
הצרכן שאינו משתף פעולה - גם כשהשכר הריאלי עולה, ההוצאה של משקי הבית יורדת. בלי ביקוש מקומי שמתחזק, מסלול ההידוק של הבנק המרכזי מוגבל

הצד השני של הנתון

העלייה בשכר עדיין אינה מתורגמת לצריכה. נתונים שפורסמו בשבוע שעבר הראו שההוצאה של משקי הבית ירדה ביולי חודש שמיני ברציפות, כשהצרכנים מקצצים בהוצאות שאינן הכרחיות. לפני כן, נתוני התוצר לרבעון השני הראו שהצריכה הפרטית דרכה במקום.

הפער הזה הוא הסיפור האמיתי. עובדים מקבלים יותר, אבל שנים של התייקרויות במוצרי יומיום הפכו את משקי הבית לזהירים, והכסף הנוסף הולך לחיסכון ולא לחנויות. בנק יפן זקוק לביקוש מקומי שמתחזק כדי להצדיק מסלול הידוק ארוך, ובינתיים הוא אינו מקבל אותו.

מה מזין את עליית השכר

שלושה גורמים פועלים יחד. הראשון הוא סבב המשא ומתן השנתי, שבו עובדים תחת ארגון הגג רנגו השיגו תוספות של יותר מ-5% בשנה השלישית ברציפות. השני הוא שכר המינימום הארצי, שעלה השנה לממוצע של 1,177 ין לשעה, כ-7.55 דולר, בעלייה השנייה בגודלה שנרשמה אי פעם. משמעות הדבר היא שהתנופה מתפשטת גם לענפים ולעובדים שאינם מאורגנים.

השלישי הוא הרווחיות. הרווח השוטף של החברות ביפן עלה ברבעון שביעי ברציפות בשלושת החודשים שהסתיימו ביוני, כשהיצרניות מובילות את המהלך על רקע הביקוש הפורח שקשור לבינה מלאכותית ולמרכזי נתונים. חברות שמרוויחות יותר מסוגלות לספוג עלויות שכר גבוהות יותר.

ומעל הכל עומד מחסור בעובדים. רוב החברות ביפן מדווחות על מחסור בעובדים במשרה מלאה, בעיקר בפיננסים, בבנייה ובלוגיסטיקה. במשק עם אוכלוסייה מזדקנת זהו לחץ מבני שאינו נעלם, והוא זה שיקבע אם עליית השכר תימשך גם כשהרווחיות תתמתן.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה