האם משתלם שאחד מבני הזוג יישאר בבית עם הילדים?

הכדאיות הכלכלית של הישארות בבית עם הילדים נקבעת לפי התרומה האמיתית של העבודה למשק הבית. צריך להתחיל מהנטו שנכנס לחשבון, להפחית מסגרות, נסיעות, רכב, אוכל ושירותים שנרכשים בגלל שעות העבודה, ואז להוסיף בחזרה את שווי הפנסיה והזכויות הסוציאליות. התוצאה יכולה להיות שונה מאוד מהשכר שמופיע בתלוש.

נניח שאחד מבני הזוג מקבל 9,500 שקל נטו. מעון עולה 3,500 שקל בחודש, נסיעות ורכב מוסיפים 1,200 שקל, ואוכל ושירותים הקשורים לעבודה מוסיפים כ-800 שקל. התרומה התזרימית שנשארת מהעבודה היא כ-4,000 שקל בחודש. למשפחה עם שני ילדים קטנים במסגרות פרטיות, הפער יכול להיות קטן עוד יותר.

אבל השכר מייצר גם חיסכון עתידי. בשכר מבוטח של 12 אלף שקל ובהפקדה כוללת בסיסית של 18.5%, נכנסים לפנסיה ולפיצויים כ-2,220 שקל בחודש. חמש שנים מייצרות מעל 130 אלף שקל של הפקדות לפני תשואה. בנוסף קיימת השפעה על העלאות שכר, ניסיון מקצועי וקידום. עובד שעוזב בגיל 32 וחוזר בגיל 37 עלול לחזור לשכר נמוך ביחס למסלול שהיה מתקבל ברצף תעסוקתי.

התקציב המשפחתי של ביזפורטל מציג את ההוצאות הגדולות שמכריעות את החשבון הזה. כדאי לקחת את הסעיפים הרלוונטיים למשפחה ולהשוות בין שני תרחישים: שני בני זוג עובדים מול מפרנס אחד. ההשוואה צריכה לכלול גם הטבות, בונוסים והוצאות שנתיות כמו קייטנות וחופשות.

ההחלטה יכולה להיות משתלמת לתקופה של שנה או שנתיים כאשר עלויות הטיפול בילדים גבוהות מאוד וכאשר בן הזוג שנשאר בבית יכול לשמור קשר עם המקצוע באמצעות עבודה חלקית, לימודים או פרויקטים. החישוב הפנסיוני לעובד בשכר 15 אלף שקל ממחיש את הערך של רצף חיסכון לאורך השנים. מבחינה פיננסית, השאלה הנכונה היא כמה כסף המשפחה מוותרת עליו היום וכמה הון והכנסה עתידית היא מקריבה לאורך הקריירה.