סגירת הרשימות לכנסת: מי הרוויח, מי הפסיד ולמי יש סיכוי להרכיב ממשלה

מועד הגשת הרשימות לכנסת הוא מועד חשוב, זו התחנה האחרונה החשובה לפני הבחירות עצמן, שיתקיימו בעוד 50 יום.

המשמעות הגדולה למועד זה היא בשל שיטת הבחירות בישראל, ששונה למשל מזו האמריקאית, שם יודעים עם סיום הספירה מי הנשיא.

בישראל שיטת הבחירות היא יחסית ומבוססת על מפלגות וקואליציות.

מי המנצחים הגדולים והמפסידים אחרי הגשת הרשימות בשני הגושים

לפני שמתחילים חשוב להבהיר שגוש השינוי חייב לנצח בבחירות, בעוד שגוש נתניהו יסתפק בתיקו.

הסיבה היא שהליכוד בשלטון, וכל עוד אין הכרעה הוא ממשיך לשלוט כממשלת מעבר. כך היה בתחילת העשור, עת התקיימו חמש מערכות בחירות רצופות בהיעדר הכרעה.

עובדה זו מחייבת את אייזנקוט וגוש השינוי לשחק קשוח, על כל הקופה, בעוד שעבור הליכוד תיקו הוא בעצם ניצחון לכל דבר.

גוש הימין

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא אשף פוליטי. הבחירות הקרובות יהיו ה-12 עבורו, והוא נמצא במגרש הפוליטי כבר 30 שנה, יותר מכל פוליטיקאי בכיר אחר.

השבוע שלפני סגירת הרשימות היה טוב עבורו. הוא הביא לאיחוד מקסימלי בימין והבין שבראש ובראשונה, לצד מיקסום הקולות, מטרתו העיקרית היא למנוע ניצחון של גוש השינוי. הריצה של וינטר טובה עבור ביבי, כי היא ממקסמת את הסיכוי של גוש הימין להביא את מרב הקולות לגוש שלהם.

לעומת זאת, הרשימה של ביבי פחות טובה. אומנם היו פריימריז, שזו מסורת דמוקרטית טובה, אבל השמות כולם ותיקים, חלקם הגדול לא אהודים, גם השריונים שהביא לא עמדו בציפיות, ואפילו "הכריש" אורן דוברונסקי ששוריין החליט לפרוש.

בצלאל סמוטריץ' - האיחוד עם זהות של פייגלין היה איחוד מאוד מוצלח. לפני האיחוד הציונות הדתית הייתה מתחת לאחוז החסימה עם 2.5% מהקולות. האיחוד עם זהות העלה אותם לסביב 5 מנדטים בסקרים השונים והבטיח שלא יאבדו קולות ימין.

סיפור הבחירות, בשלב זה, בימין הוא עופר וינטר, שנע במרבית הסקרים סביב אחוז החסימה.

• "ההליך הזה מזוהם מראשיתו ועד סופו, זו פארסה"
• אם לסמוטריץ כל כך אכפת מהארנק שלנו, למה הוא נזכר רק עכשיו?

ביבי יצטרך להחליט אם הוא מחבק או הולך על הראש של וינטר. ההערכה היא שבלית ברירה הוא יחבק אותו, על מנת שיעבור את אחוז החסימה.

מעבר שלו את אחוז החסימה, גם אם יביא רק 4 מנדטים, עשוי להביא לביבי את התיקו המיוחל ויקשה מאוד על אייזנקוט להקים ממשלה.

לעומת זאת, נפילה של וינטר מתחת לאחוז החסימה תחסל ככל הנראה את הסיכוי של נתניהו להרכיב ממשלה או ללכת לבחירות נוספות.

במפלגות החרדיות הייתה רעידת אדמה כאשר גפני ומקלב הודחו אחרי שנים ארוכות. לא צפויה להיות לזה השפעה גושית, והם יישארו לצד נתניהו אחרי הבחירות.

גוש הימין בסקרים נע בין 50 ל-53 מנדטים.

גוש המרכז-שמאל

בחודשים האחרונים עבר הגוש מהפכים, בעיקר בשל האיחוד האומלל של בנט ולפיד.

לפני האיחוד היו לבנט 23 מנדטים ולפיד היה עם מספר דו-ספרתי (סביב 8). האיחוד ריסק אותם והביא אותם ל-13-14 מנדטים ביחד, כלומר מחצית מהקולות אילו היו רצים לבד.

• המרוויחה הגדולה מהמלחמה בהורמוז
• טופס רישום אחד, 1.83 מיליון שקל: כך מפלגת מדף מכפילה את מימון הבחירות

בנט נענש גם על רשימה אפורה וחדשה, ללא שמות מוכרים. לעומתו, דווקא לפיד הצליח לרענן את הרשימה ולהביא אליה את הכוחות הכי טובים שיכול, חברי כנסת מצוינים ועוד אלוף אחד במיל', נועם תיבון.

אלא שהציבור הרחב לא סולח ללפיד, שהיה אופוזיציה חלשה בשנים האחרונות.

רבים רואים בו את האשם העיקרי לכך שבמהלך שלוש השנים שאחרי ה-7.10 לא הצליח להפיל את הממשלה.

גדי אייזנקוט נכנס לחלל שלפיד ובנט השאירו, והוא מוביל בבטחה בגוש עם 25 מנדטים. הוא ומפלגת ישר הציגו רשימה טובה של חברי כנסת עם שמות אטרקטיביים, כמו יורם כהן, ראש השב"כ בעבר, עדי אלטשולר, מייסדת כנפיים של קרמבו, לצד שמות חדשים עם פעילות מקצועית מוכחת. אצל אייזנקוט גם מחצית הרשימה נשים, וזה שינוי מעודד.

גדי אינו מנוסה בפוליטיקה, אבל לפי ההתנהלות שלו ושל הצוות שלו הם למדו די מהר את הדברים החשובים. המוח מאחורי הרשימה הוא רונן מנליס, שהיה בעבר דובר צה"ל.

יאיר גולן התבסס על רשימה טובה של מפלגת העבודה וחיבור נכון עם מרצ. הוא עלול להינזק מעט עקב ההתבטאויות שלו, אבל ההערכה היא שהוא ימשיך וישתה את הקולות של בנט-לפיד ויגיע למספר דו-ספרתי של מנדטים.

באותו גוש, ליברמן הפתיע ושיבץ במקומות גבוהים שניים שמזוהים עם מחדל ה-7 באוקטובר: רפי בן שטרית, ששכל את בנו במוצב נחל עוז, ושרון שרעבי, שאיבד את אחיו ובני משפחה בטבח, ואח נוסף היה בשבי תקופה ארוכה. הבעיה בגוש הזה שליברמן שואף בכל מאודו להיות הוא ראש הממשלה, והוא צפוי לעשות לאייזנקוט צרות אחרי הבחירות.

גוש המרכז-שמאל בסקרים נע בין 52 ל-57 מנדטים.

יועז הנדל רץ עם זליכה ברשימה שספק גדול אם תעבור את אחוז החסימה.

בבחירות האחרונות זליכה קיבל 30,000 קולות, וקשה להאמין שהנדל, שזו לו המפלגה השביעית ב-7 השנים האחרונות, יוכל להביא 130,000 קולות שיעבירו אותם מעל אחוז החסימה.

הדמות הטרגית של הבחירות היא בני גנץ, שבעבר ידע להביא 34 מנדטים וכיום הוא סביב 1%, עמוק מתחת לאחוז החסימה. גנץ לא שועה בשלב זה לקריאות לרדת מהמירוץ, והוא עשוי לשרוף עשרות אלפי קולות מגוש השינוי. יש כעס גדול בגוש על גנץ, מלווה ברחמים.

איחוד המפלגות הערביות מגדיל את כוחן לאזור ה-12 מנדטים.

אז מי יהיה ראש הממשלה?

אייזנקוט צריך להגיע ל-56/57, ואז הוא עשוי להקים ממשלת מיעוט בתמיכת רע"מ.

אייזנקוט מתייצב ראשון בגוש השינוי, לצד בנט וליברמן, שעוד עשויים לגרום לו לכאבי ראש גדולים בהמשך.

יש לו כדור אחד בקנה. הוא יעשה הכל שלא יהיו בחירות נוספות, שעשויות למחוק אותו ובעיקר ימשיכו את שלטונו של ביבי בממשלת מעבר.

ביבי הצליח למקסם את הכוח של גוש הימין, למרות שמפלגתו צונחת מ-31 מנדטים לסביב 21 בסקרים.

קשה להסתכן עדיין בתחזית לזהות ראש הממשלה הבא. הבחירות אמורות להיות, לפי כל הסקרים, צמודות במיוחד.