הבחירות הן אירוע מכונן בכל מערכת דמוקרטית, שבו הציבור בוחר את נציגיו ומעצב את פני השלטון. במערכות בחירות מוכרעים כיוונים מדיניים, חברתיים וכלכליים שילוו את המדינה בשנים שלאחר מכן.
מעבר להיבט הפוליטי, לבחירות השפעה ניכרת על הזירה הכלכלית. אי-ודאות
סביב תוצאות, הרכב הקואליציה ומדיניות כלכלית עתידית עשויה להשתקף בשווקים, במטבע ובהחלטות של משקיעים ועסקים.
מערכות בחירות מלוות בקמפיינים אינטנסיביים, בסקרים ובשיח ציבורי ער, ולעיתים כרוכות בהוצאה תקציבית ניכרת. הן מהוות מוקד תשומת לב תקשורתית
וציבורית רחבה.
בעמוד זה מרוכזות ידיעות הנוגעות למערכות בחירות, למהלכיהן ולהשלכותיהן על הזירה הפוליטית והכלכלית.
בין מערכת בחירות אחת לאחרת מתקשה המשק להתנהל: כשהכנסת מתפזרת לפני
אישור התקציב, המדינה עוברת לתקציב המשכי שמקפיא תוכניות רב שנתיות ופרויקטים בתשתיות. הדיון על תקציב המדינה הופך אז לזירה פוליטית, והשווקים מתמחרים אי ודאות סביב הגירעון ודירוג האשראי של המדינה.
המפלגות חייבות עשרות מיליונים - ומימון הבחירות גדל ב-12%; יחידת המימון לכל חבר כנסת עולה מ-1.638 מיליון שקל ל-1.835 מיליון שקל, והעלות לקופת המדינה תגדל בכ-27.5 מיליון שקל; המימון הכולל צפוי להגיע לכרבע מיליארד שקל, בזמן שחלק מהמפלגות עדיין סוחבות חובות
כבדים מהבחירות הקודמות
הבחירות ביפן הן לא רק מבחן פוליטי לראש הממשלה שיגרו אישיבה - אלא גם רגע מכריע לעתיד הכלכלי של האי ולמעמד של יפן בזירה הבינלאומית; אישיבה מקווה לשמור על רוב בקואליציה אבל המדגמים מראים: הציבור זועם - על המו"מ הרכרוכי מול האמריקאים, על מחירי האורז שנוסקים
ועל האליטה המנותקת - התוצאה עלולה לערער את היציבות הפוליטית והכלכלית כאחד
הישורת האחרונה - הנה 10 אנשי השנה של הקהל של ביזפורטל - מי מבינהם הוא איש השנה שלכם? ובשבוע הבא - שיחות עם אנשי השנה על השנה שהיתה והשנה שתהיה בוועידת ההשקעות של ישראל
מניית אנבידיה עולה לאור נצחונו של טראמפ ב–2.2% בטרום; היצרנית הטאייוואנית של אנבידיאה TSMC – שעלולה להיפגע מנצחונו של טראמפ – נפתחה בירידה של 1.9% אך נסגרה בעליה של 0.95%