הבחירות הן אירוע מכונן בכל מערכת דמוקרטית, שבו הציבור בוחר את נציגיו ומעצב את פני השלטון. במערכות בחירות מוכרעים כיוונים מדיניים, חברתיים וכלכליים שילוו את המדינה בשנים שלאחר מכן.
מעבר להיבט הפוליטי, לבחירות השפעה ניכרת על הזירה הכלכלית. אי-ודאות
סביב תוצאות, הרכב הקואליציה ומדיניות כלכלית עתידית עשויה להשתקף בשווקים, במטבע ובהחלטות של משקיעים ועסקים.
מערכות בחירות מלוות בקמפיינים אינטנסיביים, בסקרים ובשיח ציבורי ער, ולעיתים כרוכות בהוצאה תקציבית ניכרת. הן מהוות מוקד תשומת לב תקשורתית
וציבורית רחבה.
בעמוד זה מרוכזות ידיעות הנוגעות למערכות בחירות, למהלכיהן ולהשלכותיהן על הזירה הפוליטית והכלכלית.
בין מערכת בחירות אחת לאחרת מתקשה המשק להתנהל: כשהכנסת מתפזרת לפני
אישור התקציב, המדינה עוברת לתקציב המשכי שמקפיא תוכניות רב שנתיות ופרויקטים בתשתיות. הדיון על תקציב המדינה הופך אז לזירה פוליטית, והשווקים מתמחרים אי ודאות סביב הגירעון ודירוג האשראי של המדינה.
מחקר שעקב אחר 308 עובדים מצא כי בשבועות שבהם צרכו יותר חדשות פוליטיות שנתפסו בעיניהם כשליליות, הם דיווחו על יותר חרדה ופחות מעורבות בעבודה. כשהתוכן נתפס כחיובי, הם דיווחו על יותר תקווה ונכונות לעזור לעמיתים
בהתסכלות על הנתונים של ביצועי הבורסה לאחר בחירות ניתן לשים לב לדפוס מעט מוזר, למרות שממשלות נוטות לדחות החלטות מס לא פופולריות עד לאחר הבחירות ודווקא לאחריהן מבצעות אותן, הבורסה מחזירה ביצועים טובים ביחס לממוצע בשנה שלאחר הבחירות. מיסים גבוהים מפעילים
שרשרת שמחלישה את כוח הקנייה, מראים על לחץ מהכיוון הפיסקלי ועוד שלל סימנים שאינם 'אמורים' להיות חיובים עבור הבורסה. איך ניתן להסביר את זה?
פלטפורמות כמו פולימרקט וקלשי הפכו לכלי מרכזי לחיזוי בחירות בעולם, ובשוק על זהות ראש הממשלה הבא בישראל כבר הוחלפו יותר מ-51 מיליון דולר. מה בדיוק נסחר שם, מה המחירים משקפים, ולמה דווקא בשווקים הקטנים צריך להיזהר
כמה מהצהרות העזיבה הן בגדר ״תחזיקו אותי״ וכמה כבר מגובות בתוכנית מעבר? רבים כבר עזבו, אחרים מחכים לתוצאות הבחירות. המדינה לא צריכה לחכות שכולם יממשו כדי להרגיש את המחיר: השאלה היא כמה מהאנשים שהיא נשענת עליהם כלכלית יפסיקו לדבר ויתחילו לארוז
הנפט מזנק ויש הרבה גורמים שתומכים בהידוק מוניטרי אבל יותר מכל הנגיד לא יכול להתעלם מהעלאות הריבית בארה"ב; התחזית החדשה כבר מאותתת על קצב הפחתות איטי בהרבה - וגם היא איננה מפתיעה
אחרי ארבע הפחתות מתחילת השנה, שהורידו את הריבית מ-4.25% ל-3.25%, הוועדה המוניטרית עוצרת את רצף הורדות הריבית; ההחלטה מתקבלת שישה ימים לפני הבחירות לכנסת, שייערכו ביום שלישי הקרוב; בבנק
מצביעים על היחלשות השקל והסיכונים הגיאופוליטיים ומעלים את תחזיות הצמיחה ל-2026 ול-2027
בית הדין העליון לבחירות בברזיל הקציב למטא 24 שעות להוכיח שהאלגוריתמים שלה מתייחסים באופן שווה לנשיא לולה וליריבו פלאביו בולסונרו והכפיל את הקנס היומי למיליון ריאל; במטה הנשיא המכהן טוענים כי הפלטפורמות הגבילו את חשיפת תכניו וקידמו את יריבו; החברה מכחישה
העדפה פוליטית ותולה את הפערים בתקלות טכניות
הוועדה המוניטרית מכריעה היום - שישה ימים לפני הבחירות על כיוון הריבית; מדד ספטמבר הנמוך מאפשר עוד הורדה, אבל הנפט, האינפלציה בארה"ב והתקציב הבא מושכים לכיוון המתנה; ההערכה הגורפת בשוק שהריבית תישאר על 3.25%
הצבעה בבחירות היא זכות אזרחית חשובה, אבל הדרך לקלפי לא תמיד פשוטה. מי יכול להצביע מחוץ למקום מגוריו, מתי מותר להיכנס לתא ההצבעה הם מלווה, אילו נסיעות יהיו בחינם ומה עושים אם שמכם אינו מופיע ברשימת הבוחרים? הזכויות וההסדרים שכדאי להכיר לפני 27 באוקטובר
טור שני של אמיר בן יהודה, משקיע וסוחר בשוק ההון המקומי במשך עשרות שנים על תובנות, הערכות, דעות על השוק - הריבית לאן, מניות הבנקים לאן, ומה קורה עם נקסט ויז'ן ואלקטרה נדל"ן?