
טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
חודש אחרי התפטרות שיגרו אישיבה, המפלגה הליברלית-דמוקרטית בחרה בסאנה טאקאיצ’י להנהגה; השווקים מקבלים באופטימיות את הבטחותיה למדיניות צמיחה ויציבות פוליטית עם עליות במדדים, אך המטבע נחלש והחששות מהאינפלציה והחוב הציבורי גוברים
חודש בלבד אחרי שעזב שיגרו אישיבה את לשכת ראש הממשלה והותיר את המערכת הפוליטית ביפן בוואקום (רעידת אדמה ביפן: ראש הממשלה שיגרו אישיבה - מתפטר),
נבחרה בסוף השבוע סאנה טאקאיצ’י לראשות המפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP), צעד שמסלולו מוביל אותה בסבירות גבוהה להפוך לראש הממשלה הבאה של יפן. טאקאיצ’י, דמות ותיקה ומקורבת לשינזו אבה, חוזרת לקדמת הבמה אחרי חודשים של חוסר יציבות במפלגת השלטון, כשהמטרה המוצהרת שלה
היא לאחד מחדש את השורות ולשדר יציבות אחרי תקופה של קריסת אמון ציבורי וכישלונות אלקטורליים.
עם זאת, המפלגה איבדה בשנה האחרונה את הרוב המסורתי שלה בשני בתי הפרלמנט, וטאקאיצ’י תצטרך כעת לא רק לאחד את המחנה שלה
אלא גם לבנות קואליציות חדשות כדי להעביר מהלכים משמעותיים.
האג’נדה הכלכלית שלה היא שינוי כיוון. בעוד ממשלת אישיבה ניסתה לנהל מדיניות מרוסנת ולרמוז על נורמליזציה מוניטרית, טאקאיצ’י שואפת להאיץ את הפעילות במשק. היא מדברת על “כלכלה בלחץ גבוה”,
הרחבה פיסקאלית דרך השקעות ציבוריות פרטיות בתחומים כמו תשתיות, אנרגיה, ביטחון וטכנולוגיות מתקדמות (AI, שבבים ומדעי החיים), הורדת מיסים והזרמות מזומנים למשקי בית כדי להמריץ ביקושים ולייצר אינפלציה בריאה. במקביל, היא מתנגדת להידוק מהיר של בנק יפן ומעדיפה שמירה
על ריביות נמוכות לעת עתה, גם אם בטווח הקרוב לא תפסול העלאה מתונה בלבד. במילים אחרות, האג'נדה שלה הרבה יותר יונית ממה שהיה נהוג לאחרונה ביפן, ולכן המשקיעים רואים את הבחירה שלה כחיובית לשווקים.
הממשלה הקודמת
השינוי החד בתפיסת השוק בולט על רקע חודש של חוסר יציבות כלכלית ופוליטית. קריסת ממשלת אישיבה לוותה בלחץ גובר סביב החוב הממשלתי והפגיעה באמון הציבור, בזמן שלא הצליחו לייצר קשרים משמעותיים והסכמי סחר עם ארה"ב.
- טראמפ: ״אתן לך כל שתבקשי״
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אישיבה נכנס לתפקיד ראש ממשלת יפן ונשיא המפלגה הליברלית־דמוקרטית (LDP) בספטמבר
2024, אחרי ניצחון מפתיע בפריימריז של המפלגה. הכהונה שלו נמשכת פחות משנה בלבד כשהוא יעזוב את המשרד בימים אלה. הוא הגיע לתפקיד תחת הבטחות לרענן את תדמית ה-LDP ולהוביל רפורמות שיחזירו את אמון הציבור אבל בתוך זמן קצר מצא עצמו מתמודד עם סדרת משברים פוליטיים, כלכליים
ופנימיים.
לאורך כהונתו הקצרה, אישיבה חווה שלוש מפלות אלקטורליות רצופות: תחילה בבחירות לבית התחתון באוקטובר 2024, שם איבדה המפלגה את הרוב ההיסטורי שלה; לאחר מכן בבחירות המקומיות; ובסופו של דבר בבחירות לבית העליון ביולי האחרון, שבהן נרשם כישלון
נוסף. הדו"ח הפנימי של המפלגה האשים את איבוד התמיכה הציבורית בשחיקת האמון הציבורי, במדיניות כלכלית לא אפקטיבית, ובכישלון להתחבר לדור הצעיר.
התגובה בשווקים
כעת, תחת טאקאיצ’י, השוק לא מתמחר הידוק מיידי אלא המשך תמיכה בכלכלה, גם במחיר יין
חלש יותר.
מדד הניקיי 225 זינק ביותר מ-4% וחצה את רף 47 אלף הנקודות, בהובלת מניות טכנולוגיה ותעשייה. הין נחלש מעל לרף הפסיכולוגי של 150 לדולר, עדות להנחה שהבנק המרכזי לא ימהר לשנות כיוון. במקביל, בשוק האג"ח נרשמה עלייה בתשואות הארוכות, כשהמשקיעים
מעריכים שהרחבה פיסקאלית תדרוש גיוסי חוב גדולים יותר.
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; פריון זינקה ב-10%, גילת קפצה ב-7%, טאואר עם 6%
- אורקל נופלת ב-4% - אבל האנליסטים צופים אפסייד של 70%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
אולם הין החלש הוא גם גורם בעייתי. מצד אחד הוא מחזק את היצואנים, מוזיל את יפן לתיירים ומספק דחיפה למדדים, אך מהצד השני, הוא מייקר יבוא של אנרגיה וחומרי גלם, מגביר אינפלציה שעלולה לשחוק את כוח
הקנייה של הציבור וליצור לחץ על בנק יפן לפעול. חלק מהכלכלנים כבר מזהירים שאם המדיניות המרחיבה תימשך, הבנק יצטרך להעלות ריבית בקצב מהיר יותר כדי לייצב את המטבע ולבלום אינפלציה.
לצד ההבטחות לכלכלה, טאקאיצ’י שואפת בראש ובראשונה לייצב את המערכת הפוליטית.
בהצהרה הבוקר היא ציינה שהיא מתכוונת למנות בהקדם בכירים מכל זרמי ה-LDP כדי לחזק את אחדות המפלגה ולשדר לשווקים שמאחורי החזון הכלכלי יש יכולת משילות.
בשורה התחתונה
יפן מקבלת מנהיגה שמסמנת מעבר למדיניות מעודדת צמיחה והרחבה פיסקאלית אחרי חוסר
יציבות פוליטית, והשווקים מגיבים באופטימיות. עם זאת, הין החלש, החשש מהאצת אינפלציה והצורך בגיוסי חוב גדולים מציבים אתגרים לבנק יפן ולממשלה החדשה. הצלחתה של טאקאיצ’י תלויה לא רק בכלכלה אלא גם ביכולתה לבסס רוב יציב בפרלמנט ולתרגם את ההצהרות למדיניות שתעמוד במבחן
המציאות.
- 2.באפט אמר לקנות לפני שנה וחצי (ל"ת)גדי 06/10/2025 10:47הגב לתגובה זו
- 1.אלישמע 06/10/2025 09:37הגב לתגובה זובקרוב גם בישראל

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים
יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה.
מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה.
הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.
אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים
יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה.
מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה.
הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.
אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.
