סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל

חודש אחרי התפטרות שיגרו אישיבה, המפלגה הליברלית-דמוקרטית בחרה בסאנה טאקאיצ’י להנהגה; השווקים מקבלים באופטימיות את הבטחותיה למדיניות צמיחה ויציבות פוליטית עם עליות במדדים, אך המטבע נחלש והחששות מהאינפלציה והחוב הציבורי גוברים

תמיר חכמוף |

חודש בלבד אחרי שעזב שיגרו אישיבה את לשכת ראש הממשלה והותיר את המערכת הפוליטית ביפן בוואקום (רעידת אדמה ביפן: ראש הממשלה שיגרו אישיבה - מתפטר), נבחרה בסוף השבוע סאנה טאקאיצ’י לראשות המפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP), צעד שמסלולו מוביל אותה בסבירות גבוהה להפוך לראש הממשלה הבאה של יפן. טאקאיצ’י, דמות ותיקה ומקורבת לשינזו אבה, חוזרת לקדמת הבמה אחרי חודשים של חוסר יציבות במפלגת השלטון, כשהמטרה המוצהרת שלה היא לאחד מחדש את השורות ולשדר יציבות אחרי תקופה של קריסת אמון ציבורי וכישלונות אלקטורליים.

עם זאת, המפלגה איבדה בשנה האחרונה את הרוב המסורתי שלה בשני בתי הפרלמנט, וטאקאיצ’י תצטרך כעת לא רק לאחד את המחנה שלה אלא גם לבנות קואליציות חדשות כדי להעביר מהלכים משמעותיים.

האג’נדה הכלכלית שלה היא שינוי כיוון. בעוד ממשלת אישיבה ניסתה לנהל מדיניות מרוסנת ולרמוז על נורמליזציה מוניטרית, טאקאיצ’י שואפת להאיץ את הפעילות במשק. היא מדברת על “כלכלה בלחץ גבוה”, הרחבה פיסקאלית דרך השקעות ציבוריות פרטיות בתחומים כמו תשתיות, אנרגיה, ביטחון וטכנולוגיות מתקדמות (AI, שבבים ומדעי החיים), הורדת מיסים והזרמות מזומנים למשקי בית כדי להמריץ ביקושים ולייצר אינפלציה בריאה. במקביל, היא מתנגדת להידוק מהיר של בנק יפן ומעדיפה שמירה על ריביות נמוכות לעת עתה, גם אם בטווח הקרוב לא תפסול העלאה מתונה בלבד. במילים אחרות, האג'נדה שלה הרבה יותר יונית ממה שהיה נהוג לאחרונה ביפן, ולכן המשקיעים רואים את הבחירה שלה כחיובית לשווקים.

הממשלה הקודמת

השינוי החד בתפיסת השוק בולט על רקע חודש של חוסר יציבות כלכלית ופוליטית. קריסת ממשלת אישיבה לוותה בלחץ גובר סביב החוב הממשלתי והפגיעה באמון הציבור, בזמן שלא הצליחו לייצר קשרים משמעותיים והסכמי סחר עם ארה"ב.

אישיבה נכנס לתפקיד ראש ממשלת יפן ונשיא המפלגה הליברלית־דמוקרטית (LDP) בספטמבר 2024, אחרי ניצחון מפתיע בפריימריז של המפלגה. הכהונה שלו נמשכת פחות משנה בלבד כשהוא יעזוב את המשרד בימים אלה. הוא הגיע לתפקיד תחת הבטחות לרענן את תדמית ה-LDP ולהוביל רפורמות שיחזירו את אמון הציבור אבל בתוך זמן קצר מצא עצמו מתמודד עם סדרת משברים פוליטיים, כלכליים ופנימיים.

לאורך כהונתו הקצרה, אישיבה חווה שלוש מפלות אלקטורליות רצופות: תחילה בבחירות לבית התחתון באוקטובר 2024, שם איבדה המפלגה את הרוב ההיסטורי שלה; לאחר מכן בבחירות המקומיות; ובסופו של דבר בבחירות לבית העליון ביולי האחרון, שבהן נרשם כישלון נוסף. הדו"ח הפנימי של המפלגה האשים את איבוד התמיכה הציבורית בשחיקת האמון הציבורי, במדיניות כלכלית לא אפקטיבית, ובכישלון להתחבר לדור הצעיר.

התגובה בשווקים

 כעת, תחת טאקאיצ’י, השוק לא מתמחר הידוק מיידי אלא המשך תמיכה בכלכלה, גם במחיר יין חלש יותר.

מדד הניקיי 225 זינק ביותר מ-4% וחצה את רף 47 אלף הנקודות, בהובלת מניות טכנולוגיה ותעשייה. הין נחלש מעל לרף הפסיכולוגי של 150 לדולר, עדות להנחה שהבנק המרכזי לא ימהר לשנות כיוון. במקביל, בשוק האג"ח נרשמה עלייה בתשואות הארוכות, כשהמשקיעים מעריכים שהרחבה פיסקאלית תדרוש גיוסי חוב גדולים יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אולם הין החלש הוא גם גורם בעייתי. מצד אחד הוא מחזק את היצואנים, מוזיל את יפן לתיירים ומספק דחיפה למדדים, אך מהצד השני, הוא מייקר יבוא של אנרגיה וחומרי גלם, מגביר אינפלציה שעלולה לשחוק את כוח הקנייה של הציבור וליצור לחץ על בנק יפן לפעול. חלק מהכלכלנים כבר מזהירים שאם המדיניות המרחיבה תימשך, הבנק יצטרך להעלות ריבית בקצב מהיר יותר כדי לייצב את המטבע ולבלום אינפלציה.

לצד ההבטחות לכלכלה, טאקאיצ’י שואפת בראש ובראשונה לייצב את המערכת הפוליטית. בהצהרה הבוקר היא ציינה שהיא מתכוונת למנות בהקדם בכירים מכל זרמי ה-LDP כדי לחזק את אחדות המפלגה ולשדר לשווקים שמאחורי החזון הכלכלי יש יכולת משילות.

בשורה התחתונה

יפן מקבלת מנהיגה שמסמנת מעבר למדיניות מעודדת צמיחה והרחבה פיסקאלית אחרי חוסר יציבות פוליטית, והשווקים מגיבים באופטימיות. עם זאת, הין החלש, החשש מהאצת אינפלציה והצורך בגיוסי חוב גדולים מציבים אתגרים לבנק יפן ולממשלה החדשה. הצלחתה של טאקאיצ’י תלויה לא רק בכלכלה אלא גם ביכולתה לבסס רוב יציב בפרלמנט ולתרגם את ההצהרות למדיניות שתעמוד במבחן המציאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה?

"אל תקנה מניות אם אתה לא מסוגל לספוג הפסד של 50%"; וההשקעה האחרונה שהתחילה בהפסד ועברה מהר לרווח של מעל 20%; איך לתפוס הזדמנויות? 

רן קידר |

וורן באפט שוב נגד השוק. בחודשים האחרונים הוא אסף מניות של מניה מוכה, לוזרית שנפלה כמו אבן. הוא העריך שהצרות בצרורות הן עניין של זמן.  הוא התחיל לאסוף בשקט והפסיד. אסף עוד והפסיד, רכש עוד הרבה ועבר לרווח על כל ההשקעה.

וורן באפט שוב נגד השוק. בחודשים האחרונים הוא אסף מניות של מניה מוכה, לוזרית שנפלה כמו אבן. הוא העריך שהצרות בצרורות הן עניין של זמן.  הוא התחיל לאסוף בשקט והפסיד. אסף עוד והפסיד, רכש עוד הרבה ועבר לרווח על כל ההשקעה.

זה ניצול הזדמנות, זה ניצול של סנטימנט שלילי עמוק למניה מסוימת, למרות שיש לה ערך גדול, וזה מגובה בפונדמנטלס טובים - בסיס איתן לרווחים ורווחיות טובה. וכל זה בהבנה שההשקעה יכולה להסב הפסד, אפילו כבד בטווח הקרוב, אך לטווח הארוך היא השקעה טובה.

זה ניצול הזדמנות, זה ניצול של סנטימנט שלילי עמוק למניה מסוימת, למרות שיש לה ערך גדול, וזה מגובה בפונדמנטלס טובים - בסיס איתן לרווחים ורווחיות טובה. וכל זה בהבנה שההשקעה יכולה להסב הפסד, אפילו כבד בטווח הקרוב, אך לטווח הארוך היא השקעה טובה.

בפועל, תוך חודשים ספורים באפט הרוויח על ההשקעה 20%.  חלקכם כבר מזהה - מדובר ביונייטד הלת', חברת הביטוח הרפואי שנכנסה לסערה מושלמת של נסיבות שליליות שהפילו את המניה "הכבדה". באפט חיכה לנפילה ואסף.  


מדליה פרס נובל
צילום: טוויטר

נורווגיה בלחץ: מה יקרה אם טראמפ לא יזכה בפרס נובל לשלום

טראמפ מפעיל לחץ לקבל את פרס השלום, והממשלה באוסלו חוששת מתגובה אמריקאית אם יפסיד, עשור וחצי אחרי המשבר הדיפלומטי עם סין

אדיר בן עמי |

נורווגיה זוכרת היטב מה קורה כשמתעלמים מאיומים של מעצמות גדולות. ב-2010 ועדת נובל העניקה את פרס השלום לליו שיאובו, פעיל זכויות אדם סיני כלוא. בייג'ינג הגיבה בזעם והקפיאה קשרים דיפלומטיים, עצרה משא ומתן לסחר חופשי, והטילה מחסומים על יבוא סלמון נורווגי. לקח שש שנים לתקן את הנזק. כעת, כשועדת נובל מתכוננת להכריז על זוכה פרס 2025 ב-10 באוקטובר, נורווגיה שוב נמצאת במצב רגיש. הפעם המדינה שמפעילה לחץ היא ארצות הברית, והאיש שרוצה את הפרס הוא דונלד טראמפ. ובניגוד לסין של 2010, ארצות הברית היא בעלת ברית אסטרטגית קריטית של נורווגיה במסגרת נאט"ו.


טראמפ מנהל קמפיין תוקפני, גלוי וגם מאחורי הקלעים, שהתעצם בימים האחרונים. הוא אמר באסיפה הכללית של האו"ם: "כולם אומרים שאני צריך לקבל את פרס נובל לשלום". הוא טוען שסיים לפחות שש מלחמות מאז חזר לבית הלבן בינואר, כולל סכסוך מזוין בין הודו לפקיסטן במאי, קרבות בין קונגו למורדים שנתמכים על ידי רואנדה, והתנגשויות בגבול בין תאילנד לקמבודיה. שיעור ההצלחה הזה שנוי במחלוקת. מבקרים אומרים שהעימותים שטראמפ לוקח קרדיט על פתרונם היו קטנים בהיקף, תפקידו היה מוגבל, או שמדובר בסכסוכים שנגמרו מזמן. אבל סטיב ויטקוף, השליח המיוחד שלו למזרח התיכון, אמר בישיבת קבינט באוגוסט שועדת נובל צריכה "סוף סוף להתארגן" ולהעניק את הפרס לבוס שלו.


ביום שלישי טראמפ אמר לקבוצת בכירים צבאיים שהוא לא מצפה לזכות: "הם ייתנו את זה לאיזה בחור שלא עשה כלום". הוא הכריז שתוצאה כזו תהווה "עלבון גדול למדינה שלנו", והפעיל לחץ על הוועדה ימים ספורים לפני ההכרזה.


מאחורי הקלעים, ויטקוף העלה את מועמדותו של טראמפ בשיחות פרטיות עם עמיתים אירופיים. גם מזכיר המדינה מרקו רוביו גויס מדי פעם לפעול עבור נובל לטראמפ. ביולי הנשיא התקשר באופן פתאומי לשר האוצר הנורווגי ולשעבר מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, כשהוא הלך ברחוב באוסלו. השניים דיברו על מכסים, אבל גם על הפרס. אפילו העולם העסקי הצטרף. אלברט בורלה, מנכ"ל חברת התרופות פייזר, שיבח לאחרונה את טראמפ על הטיפול שלו במבצע Warp Speed שהוביל לפיתוח חיסוני קורונה, ואמר שהמאמץ "בדרך כלל היה ראוי לפרס נובל לשלום".


תזמון לא אידיאלי 

העיתוי של ההכרזה רחוק מלהיות אידיאלי לממשלת נורווגיה. כשנשאל על תגובה אפשרית אם הנשיא האמריקאי הבלתי צפוי לא יזכה, פקיד בכיר אחד התבדח שהוא שוקל לקחת את 10 באוקטובר כיום מחלה. החשש הנורווגי לא מופרז. קרן העושר הריבונית של נורווגיה, הגדולה בעולם עם נכסים של 2 טריליון דולר, מכרה לאחרונה מניות של מספר חברות ישראליות בגלל הקשר שלהן למלחמה בעזה. היא גם הסירה את קטרפילר האמריקאית מתיק ההשקעות בגלל אספקת דחפורים לישראל שנעשה בהם שימוש בשטחים הפלסטיניים.