שיגרו אישיבה, ראש ממשלת יפן, צילום: Xרעידת אדמה ביפן: ראש הממשלה שיגרו אישיבה - מתפטר
לאחר חודשים של לחץ פוליטי וכישלונות אלקטורליים, ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה הודיע הבוקר כי בכוונתו להתפטר מתפקידו
לאחר חודשים של לחץ פוליטי וכישלונות אלקטורליים, ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה הודיע כי בכוונתו להתפטר מתפקידו, בצעד שמטלטל את המערכת הפוליטית בטוקיו. אישיבה, העומד גם בראש המפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP), מסר את ההודעה במסיבת עיתונאים רשמית והסביר כי מדובר
בהחלטה קשה אבל הכרחית, שנובעת מהשאיפה שלו "לאחות את הקרע בתוך המפלגה" ולתת מקום להנהגה חדשה.
ההודעה מגיעה אחרי שהמפלגה הליברלית-דמוקרטית לא הצליחה לשמור על הרוב בבחירות לבית התחתון שהתקיימו ב-27 באוקטובר. הדו"ח הפנימי של המפלגה, שפורסם רק בשבוע
שעבר, האשים את איבוד המושבים בבעיות עומק בין היתר אובדן אמון הציבור בעקבות שערוריות פוליטיות, כישלון המפלגה לרתום צעירים והיעדר תוכניות משכנעות להתמודדות עם האינפלציה.
לפי דיווחים בכלי תקשורת יפניים, בכירים רבים ב-LDP רמזו לאחרונה כי בכוונתם לפרוש,
מה שהגביר את הלחץ על ראש הממשלה לפנות את המקום שלו. למרות זאת, עד השבוע האחרון המשיך אישיבה להצהיר כי בכוונתו להמשיך ולכהן, אבל הדינמיקה בתוך המפלגה שלו כמעט ולא אפשרה לו לעשות את זה.
בצד הכלכלי, ממשלתו של אישיבה לא הצליחה לקדם הסכם סחר עם ארה"ב
שיגן על מגזר הרכב, אחד מהמגזרים הכי חשובים במשק היפני מפני העלאות מכסים. רק ביום חמישי האחרון חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו נשיאותי שמכניס לתוקף הסכם חדש עם יפן, הכולל מכסים בשיעור בסיס של 15% על מרבית המוצרים היפניים, כולל רכבים.
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- ההצלחה של באפט ביפן והאם השיאים ימשיכו להישבר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסיבת העיתונאים, אישיבה הבהיר כי הוא שקל את הפרישה שלו מזה זמן, אבל הוא חיכה לרגע שבו יוכל להציג הישג חלקי בתחום המדיני, ובמקרה זה מדובר בהשלמת ההסכם עם ארה"ב. עם זאת, התחושה הכללית במדינה היא שרשא הממשלה עוזב את הכיסא כתגובה למצב הפוליטי הלא-יציב גם בתוך המפלגה וגם מחוץ לה.
כהונה של פחות משנה
שיגרו אישיבה נכנס לתפקיד ראש ממשלת יפן ונשיא המפלגה הליברלית־דמוקרטית (LDP) בספטמבר 2024, אחרי ניצחון מפתיע בפריימריז של המפלגה. הכהונה שלו נמשכת פחות משנה בלבד כשהוא יעזוב את המשרד בימים אלה. הוא הגיע לתפקיד תחת הבטחות לרענן
את תדמית ה־LDP ולהוביל רפורמות שיחזירו את אמון הציבור אבל בתוך זמן קצר מצא עצמו מתמודד עם סדרת משברים פוליטיים, כלכליים ופנימיים.
לאורך כהונתו הקצרה, אישיבה חווה שלוש מפלות אלקטורליות רצופות: תחילה בבחירות לבית התחתון באוקטובר 2024, שם איבדה המפלגה
את הרוב ההיסטורי שלה; לאחר מכן בבחירות המקומיות; ובסופו של דבר בבחירות לבית העליון ביולי האחרון, שבהן נרשם כישלון נוסף. הדו"ח הפנימי של המפלגה האשים את איבוד התמיכה הציבורית בשחיקת האמון הציבורי, במדיניות כלכלית לא אפקטיבית, ובכישלון להתחבר לדור הצעיר.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
במקביל, התנהלו מגעים מתוחים עם ארצות הברית סביב הסכם סחר חדש, שנחתם לבסוף והחיל מכסים בשיעור של 15% על מוצרים יפניים רבים כולל רכבים. אף שההסכם נתפס כהישג מדיני מסוים, הוא לא הצליח לייצב את מעמדו הפוליטי של אישיבה. בתוך מפלגתו הלכו וגברו הקולות הקוראים
לפרישתו, כשהאווירה הכללית במפלגה הפכה לעוינת יותר. בכירים החלו לנטוש את לשכתו, והוא מצא עצמו במצור פוליטי כמעט מוחלט, עד שנאלץ להודיע על עזיבתו.
מה הלאה?
פרישתו של אישיבה מותירה את המפלגה הליברלית־דמוקרטית בעיצומו של ואקום פוליטי עמוק. הבחירות להנהגה צפויות להתקיים כבר בשבועות הקרובים, כשבין המועמדים האפשריים מוזכרים סאנהי טאקאיצ'י, שיניג’ירו קויצ’ומי ויושימסה הירשי. המנהיג הבא יידרש להתמודד עם שיקום אמון הציבור, גיבוש קו מדיני ברור מול ארה"ב וסין, והתמודדות עם אתגרים כלכליים מיידיים בהם האטה בצמיחה, אינפלציה, הזדקנות אוכלוסייה, ואי־שוויון גובר בין המעמדות.
לצד זאת, ה־LDP כבר אינה מחזיקה ברוב באף אחד מבתי הפרלמנט, ולכן כל ממשלה שתקום תצטרך להישען על קואליציה רחבה או לשקול פנייה מחודשת לבחירות כלליות. אבל מה שמעניין את השווקים בעיקר
זה האם הממשלה החדשה תצליח לשמר את ההסכמות השבריריות אליהן הגיע הממשל הקודם עם וושינגטון, או שהיא תצטרך להתמודד מול דרישות חדשות כך או כך, ההתפטרות של אישיבה היא סימפטום למשבר עמוק במערכת הפוליטית היפנית וגם הכלכלית.
- 1.לא לכתוב סתם את המילים רעידת אדמה בקשר למדינה שיש לה רעידות אדמה כל הזמן! עיתונות זולה! (ל"ת)אנונימי 07/09/2025 19:16הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
