מיליון משרות נמחקו בתוך חודשיים - האם הפד יאיץ את הורדת הריבית?

נתונים עדכניים משוק העבודה האמריקאי מראים שיש בלימה בקצב גיוס העובדים וזה מחזק את ההערכה שהפד' יתמודד בהמשך השנה עם לחץ נוסף להפחתות ריבית. הכלכלה ממשיכה לצמוח בקצב סביר, אבל מתחת לפני השטח מצטברים סימנים של התקררות, ירידה במספר המשרות החדשות, האטה בשכר וזהירות הולכת וגוברת מצד המעסיקים. מגמה כזו, אם תימשך, עלולה לפגוע בהכנסות משקי הבית ולהכביד על הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה האמריקאית.

במקביל, האינפלציה עדיין לא נכנעת. קצב עליית המחירים נותר מעל יעד ה-2% של הפד, מה שיכול להוסיף עוד לחץ בתהליך קבלת ההחלטות. הפד' במלכוד. מצד אחד, כששוק העבודה מתקרר זה תומך להרחיב את הגישה המוניטרית כלומר להפחית ריבית, אבל מהצד השני, אינפלציה עקשנית של 2.7% מעל היעד של הבנק (2%) לא נותנת מרחב תמרון כי כל הורדת ריבית מסכנת את כל ההישגים שהבנק הצליח להביא עד עכשיו.

אם מסתכלים על התמונה הכוללת זה עדיין לא דרמטי, אבל הכיוון מדאיג. אם ההאטה בשוק העבודה תמשיך, הלחץ על הפד יגבר, גם במחיר של ויתור זמני על מאבק אגרסיבי באינפלציה.

נכון לעכשיו, חוזי הריבית של ה-CME משקפים ציפייה ליציבות בטווח הקצר, עם הסתברות גבוהה של 76.8% שהריבית תישאר בטווח של 3.50%-3.75% בהחלטה של חודש מרץ הקרוב. עם זאת, התחזיות להמשך השנה מצביעות על מגמת הקלה ברורה שמתחילה לתפוס תאוצה לקראת הקיץ, כאשר ההסתברות לרמת ריבית של 3.25% ומטה הולכת ועולה באופן עקבי במחצית השנייה של 2026.

• טראמפ צפוי להכריז בשבוע הבא על מועמדו לראשות הפד
• הפד לא ממהר לשנות כיוון: “הנתונים יובילו אותנו”
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההסתברויות להורדת ריבית בהמשך לפי חוזי הריבית של CME Fedwatch tool -

קפאון בשוק העבודה

השבוע הביא נתונים שמחזקים את ההתקררות. דוח ADP חשף תוספת של כ-22 אלף משרות בלבד במגזר הפרטי בינואר, קצב נמוך משמעותית מהחודשים הקודמים. הנתון מבטא זהירות בקרב חברות, שמצמצמות גיוס גם ללא פיטורים המוניים.

מספר המשרות הפתוחות צנח בכמעט מיליון בתוך חודשיים, לרמה שלא נראתה מאז סוף 2020. ירידה כזו מקטינה את כוח המיקוח של עובדים בשכר ומקררת לחצים אינפלציוניים, אך גם מעידה על חולשה בביקוש לעבודה. נתוני תכנון פיטורים וגיוסים בחברות גדולות הגיעו לשפל לחודש ינואר מאז 2009, אינדיקציה לזהירות תאגידית על רקע אי ודאות בצמיחה ועלויות.

סקטור השירותים והתעשייה דיווחו על קיפאון בגיוס, מה שמעיד על תופעה רחבה. תביעות דמי אבטלה עלו מעט, חלקן בגלל סופות חורף, אך הרצף מחזק את האינדיקציה שהשוק מתהדק. שכר ממוצע נותר יציב יחסית, אך קצב העלייה האט, מה שמפחית סיכון לאינפלציה משכר אך מגביר סיכון להאטה בצריכה.

• פאגאיה מדווחת על רווח שיא - אז למה המניה קורסת?
• מניות בולטות בוול סטריט: אורקל מזנקת, אנבידיה מתממשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

המינוי של וורש ליו"ר הפד' וההשפעה שלו על המדיניות

בזמן שהשווקים מנסים לפענח את המהלכים הקרובים של הנהגת הבנק הנוכחית, בוושינגטון כבר נערכים ליום שאחרי ג'רום פאוול. כהונתו של פאוול צפויה להסתיים במאי 2026, והשם החם ביותר בבורסת השמות בבית הלבן הוא קווין וורש. וורש, שכיהן בעבר במועצת המושלים של הבנק המרכזי ונחשב לאחד המבקרים הבולטים של הגישה המוניטרית בעשור האחרון, מייצג עבור משקיעים רבים שינוי תפיסתי עמוק. כניסתו האפשרית לתפקיד מגיעה בדיוק ברגע שבו המלכוד בין התעסוקה לאינפלציה מחריף, והפד' נדרש להכריע האם להמשיך בקו הקיים או לאמץ אסטרטגיה חדשה של "משמעת מוניטרית" קשיחה יותר.

המדיניות הכלכלית המזוהה עם וורש נשענת על תפיסה לפיה הבנק המרכזי לא צריך להיות "המגיב הראשון" לכל תנודה בשוק העבודה. וורש ביקר לא פעם את הנטייה של הפד' להזרים נזילות מאסיבית בכל פעם שמתעורר חשש להאטה, וטען כי מדיניות זו היא שהובילה לאינפלציה העקשנית שאנו פוגשים כעת. עבור השווקים, המשמעות של מינוי וורש היא העלאת רף הציפיות להפחתות ריבית. בעוד שהשוק מתמחר כיום הקלה הדרגתית, כניסתו של נגיד עם תפיסה ניצית עלולה להוביל לשמירה על ריבית גבוהה לאורך זמן רב יותר, גם אל מול נתוני תעסוקה חלשים, מתוך מטרה להחזיר את אמון הציבור ביציבות המחירים ולהימנע מיצירת בועות נכסים חדשות.

עם זאת, הקשר בין וורש למדיניות הממשל הנוכחי מוסיף רובד של אי-ודאות. מחד, וורש שואף לעצמאות מוניטרית ולצמצום המעורבות של הבנק בשווקים; מאידך, הממשל בוושינגטון בהובלת טראמפ לוחץ לצמיחה מהירה ולהקלה בעלויות המימון. המתח הזה צפוי ללוות את תהליך המינוי ולעצב את הציפיות של המשקיעים לקראת המחצית השנייה של 2026. 

אם וורש אכן ייכנס ללשכת הנגיד, הוא יירש שוק עבודה בבלימה ואינפלציה של 2.7% או אפילו גבוהה מזה, מציאות שתבחן מהר מאוד את המחויבות שלו לתיאוריות הכלכליות שהטיף להן מהספסל האחורי.

המלכוד של הפד

הפד נמצא בין הפטיש לסדן. האינפלציה נעה סביב 2.5-3%, רחוקה מ-2%, ולכן חולשה בתעסוקה לא בהכרח מצדיקה הפחתות מיידיות. מנגד, אם האבטלה תעלה מעל 4.2%, הבנק יצטרך להגן על שוק העבודה, גם במחיר של האטה בהורדת מחירים.

הפחתות יוזילו אשראי לעסקים ולצרכנים, יתמכו במשכנתאות ויעודדו השקעות. אך הן עלולות להחזיק את האינפלציה גבוהה אם הביקוש יתאושש. הפד יחפש אישורים נוספים, כמו דוח תעסוקה ממשלתי חלש.

האטה בתעסוקה תשפיע על צריכה, עמוד התווך של הכלכלה. שכבות ההכנסה הגבוהות, שמחזיקות 36% מהנכסים הפיננסיים, רגישות לשוק המניות. תנודתיות בשוק מקטינה אפקט עושר, ומשפיעה על הוצאות. סנטימנט צרכנים השתפר מעט בפברואר, בעיקר בקרב משקיעים, אך נשאר חלש בשאר.

שיעור חיסכון נמוך מגביר את הסיכון: פחות הכנסות מפיטורים או האטת שכר יובילו לצמצום הוצאות. פוליטיקה פיסקלית תרכך זאת דרך החזרי מס והטבות לעסקים, אך לא תבטל לחלוטין את ההשפעה.

הסיכון הכלכלי לשנה הנוכחית עובר דרך שוק התעסוקה. הפחתות ריבית עשויות להוזיל את עלויות האשראי, לתמוך בשוק הנדל"ן ולעודד השקעות, אבל הן נושאות בחובן את הסיכון של קיבוע האינפלציה מעל היעד במידה והביקוש יתאושש במהירות רבה מדי. 

כפי שעולה מחוזי הריבית, השוק אמנם צופה שמרנות מסוימת מצד הפד בחודשיים הקרובים, אך רמת אי-הוודאות גבוהה והבנק המרכזי יזדקק לנתונים נוספים כדי להצדיק שינוי כיוון לעבר מדיניות מרחיבה יותר.