מאבק של מיליארד שקל: לוזון פותח בקרב על השליטה בתחנת הכוח דוראד
עמוס לוזון החליט לפרק את השותפות רבת השנים שלו עם אלומיי קפיטל אלומיי 3.86% , מהלך שמכניס את אחד מנכסי האנרגיה המרכזיים בישראל למאבק של מאות מיליוני שקלים. לוזון הפעיל את מנגנון ההיפרדות מההסכם שנחתם עוד ב-2010, במטרה לסיים את השותפות עם אלומיי, שבשלב זה נמצאת בעיצומו של מהלך מכירת שליטה לנופר אנרגיה נופר אנרג'י 0% של עופר ינאי. דרך החברה המשותפת, אלומיי-לוזון, מחזיקים השניים ב-33.75% ממניות תחנת הכוח דוראד באשקלון, תחנת גז בהספק של כ-860 מגה-ואט, שנחשבת לאחת התחנות החשובות בשוק ייצור החשמל הפרטי.
כדי להכריע בפרידה פנה לוזון לרואה החשבון יצחק סוארי, שצפוי לשמש כפוסק בהליך. סוארי נכנס לתמונה אחרי שרו"ח גד סומך נפסל בשל ניגוד עניינים, על רקע עבודות ביקורת שביצע בעבר לדוראד ולאלומיי. בפני הפוסק עומדות שתי חלופות מוכרות: התמחרות בין הצדדים, שבה כל אחד מעלה את המחיר עד שאחד מהם מוותר, או מנגנון Buy Me Buy You, שבו צד אחד מציע מחיר והשני מחליט אם לקנות או למכור באותו סכום. לוזון מעדיף את ההתמחרות, בעוד שהבמב"י נתפס בעיניו כמהלך מסוכן יותר, משום שהוא נשען על הערכת שווי אחת.
מאבק של חצי מיליארד שקל על תחנת כוח אחת
כך או כך, מדובר בהליך יקר במיוחד. דוראד רשומה בספרי קבוצת לוזון לפי שווי של כ-3.4-3.5 מיליארד שקל, מה שמעמיד את שווי ההחזקה של אלומיי-לוזון על כ-1.15 מיליארד שקל, או כ-580 מיליון שקל לכל אחד מהשותפים. גם לפי הערכות שמרניות יותר, שמדברות על שווי כולל של כ-3 מיליארד שקל, חלקו של כל צד מתקרב ל-500 מיליון שקל. בסיום ההליך אחד מהם יישאר עם הנכס, והשני עם סכום מזומן משמעותי.
העימות הנוכחי נולד על רקע מכירת השליטה באלומיי בדצמבר האחרון, אז נחתמה עסקה למכירת 45.8% מהמניות לנופר אנרגיה ולאומי פרטנרס לפי שווי של כמיליארד שקל. לוזון טוען כי במסגרת ההסכמים בין הצדדים עמדה לו זכות סירוב ראשונה לרכישת השליטה, ואף טוען שהובטחה לו זכות כזו גם בעל פה, אחרי שהגיש הצעה לפי שווי של כ-900 מיליון שקל. מבחינתו, כניסתו של ינאי שינתה את כללי המשחק וערערה את הבסיס לשותפות.
- רשות שוק ההון אישרה: נאוי ולוזון משיקים את חברת המשכנתאות Now-On
- שסטוביץ ואי בי אי רוכשים מניות לוזון בכ-31.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המתיחות החריפה עוד יותר סביב ניהול דוראד. יו"ר התחנה, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, צפויה לסיים את תפקידה עם מינויה הקרוב לחשבת הכללית במשרד האוצר, ולוזון פעל למינויו כיו"ר זמני של התחנה. לדבריו, המהלך נועד לאפשר את הסגירה הפיננסית של פרויקט ההרחבה דוראד 2, שמחייב גורם שמכיר את התחנה ואת המערכת הבנקאית מקרוב. ינאי, מנגד, טוען כי המינוי קודם מאחורי גבו וללא תיאום, ורואה במהלך הזה קו אדום נוסף ביחסים בין הצדדים.
במקביל, דוראד עצמה ניצבת בפני אתגר מימוני לא פשוט. התחנה נדרשת למחזר חוב של כ-2 מיליארד שקל מול בנק הפועלים, בין היתר לצורך מימון פרויקט דוראד 2, שצפוי להוסיף כ-640 מגה-ואט לכושר הייצור בהשקעה של 2.5-3 מיליארד שקל. חוסר הוודאות סביב זהות בעלי המניות עלול להקשות על סגירת המימון, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה ורגולציה הדוקה בשוק החשמל.
הערכת השווי של דוראד נשענת בין היתר על עסקה מיולי 2024, אז נרכשו 25% מהתחנה מידי זורלו הטורקית לפי שווי של כ-2.8 מיליארד שקל, עסקה שבה אלומיי-לוזון רכשה 15% והפניקס 10%. מאז השווי עלה, אבל תנאי המימון והרגולציה ממשיכים להשפיע על התמונה. עבור שני הצדדים מדובר בנכס שמייצר תזרים שנתי של עשרות מיליוני שקלים, ונחשב לעוגן פיננסי משמעותי.
- מכפיל הון של 0.9 וצבר פרויקטים של 1.7 מיליארד שקל: האם אלביט הדמיה מעניינת?
- מטריא ללוזון פיננסים: המהלך להפיכת פלטפורמת ה-P2P ל"בנק קטן"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שצפויה לזנק היום בבורסה, ומה פוטנציאל הרווח למשקיעים?
אם לוזון יזכה בהליך, הוא יידרש לגייס מימון כדי לרכוש את חלקו של ינאי. אם ינאי, דרך נופר אנרגיה, יישאר עם ההחזקה בדוראד, המשמעות תהיה הגדלת המינוף שלו, שכבר נמצא במגמת עלייה בעקבות שורת עסקאות שביצע לאחרונה בישראל ובחו"ל. ההליך אצל הפוסק צפוי להימשך כמה חודשים, עם אפשרות להסתעפויות משפטיות, ובסיומו יוכרע מי ישלוט בנתח מהותי מאחד מנכסי האנרגיה החשובים במשק, דווקא בתקופה שבה הביקוש לחשמל רק הולך ועולה.
