קרנות ישראליות עם חשיפה לביטקוין: יתרונות וחסרונות

השבועות האחרונים בשוק הקריפטו סיפקו תזכורת כואבת לכל מי ששכח: ביטקוין הוא לא לבעלי לב חלש. אחרי סדרה של נפילות חדות שחתכו אחוזים ניכרים משווי השוק והותירו את המשקיעים בטריטוריה אדומה ומתוחה, סיום שבוע המסחר האחרון הציג ניצנים של התאוששות וחזרה מסוימת של הצבע ללחיים. התנודתיות החריפה הזו היא סימן ההיכר של הנכס הדיגיטלי - זינוקים ואז נפילות וחוזר חלילה. יש כאלה שזה דווקא מתאים להם ורוצים ל"תבל" את תיק ההשקעות עם חשיפה לנכס הספקולטיבי, אבל מה שמונע מהם זה הקשיים הטכניים-טכנולוגיים: איך פותחים ארנק דיגיטלי, איך שומרים על הסיסמא, מה לגבי ההשלכות המיסוי במקרה שהתקוות יתגשמו והנכס יחזור לזנק וכו'.

בשביל אותם משקיעים שרוצים לגוון מעט את תיק ההשקעות נוצרו תעודות הסל או קרנות הנאמנות היוצרות חשיפה לנכס, מבלי הצורך להתמודד עם הבעיות הטכניות או עם ענייני המיסוי. פשוט קונים קרן נאמנות כמו כל קרן אחרת, והיא מטפלת באחזקה, אבטחה, מיסוי וכו'. יש לזה כמובן מחיר, בדמות דמי ניהול, אבל לעיתים קרובות זה משתלם למשקיע מן השורה. תעודות הסל על מטבעות דיגיטליים שהונפקו מעבר לים היו בכותרות בשנה שעברה, וגם כעת הן הפכו לגורם מרכזי בחשיפה למטבע בקרב מוסדיים וגם משקיעים פרטיים שלא רוצים להסתבך. כעת הן גם מהוות גורם מרכזי בקביעת המחיר, שכן הן אחד מגורמי הביקוש וההיצע המרכזיים בשוק עם נכסים מנוהלים בשווי עשרות מיליארדי דולרים.

בישראל, כמובן, מדובר בממדים קטנים בהרבה, אבל גם פה יש אפשרות להיחשף לנכס באמצעות שתי קרנות נאמנות כחול לבן הנסחרות בשקלים (מלבד כמה אפשרויות למכשירים פאסיביים), שמאפשרות יצירת חשיפה נוחה ופשוטה. אז מה מציעה כל אחת מהקרנות הללו למשקיע הישראלי?

 אי.בי.אי. מחקה S&P Bitcoin מנוטרלת מט"ח: הנדסה פיננסית במחיר שובר שוק

• פתיחה חזקה מאוד לשנת 2026: תעשיית הקרנות גייסה בינואר כ-7.3 מיליארד שקל
• הטרנדים החמים: כך ניתן להשקיע ב-AI, אנרגיה ותעשייה ביטחונית עם קרנות ישראליות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקרן של איביאי מצליחה לייצר משהו יוצא דופן עבור המשקיע השקלי: חשיפה מלאה לביטקוין ללא חשיפה לדולר, ובמחיר נמוך במיוחד. הקרן מוגדרת כמנוטרלת מט"ח, כלומר היא מבצעת באופן שוטף פעולות גידור באמצעות נגזרים כדי לבטל את השפעת התנודות של צמד המטבעות דולר-שקל. בדרך כלל, פעולות גידור כאלו גוררות עלויות תפעוליות וניהוליות שמתגלגלות אל המשקיע בדמות דמי ניהול גבוהים. אולם, איביאי בחרה באסטרטגיה אגרסיבית והיא מציעה את הקרן בדמי ניהול של 0.20% בלבד. מדובר בנתון מפתיע, שכן הוא זול משמעותית אפילו מקרנות סל זרות רבות שאינן כוללות גידור מטבע כלל. קשה לראות איך אי.בי.אי. מצליחה להרוויח משהו עם דמי ניהול כאלה בקרן מגודרת. האם מדובר בטקטיקה זמנית כדי לצבור נתח שוק, ובהמשך החברה תעלה מחירים במה שיצור מעין "מלכודת מס"? נמשיך לעקוב. 

בינתיים, לכל הפחות, מדובר בהזדמנות לקבל חשיפה נקייה למחיר הביטקוין, מבלי שהתחזקות השקל תכרסם ברווחים, וכל זאת בעלות שנתית כמעט אפסית. זהו פתרון אידיאלי למי שמחפש מכשיר "פסיבי" ויעיל מסוג "קנה והחזק", תוך הגנה מלאה מפני תנודות שער החליפין.

הקרן אינה מחזיקה בביטקוין "פיזי" בתוך ארנקים דיגיטליים, אלא פועלת באמצעות מכשירים פיננסיים עוקבים.  הקרן יוצרת חשיפה למחיר הביטקוין באמצעות שילוב של חוזים עתידיים ובעיקר קרנות סל זרות הנסחרות בארה"ב. צורת השקעה זו מאפשרת למנהלי הקרן להעניק למשקיע חשיפה לתנודות המחיר של הביטקוין תוך עקיפת הסיכונים התפעוליים הכרוכים בהחזקת המטבע עצמו (כמו אובדן מפתחות פרטיים או פריצות סייבר לארנקים). כך, הקרן מתפקדת כמעטפת בורסאית נקייה: היא רוכשת עבור המשקיע את ניירות הערך המוסדיים הטובים בעולם שעוקבים אחר הביטקוין, ומנגישה אותם ישירות לחשבון הבנק הישראלי תחת המבנה של קרן מחקה מנוטרלת מט"ח.

• בלאקרוק ממנה את בית ההשקעות פסגות כנציג תפעולי של קרנות החוץ שלה בישראל
• קסם משיקה קרן מחקה חדשה על תעשיות ביטחוניות ישראליות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הטרנדים החמים: כך ניתן להשקיע ב-AI, אנרגיה ותעשייה ביטחונית...

הקרן מנסה לעקוב אחר ביצועי מדד S&P Bitcoin Index. מדד זה נועד למדוד את ביצועי המטבע על ידי שקלול נתונים מבורסות קריפטו נבחרות שעומדות בקריטריונים מחמירים של נזילות ואמינות, מה שמספק למשקיע מחיר "מוסדי" ומפוקח.

איילון חשיפה לביטקוין

בצד השני של המתרס נמצאת הקרן של איילון, שבוחרת בגישה של חשיפה מלאה, ולא מנטרלת את השפעת השינוי בשערי החליפין. המשמעות היא שהמשקיע בקרן זו חשוף לשני וקטורים במקביל - מחיר הביטקוין בעולם ועוצמתו של הדולר מול השקל. בתקופות שבהן הדולר מתחזק, המשקיע באיילון נהנה מ"תשואה עודפת" שנובעת מהפרשי המרת המטבע, מה שהופך את הקרן למכשיר שמתאים למי שרוצה לשמור על ערך הכסף שלו במונחים דולריים גלובליים. הצד השני של המטבע הוא שכשהדולר נחלש מול השקל, כפי שקרה בשנה האחרונה, המשקיע סופג את ההפרש הזה. במקרה שישנה ירידה כפולה, גם של מחיר הביטקוין, וגם של ערך הדולר (שוב, כפי שקרה בשנה האחרונה) ההפסד משמעותי הרבה יותר.

מעבר לסוגיית המט"ח, הייחודיות של איילון טמונה באסטרטגיית הניהול שלה, שאינה מסתפקת בשכפול פסיבי אלא נוקטת בגישה דינמית ליצירת חשיפה. בדומה לקרן של אי.ביאי., גם איילון משלבת רכישת חוזים עתידיים, אופציות, וקרנות סל זרות הנסחרות בבורסות המובילות בעולם. אבל ההבדל הגדול בין הקרנות היא שאיילון אינה מתחייבת לחשיפה של 100% למחיר הביטקוין, אלא למינימום של 75% בלבד. המשמעות היא שמנהל הקרן רשאי להחזיק עד רבע מנכסי הקרן (25%) בנכסים נזילים כמו מזומנים, פיקדונות בנקאיים או אג"ח ממשלתיות קצרות מועד. עבור המשקיע, מדובר בחרב פיפיות: מצד אחד, בתקופות של ירידות חדות בשוק הקריפטו, ה"כרית" הזו עשויה למתן את ההפסדים לעומת החזקה ישירה במטבע. מצד שני, בזינוקים חדים של הביטקוין, הקרן עלולה להציג ביצועי חסר  פשוט כי חלק לא מבוטל מהכסף לא היה מושקע בנכס הבסיס.

ניהול החשיפה הזה הוא חלק מהאופי האקטיבי של הקרן. מנהל הקרן באיילון נדרש לנווט את ה-75% הללו בתוך שוק תנודתי, ולעיתים להגדיל את החשיפה מעבר לרף המינימום, אך עצם קיומו של המזומן בתוך הקרן יוצר הבדל מסוים בין התנהגות הקרן להתנהגות נכס הבסיס. זהו הבדל משמעותי מול קרנות מחקות פסיביות (כמו איביאי) השואפות להצמדות מלאה ככל הניתן למדד. לכן, משקיע באיילון צריך לקחת בחשבון שהוא לא קונה רק "מחיר ביטקוין", אלא מוצר משולב שכולל גם רכיב סולידי משמעותי, מה שמשפיע ישירות על התנודתיות הסופית של הנייר בחשבון הבנק שלו.

 כדי לנווט בתוך התנודתיות של עולם הקריפטו, איילון בחרה ב"מצפן" המקצועי ביותר של השוק המוסדי: מדד ה-CME CF Bitcoin Reference Rate. מדד זה נבנה בתהליך מתמטי המרכז נתוני עסקאות מבורסות קריפטו נבחרות כמו קוינבייס או קראקן. המאפיין המרכזי של המדד הוא היותו הבסיס המרכזי למסחר בחוזים עתידיים בבורסת שיקגו - הזירה הגדולה בעולם לנגזרים פיננסיים. הבחירה במדד זה מותאמת באופן מושלם למבנה של איילון, שכן היא מאפשרת לה להשתמש בחוזים עתידיים ככלי מרכזי ליצירת החשיפה, תוך שהיא נשענת על "שער יציג" שזוכה לאמון הגופים הפיננסיים הגדולים ביותר בוול סטריט.

בניגוד לקנייה ישירה של המטבע, צורת השקעה זו מאפשרת לאיילון לפעול בתוך המערכת הבנקאית המסורתית, תוך מתן מענה למשקיעים שמחפשים את הניסיון של מנהל קרן בבחירת המכשירים המדויקים, ומוכנים לשלם עבור כך דמי ניהול של 0.65% (יותר מפי 3 מהקרן של אי.בי.אי).

מלכודת סוף השבוע: כשהבורסה נחה והביטקוין סוער

מעבר להבדלים בדמי הניהול ובחשיפה למט"ח, קיים סיכון אינהרנטי המשותף לשתי הקרנות, הנובע מהפער שבין שוק הקריפטו הגלובלי לבורסה בתל אביב. הביטקוין הוא נכס שנסחר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. זירת המסחר הדיגיטלית אינה עוצרת בשבתות, בחגים או בלילות. מנגד, הקרנות של איביאי ואיילון פועלות תחת חוקי המשחק של הבורסה המקומית, שדלתותיה נסגרות ביום שישי אחר הצהריים ונפתחות מחדש רק ביום שני בבוקר.

הפער הזה יוצר "שטח מת" משמעותי עבור המשקיע הישראלי. ההיסטוריה של הביטקוין רצופה באירועים דרמטיים - צניחות חופשיות או זינוקים פתאומיים - שהתרחשו דווקא במהלך סוף השבוע (אז הנזילות נמוכה יותר), וכפי שחווינו רק לפני שבוע. במקרה של קריסה עולמית בשבת בבוקר, המשקיע הישראלי המחזיק בקרנות הללו ימצא את עצמו "נעול" בתוך הפוזיציה, ללא יכולת למכור או להגיב, עד לפתיחת המסחר ביום ראשון. במובן הזה, הנוחות שבניהול ההשקעה דרך חשבון הבנק מגיעה עם תג מחיר של אובדן גמישות: המשקיע נהנה מהגנה רגולטורית ופשטות תפעולית, אך מוותר על היכולת לפעול בזמן אמת אל מול התנודתיות הקיצונית המאפיינת את הנכס. עבור מי שמתכנן השקעה לטווח ארוך ייתכן שמדובר ברעש רקע בלבד, אך עבור סוחרים המבקשים להגיב לחדשות בזמן אמת, מדובר בנקודה קריטית למחשבה.