פתיחה חזקה מאוד לשנת 2026: תעשיית הקרנות גייסה בינואר כ-7.3 מיליארד שקל

התעשייה האקטיבית המסורתית פתחה את השנה בעוצמה חריגה, עם גיוסים של כ-5.25 מיליארד שקל בינואר, נתון שמציב שיא שלא נראה מאז ינואר 2018, אז נרשם גיוס של כ-4.8 מיליארד שקל. מדובר בנתון שמחדד את המשך המגמה של העדפת השקעה מקומית, כאשר הציבור והגופים המוסדיים מגדילים חשיפה לשוק ההון בישראל, על חשבון שווקים בחו״ל. 

בולטת במיוחד קטגוריית אג״ח כללי, שסיימה את החודש עם גיוס של כ-2.5 מיליארד שקל, אחריה אג״ח מדינה עם כ-1.3 מיליארד שקל וקטגוריית מניות בישראל עם כ-1.0 מיליארד שקל. במקביל, גם התעשייה הפסיבית הציגה גיוס נטו של כ-1.0 מיליארד שקל, אך בפיצול חד בין הקרנות המחקות, שגייסו כ-2.2 מיליארד שקל, לבין קרנות הסל שפדו כ-1.2 מיליארד שקל. בתוך הפסיביות, קטגוריית מניות בישראל בלטה במיוחד עם גיוס של כ-2.0 מיליארד שקל, בעיקר דרך הקרנות המחקות, נתון שממחיש עד כמה הביקוש לשוק המקומי חוצה מגזרים וסוגי מוצרים.

ברקע לזרימת הכספים עומד חודש תנודתי אך חיובי בשווקים, בארץ ובעולם, כשבארה״ב נרשמו עליות מתונות כאשר הדאו ג׳ונס עלה בכ-2.1%, ה-S&P500 הוסיף כ-1.8% והנאסד״ק עלה בכ-1.9%. באירופה התמונה הייתה חלשה יותר עם ירידה של כ-0.9% בדאקס הגרמני, בעוד שבאסיה מדד הניקיי זינק בכ-5.7%. 

השוק המקומי בלט לטובה, עם עליות חדות במיוחד במדדי ת״א 35, ת״א 125 ות״א 90 שעלו בכ-10.2%, כ-9.0% וכ-4.8% בהתאמה. גם שוק האג״ח המקומי תרם לאווירה החיובית, כאשר האג״ח הממשלתיות והקונצרניות רשמו תשואות חיוביות של כ-0.6% וכ-0.5%. 

• קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
• וויקס חוזרת לזנק - 40% מתחילת החודש; האם יש פוטנציאל במניה החבוטה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השילוב בין גיוסים של כ-7.3 מיליארד שקל לבין עליית ערך של כ-17.3 מיליארד שקל הוביל לעלייה בהיקף הנכסים המנוהל בתעשיית הקרנות כולה, מ-757.0 מיליארד שקל בסוף דצמבר ל-781.6 מיליארד שקל בסוף ינואר, נתון שממחיש את עוצמת פתיחת השנה ואת שינויי הכיוון בהעדפות ההשקעה.

לא רק הקטגוריות הגדולות: כך התפזרו הגיוסים והפדיונות בינואר

מעבר לקטגוריות הגדולות, נתוני ינואר מצביעים על כך שכמעט כל ענפי התעשייה האקטיבית המסורתית נהנו מזרימת כספים חיובית. למעשה, כל הקטגוריות סיימו את החודש בגיוס, למעט קטגוריות ממונפות ואסטרטגיות וקטגוריית מניות בחו״ל. אחרי אג״ח כללי, אג״ח מדינה ומניות בישראל, בלטה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-300 מיליון שקל, נתון שמעיד על חזרה זהירה לנכסים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר, אך עדיין עם רכיב חוב משמעותי. 

הקרנות הגמישות הוסיפו כ-205 מיליון שקל, וקטגוריית קרנות גידור בנאמנות סיימה את החודש עם גיוס של כ-200 מיליון שקל, מה שמצביע על עניין מחודש באסטרטגיות אלטרנטיביות בתוך המסגרת המפוקחת של קרנות נאמנות. גם קטגוריית אג״ח בחו״ל תרמה לגיוס כ-130 מיליון שקל, ואגד קרנות הוסיף סכום מתון של כ-45 מיליון שקל.

• 800 מיליון שקל: בנק דיסקונט יעניק מימון רחב לרפק וקבוצת שמיר
• אופנהיימר מורידה דירוג לנובה: "העליות האחרונות כבר מגולמות בתמחור"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סמנכ"ל הכספים של טבע: "המספרים של טבע לשנה הזו מטעים; אנחנו...

מנגד, בצד הפדיונות נרשמה תמונה ברורה של הימנעות מסיכון ממונף וחשיפה גלובלית. קטגוריית הקרנות הממונפות והאסטרטגיות פדתה בינואר סכום ניכר של כ-420 מיליון שקל, נתון שממחיש את הרגישות של המשקיעים לתנודתיות ואת ההעדפה לצמצום מינוף בתקופה של אי ודאות. גם קטגוריית מניות בחו״ל סיימה את החודש בפדיון, אם כי בהיקף נמוך יחסית של כ-35 מיליון שקל, מה שמחזק את ההערכה כי עיקר השינוי אינו נטישה חדה של חו״ל, אלא הסטת משקל הדרגתית לטובת השוק המקומי.

במקביל, הקרנות הכספיות חוזרות למרכז הבמה לאחר שלושה חודשים רצופים של פדיונות בסוף 2025. בינואר הן סיימו עם גיוס כולל של כ-1.0 מיליארד שקל, כאשר עיקר הכסף הופנה לקרנות הכספיות השקליות שגייסו כ-0.75 מיליארד שקל, בעוד הקרנות הכספיות הדולריות הוסיפו כ-0.25 מיליארד שקל. מדובר בהתפתחות מעניינת, שמצביעה על חיפוש אחר חניה נזילה ובטוחה יחסית, במקביל להגדלת החשיפה לשוק ההון המקומי, ולא במקום.

בתעשייה הפסיבית נרשם כאמור גיוס נטו של כ-1.0 מיליארד שקל, אך מאחורי המספר הזה מסתתר פער חד בין סוגי המוצרים. בקרנות המחקות נרשמו גיוסים משמעותיים של כ-2.2 מיליארד שקל, כאשר קטגוריית מניות בישראל הובילה בפער עם גיוס של כ-1.6 מיליארד שקל. אחריה בלטה קטגוריית חברות והמרה עם כ-575 מיליון שקל, ואג״ח מדינה עם גיוס של כ-275 מיליון שקל. קטגוריות סחורות ונכסים דיגיטליים גייסו כ-20 מיליון שקל כל אחת, ואילו אג״ח כללי הוסיף סכום צנוע של כ-15 מיליון שקל. מנגד, בקרנות המחקות נרשם פדיון משמעותי בקטגוריית מניות בחו״ל בהיקף של כ-300 מיליון שקל, בעוד אג״ח בחו״ל פדה סכום זעיר בלבד.

התמונה שונה לחלוטין בקרנות הסל, שם נרשמו פדיונות מצטברים של כ-1.2 מיליארד שקל. אומנם גם כאן קטגוריית מניות בישראל בלטה לטובה עם גיוס של כ-370 מיליון שקל, לצד גיוסים מתונים בקטגוריית חברות והמרה כ-70 מיליון שקל, סחורות כ-55 מיליון שקל ואג״ח מדינה כ-20 מיליון שקל, אך הפדיונות בקטגוריית מניות בחו״ל היו חדים במיוחד והסתכמו בכ-1.45 מיליארד שקל. בנוסף, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות פדתה כ-235 מיליון שקל, ואג״ח בחו״ל פדה כ-15 מיליון שקל. הנתונים האלו מדגישים את הפער בתפיסת המשקיעים בין מוצרי סל לבין קרנות מחקות, גם כאשר החשיפה הבסיסית דומה לכאורה.

נכון ליום 30 בינואר, היקף נכסי תעשיית הקרנות בישראל עומד על כ-781.6 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה, התעשייה האקטיבית מנהלת כ-423.0 מיליארד שקל, מהם כ-243.3 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות וכ-179.7 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. התעשייה הפסיבית מנהלת כ-358.6 מיליארד שקל, כאשר קרנות הסל אחראיות לכ-224.0 מיליארד שקל והקרנות המחקות לכ-134.6 מיליארד שקל. החלוקה הזו ממחישה את המשקל ההולך וגדל של המוצרים הפסיביים, אך גם את העובדה שהתעשייה האקטיבית, ובפרט הקרנות המסורתיות, ממשיכה למלא תפקיד מרכזי בהחלטות ההשקעה של הציבור והמוסדיים גם בפתיחת 2026.

סך נכסי תעשיית הקרנות

במיליארדי שקלים, נכון לינואר 2026

כניסות ויציאות כספים בתעשיית הקרנות

במיליוני שקלים, מתחילת השנה