איך גרף היו"ר 80 מיליון שקל בזמן שבעלי המניות נמחקו?

איך קורה שחברה שנמכרת בנזיד עדשים ובהפסד טוטאלי לבעלי המניות בכ-15 מיליון דולר בלבד, ייצרה ליו"ר שלה הון אישי של 26 מיליון דולר? הנה הסיבוב המדהים שרון שטרן הצליח לעשות בחברת הרחפנים. בזמן שבעלי המניות של איירובוטיקס הישראלית נמחקו כמעט לחלוטין במכירה לאונדס האמריקאית, שטרן קיבל חבילות הוניות משמעותיות כנראה כחלק מהמיזוג ומימש מסוף נובמבר ועד היום בהיקף שמתקרב של כ-80 מיליון שקל, כמעט פי שתיים מכל הסכום שהוצע עבור החברה שמוזגה.

שטרן מכר כ-2.78 מיליון מניות של אונדס בין סוף נובמבר עד תחילת ינואר, בתמורה כוללת של כ-26.3 מיליון דולר ברוטו. בנוסף, הוא מימש אופציות לפחות ל-130 אלף מניות באותה התקופה. זמן קצר לאחר השלמת גל המימושים, חדל שטרן לכהן כדירקטור באונדס.

באפריל האחרון הסבירה אונדס לבעלי המניות שלה כי היא ממנה את שטרן לדירקטור בזכות הניסיון שלו ברכישות ובמיזוגים, ולאורך השנים בתפקידיו ב-OurCrowd ובחברות ציבוריות נוספות. הוא הגיע לדירקטוריון, כדי להוביל מהלכי רכישה, בעיקר בישראל, ולהרחיב את פעילותה של אונדס באמצעות צמיחה לא-אורגנית.

לקריאה נוספת: זינקה מעל 250% מתחילת השנה: מי זאת אונדס ומה הקשר שלה לישראל?

• איירובוט צוללת ב-35% - חשש שהחברה לא תוכל להמשיך בפעילות
• בעקבות התנגדות הרגולטורים: אמזון ואיירובוט מבטלות את המיזוג
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התגמול המרכזי על התפקיד באונדס לא היה בצורת שכר, אלא בעיקר דרך מניות ואופציות. לפני שנה וקצת, ב-7 לינואר 2025 אונדס העניקה לשטרן אופציות לרכישת כ-2.88 מיליון מניות רגילות, במחיר מימוש של 2.69 דולר למניה. מנגנון ההבשלה כלל גם סעיף האצה חריג, אם מחיר המניה הממוצע יחצה את רף ה-5 דולר למשך 30 יום, כל האופציות מבשילות בבת אחת.

זה בדיוק מה שקרה. אחרי סדרת רכישות, בהן גם רכישת חברות ישראליות (ביניהן רובו-טים, איירון דרון, סנטריקס ו-SPO), מניית אונדס זינקה מעל הרף שנקבע, והאופציות של שטרן הבשילו במלואן. Ondas Networks -8.07%   טסה ב-12 החודשים האחרונים יותר מ-500% ומכאן הדרך לפגוש את הכסף מבחינת שטרן הייתה קצרה. בין סוף נובמבר לאמצע ינואר מכר שטרן כ-2.78 מיליון מניות של אונדס בשורת פעימות של מימושים בנאסד"ק, בתמורה כוללת של כ-26.3 מיליון דולר ברוטו. בנוסף, להבשלה של לפחות 130 אלף מניות נוספות, חלקן במסגרת מימוש ישיר מול החברה.

זה אירוע חריג בכל קנה מידה, בוודאי עבור דירקטור שאינו נמנה עם גרעין השליטה בחברה. היקפי נזילות כאלה, המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים בפרק זמן כה קצר, שמורים בדרך כלל למייסדים שבנו את החברה מאפס לאורך עשור או לבעלי מניות היסטוריים שהשקיעו הון ראשוני משמעותי. במקרה של שטרן, התמונה הפוכה הוא הגיע לחברה דרך מיזוג של פעילות שנמכרה במחיר הפסד, ובתוך זמן קצר הפך לנהנה המרכזי מעליית הערך של החברה הרוכשת.

• ג'נסן הואנג מצנן ציפיות: "מעולם לא הייתה מחויבות להשקיע ב-OpenAI"
• המספר היומי - 3.5 מיליארד דולר תקציב האו"ם. למה גוטרש הזהיר מקריסה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...

הטיסה וההתרסקות של איירובוטיקס

איירובוטיקס (Airobotics) הוקמה ב-2014 על ידי רן קראוס, ששימש כמנכ"ל בתחילת הדרך, יחד עם מאיר קליינר. החזון היה גדול. רחפן אוטונומי לחלוטין, כזה שלא רק טס לבד, אלא פועל מקצה לקצה ללא מגע יד אדם. הרחפן אמור היה להמריא מתוך עמדת עגינה ייעודית, לבצע משימות איסוף מידע, צילום וניטור, ולשוב לנחיתה אוטומטית לצורך החלפת סוללה וטעינה. בתעשייה כינו את זה "רחפן בקופסה", ובשנים הראשונות נדמה היה שאיירובוטיקס באמת מחזיקה ביד מוצר שנמצא צעד אחד לפני השוק.

ההבטחה הטכנולוגית תורגמה מהר מאוד להתעניינות מצד משקיעים. איירובוטיקס הפכה לאחת מחברות הרחפנים המדוברות בישראל, וגייסה לאורך חייה מעל 120 מיליון דולר מקרנות ומשקיעים בולטים. בין השמות אפשר היה למצוא את קרן טמסק הסינגפורית, אחת מקרנות ההשקעה הממשלתיות הגדולות בעולם, את OurCrowd של ג'ון מדבד, וכן קרנות נוספות כמו אלפא אינטליג'נס. ב-2018, בשיא האופטימיות סביב התחום, ביצעה החברה גיוס פרטי לפי שווי של כ-240 מיליון דולר, שווי ששיקף ציפיות גבוהות לחדירה מסחרית רחבה ולחוזים משמעותיים, בעיקר בשוק האמריקאי.

אלא שבמקביל להתקדמות הטכנולוגית, ובאופן כמעט פרדוקסלי, איירובוטיקס התקשתה להפוך את היתרון ההנדסי למכירות בקנה מידה מספק. גם אישורי רגולציה נדירים, ובראשם אישורים מה-FAA להפעלה אוטונומית מעל אזורים מאוכלסים, לא הצליחו לייצר את הקפיצה העסקית שציפו לה. קצב שריפת המזומנים נותר גבוה, והפער בין החזון לבין המציאות בשטח הלך והתרחב.

בספטמבר 2021, כשהקופה כבר החלה להתרוקן והאפשרויות לגיוס פרטי נוסף הצטמצמו, פנתה איירובוטיקס לבורסה בתל אביב. ההנפקה הוצגה כצעד שיאפשר לחברה להמשיך לפעול, אך בפועל הייתה רחוקה מלהיות רגע של ניצחון. החברה, שזמן לא רב קודם לכן כיוונה לשווי של מאות מיליוני דולרים, נאלצה להתפשר על הנפקה לפי שווי של 117 מיליון שקל בלבד. מדובר היה בצניחה של כ-90% מהשווי בגיוסים הפרטיים, איתות ברור לכך שהשוק כבר מתמחר את הסיכונים אחרת.

גם היקף הגיוס עצמו היה צנוע. איירובוטיקס גייסה מהציבור 21.4 מיליון שקל בלבד, סכום שלא שינה מהותית את מצבה הפיננסי. את החברה הוביל באותה תקופה המייסד-שותף מאיר קליינר כמנכ"ל, בעוד רון שטרן כיהן כיו"ר הדירקטוריון. שטרן, שהגיע עם ניסיון עשיר בעולמות ההשקעות, ההנפקות והמיזוגים, היה דמות מרכזית בניהול האסטרטגי ובקשר עם השווקים הבינלאומיים, והחזיק בתפקיד מפתח בתקופה הרגישה שלפני ואחרי ההנפקה.

השהות של איירובוטיקס בבורסה הייתה קצרה. פחות משנה לאחר ההנפקה, כשהמניה המשיכה לאבד גובה והחברה התקשתה לעצור את שריפת המזומנים, התברר שהפתרון לא יגיע מהשוק המקומי. בסוף 2022 נחתמה עסקת מיזוג עם קבוצת אונדס האמריקאית, כאמור, חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק ופועלת בתחומי תקשורת ופתרונות רחפנים.

העסקה שיקפה לאיירובוטיקס שווי של כ-15 מיליון דולר בלבד, כחצי מהשווי שבו הונפקה בתל אביב, אבל פרמיה על השווי אליו הגיעה בבורסה של כ-13 מיליון שקל. שווי מזערי בהשוואה להון שהוזרם אליה לאורך השנים. עבור בעלי המניות מהציבור ועבור חלק מהקרנות הוותיקות, המשמעות הייתה מחיקת ערך כמעט מוחלטת. החברה נבלעה בתוך פעילות רחבה יותר, והסיפור של אחת מהבטחות הרחפנים הגדולות שיצאו מישראל הסתיים בקול ענות חלושה, אבל כפי שמתברר כעת המיזוג הזה השתלם מאוד למי שהיה מעורב בחיי החברה במהלך הזמן.