אלכס זבז'ינסקי: "התערבות בשוק המט"ח עלולה להכניס את ישראל לרשימה השחורה של משרד האוצר האמריקאי"

השקל מפגין עוצמה משמעותית מול המטבע האמריקאי ונסחר ברמות שבעבר נחשבו לנקודת התערבות קלאסית עבור בנק ישראל. אחרי שהיה נראה שהדולר מוצר בסיס סביב 3.15 באמצע החודש, המגמה התחדשה והדולר נסחר כבר בירידות של כ-2.7% מתחילת השנה, המשך של כ-10% של ירידה בשנה הקודמת. אבל למרות השחיקה המצטברת בשער החליפין, הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, מעריך בסקירה השבועית שלו שהתנאים להפעלת כלי רכישות המט"ח עוד לא הבשילו.

מקור: Bloomberg, מיטב ברוקראז'

לדברי זבז'ינסקי, המשך התחזקות השקל בחודש ינואר לא הייתה בגלל "הסיפור הישראלי", אלא קשורה בראש ובראשונה למגמה גלובלית רחבה של היחלשות הדולר בעולם. כתבנו בנושא שזוהי מדיניות שמוביל הנשיא טראמפ - טראמפ רוצה דולר חלש: למה ומה ההשלכות לכלכלה העולמית?

• פותחים שבוע: מניית השבבים שתיפול 8% והמניה שתעלה ב-4%
• סגירת שבוע בת"א: הביטחוניות נפלו, הביטוח עלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זבז'ינסקי מציין כי השקל רחוק מלהיות המטבע החזק ביותר בתקופה האחרונה, ומטבעות של מדינות רבות המתחרות עם ישראל, בפרט בתחום הטכנולוגיה, התחזקו בשנה האחרונה בשיעור דומה או אפילו גבוה יותר. "בנק ישראל לא 'יילחם' נגד המגמה העולמית של היחלשות הדולר", הוא מסביר, "מטבעות המדינות הרבות שמתחרות עם ישראל, בפרט בתחום ההיי טק, התחזקו בשנה האחרונה לא פחות מהשקל או אף יותר".

ההערכה הזאת מצטרפת לניתוחים המוקדמים שהצגנו כאן בביזפורטל, לפיהם בנק ישראל לא ימהר להשתמש בכלי הרכישות האגרסיבי שאפיין אותו בשנים הקודמות - שער הדולר בצניחה - מתי בנק ישראל עשוי להתערב במסחר?

אחת הסיבות המרכזיות לזה שבנק ישראל לא ימהר להתערב היא למעשה המדיניות של הממשל האמריקאי, שרואה בהתערבות בשוק המט"ח ניסיון לזכות ביתרון תחרותי לא הוגן. זבז'ינסקי מדגיש כי התערבות בשוק עלולה להעמיד את ישראל תחת מעקב צמוד של משרד האוצר האמריקאי. לדבריו, "בשבוע שעבר פורסם הדו"ח החצי שנתי של משרד האוצר האמריקאי שבו נכנסה תאילנד, שהתערבה בשנה האחרונה בשוק המט"ח, לרשימת מעקב. התערבות בשוק המט"ח עלולה להעמיד את ישראל בשניים מתוך שלושה תנאים הנדרשים כדי להיכנס לרשימה 'שחורה'". מדובר בסיכון שבנק ישראל יעדיף ככל הנראה להימנע ממנו כדי לא להצטייר כמי שמתמרן את המטבע באופן מלאכותי מול השותפה האסטרטגית הגדולה ביותר שלו.

• משרד הביטחון יממן ייצוג משפטי לפצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון
• אושרה תוכנית שיקום לקריית שמונה ולחיבור מכללת תל חי לעיר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

במקביל לשיקולים הבינלאומיים, הנתונים הריאליים של המשק הישראלי מעידים על חוסן במנועי הצמיחה המרכזיים, מה שמאפשר לבנק המרכזי לשמור על איפוק. "המשק צומח בקצב גבוה ולא זקוק לדחיפה נוספת", מציין זבז'ינסקי ומסביר כי המכירות ליצוא של תעשיות הטכנולוגיה העילית, ובעיקר החברות הביטחוניות, זינקו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. גם יצוא שירותי ההייטק, הכולל את חברות ההזנק, מציג קצב צמיחה גבוה ואף מאיץ בתקופה האחרונה. מכיוון שהנתח של סקטורים אלו ביצוא הישראלי הולך וגדל והם אינם חווים משבר רווחיות בשל שער החליפין - למרות שחיקה מסוימת ברווחיות - המוטיבציה של בנק ישראל לסייע לשוק דרך רכישת דולרים פוחתת משמעותית. בבנק מעדיפים בשנים האחרונות להתערב רק במקרים של תנודתיות חריגה שמאיימת על יציבות המערכת כולה, והם ככל הנראה אינם מקבלים את הרושם הזה בנקודת הזמן הנוכחית.

עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמחיר הכבד שמשלמים סקטורים אחרים בגלל השקל החזק. זבז'ינסקי מדגיש כי "הבעיה העיקרית היא המכירות ליצוא של תעשיות ברמת טכנולוגיה נמוכה יותר שלרוב ירדו. כמו כן, עם שקל חזק יהיה קשה לשקם תיירות חוץ". יצוא שירותי התיירות נמצא כיום ברמה הנמוכה בכ-35% מהמצב שקדם למלחמה, והתייקרות השקל הופכת את ישראל ליעד יקר ופחות אטרקטיבי. למרות זאת, בנק ישראל נוטה לבחון את התמונה המקרו-כלכלית הכוללת, ושם שער דולר נמוך משרת את מטרת העל של הבנק - ריסון האינפלציה. המבחן הפסיכולוגי הגדול עשוי להגיע אם הדולר יתקרב לרמה של 3 שקלים, אך נראה כי בשלב זה, ובניגוד לעבר, המחסום להתערבות בפועל עדיין גבוה מפעמים קודמות. "שורה תחתונה," מסכם זבז'ינסקי בסקירה, "בנק ישראל לא צפוי להתערב בשוק המט"ח".

מקור: Bloomberg, מיטב ברוקראז'

המשקיעים הפיננסיים - המקומיים והזרים - מגדילים חשיפה לישראל ולשקל

"בצד הפיננסי, ההתחזקות המהירה של השקל גורמת למשקיעים המוסדיים להמשיך ולהקטין חשיפה למט"ח", ממשיך זבז'ינסקי, "החשיפה הממוצעת של עשרת הגופים המוסדיים הגדולים במסלולים כלליים ירדה בדצמבר מתחת ל-19%. רמה זו נמוכה יותר מאשר בסוף 2022 , לפני תחילתה של הרפורמה המשפטית והפיחות שהיא יצרה.

"בצד ההשקעות הפיננסיות של המשקיעים הזרים בישראל, לפי נתוני מאזן התשלומים המעודכנים ובניגוד לנתוני הבורסה, בחודשים ספטמבר-נובמבר הזרים רכשו מניות בישראל בהיקף יחסית גבוה של כ-1.7 מיליארד דולר (תרשים 13). באג"ח הממשלתיות (ללא מק"מ) הזרים רכשו 1.8 מיליארד דולר, הסכום הגבוה בשנה האחרונה (תרשים 12). התחזקות השקל ושיפור בכלכלה צפויים להגביר השקעות הזרים בבורסה בישראל".