עזיבת המנכ״ל של הבורסה באינדונזיה - בדחיפה של MSCI

עזיבתו של מנכ״ל הבורסה של אינדונזיה מתרחשת על רקע לחצים גוברים מצד MSCI, שדורשת מהרשויות לבצע רפורמות בשוק ההון המקומי ולהגביר את רמת השקיפות. האזהרה של חברת המדדים, שכללה אפשרות לפגיעה בדירוג המניות האינדונזיות במדדי שוקי המתפתחים ואף מעבר לסטטוס של שוק גבול, הגיעה לאחר שבוע תנודתי במיוחד במדדים והציפה את המתח בין דרישות המשקיעים הבינלאומיים לבין מבנה הבעלות הריכוזי שמאפיין את החברות הגדולות במדינה. 

בתוך שעות מהתפטרותו של אימן רמחמן הודיעה הממשלה על שורת צעדים, בהם שינוי במבנה הבעלות של הבורסה והעלאת תקרות ההשקעה של גופים מוסדיים, בניסיון לייצב את השוק ולחזק מחדש את אמון המשקיעים.

התמורה בשוק וניסיון לעצור את ההחנק

השבוע האחרון התאפיין בתנודה חריפה במחירי המניות באינדונזיה. מדד המניות המרכזי בגלומר (Jakarta Composite) ספג ירידות חדות שמייצגות את אחד מהניו-ואנדים הגרועים ביותר בשני ימי מסחר בתוך כמעט 30 שנה, לפני שחזר להתייצב ועולה כעת סביב 1.2% באמצע יום המסחר. ההתרסקות החדה התרחשה לאחר ש-MSCI הפנה אצבע ביקורת כלפי שוק ההון האינדונזי, בטענה להיעדר שקיפות במבני הבעלות, וחשש מהתנהלות מסחרית לא שקופה.

הרעידות בשוק הובילו את רגולטורי הפיננסים להגיב במהירות. בין הצעדים שיוצעו על ידי הרשויות מציינים הגברת החופשיות במסחר ובעלויות, הגדלת ה-free float, החלק של מניות שנמצא בידי הציבור ונגיש למסחר, מ-7.5% ל-15% לפחות, החל מהחודש הבא. נוסף על כך, נשקלים צעדים הכוללים חשיפה גדולה יותר של קרנות ריבועיות ממשלתיות למסחר בשוק ההון.

• הבורסה באינדונזיה בדרך לשנת שיא אחרי עשור
• השוק האינדונזי על סף זינוק - צפי ל-10% ב-2026
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המטרה המוצהרת של צעדים אלה היא לענות על דרישות MSCI לשקיפות גבוהה יותר והערכות טובה יותר של שווי המניות וזמינותן למשקיעים זרים. במצב בו הדרישות לא ימולאו עד מאי, עלול להיגרם פגיעה בדירוגה של אינדונזיה במדדי השוק המתפתח – מה שעלול למשוך קיטון משמעותי בהשקעות זרות.

הורדות דירוג ותזוזות זרימות הון

האי-ודאות בשוק הובילה מספר גופים פיננסיים להוריד המלצות על השקעה במניות אינדונזיות. HSBC הייתה הבנק האחרון שהוריד את דירוג המניות במדינה, תוך ציון חששות לגבי קצב הצמיחה. גם גולדמן זאקס ו-UBS הורידו את הדירוג, כשגולדמן בולט במיוחד בהערכה כי במסגרת תרחיש קיצון עשויים לזרום מהשוק עד 13 מיליארד דולר החוצה.

התגובות הללו מעמיקות את הספק בנוגע ליכולתם של השווקים המקומיים לעמוד בקצב השינויים הנדרש ולבנות מחדש את אמון המשקיעים הגלובליים. מעבר לקשיים טכניים, מדובר בבעיה מבנית שנמשכת שנים, כאשר משקיעים מצביעים על כך שחברות מובילות באינדונזיה נשלטות בידי מספר מצומצם של בעלי הון, מבנה שמצמצם את הנזילות במניות, מגביל את המסחר בפועל ומקשה על יצירת מדד שמייצג בצורה אמינה את השוק.

• אמזון מתקדמת בשיחות להשקעה של עד 50 מיליארד דולר ב-OpenAI
• קווין וורש צפוי לעמוד בראש הפד: טראמפ כבר החליט וההכרזה הרשמית תגיע בהמשך
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המשקיעים מושכים מיליארדים מקרנות המניות בארה״ב

הפגיעה כבר ניכרת גם בזרימות ההון, כאשר מאז תחילת השבוע ועד יום חמישי משקיעים זרים מכרו מניות באינדונזיה בהיקף של כ-739 מיליון דולר, נתון שמציב את השוק בדרך לשבוע של יציאת כספים מהחדות שנרשמו מאז אמצע אפריל אשתקד.

מבנה שוק הון בעייתי - הבעלות והנזילות

אחת הבעיות העיקריות שבלטו בעיני משקיעים היא ה-free float הנמוך יחסית בשוק האינדונזי. חברות רבות בשליטת משפחות או גופים מרכזיים, מה שמצמצם את כמות המניות הזמינות לציבור הרחב ולמשקיעים זרים. מצב זה מקשה על מדדי השקעה בינלאומיים לייצג את השוק בצורה הולמת, ומגביר את הסיכון להפרעות בשוויי המסחר במקרה של פקודות קנייה או מכירה גדולות.

העדר נזילות מספקת משמעו כי חלק מהחברות לא נחשבות כלל להשקעה במוצרים פיננסיים כמו תעודות סל או קופות גמל המבוססות על מדדי שוקי מתפתחים. מבחינת MSCI, נזילות נמוכה זו היא אחד מהקריטריונים הבודקים את ה״השקבעיות״ (investability) של מניות במדד. למרות שאין דרישת free float מינימלית לקטגוריית שוק מסוימת, יש דרישה לנזילות מספקת כדי לכלול מנייה במדד ה-emerging markets.

ביקורת נוספת מצד MSCI התמקד בהעדר מידע מדויק על מבני בעלות, מה שמקשה על ניטור ומעקב אחרי דפוסי מסחר, והעלה חשש ל״תיאום מסחר״ או התנהלות שאינה שקופה. הדרישה של MSCI אינה רק לצמיחה במספר המניות המסחריות, אלא גם לשיפור המשילות וההגבלות סביב דיווחים על בעלויות ושקיפות מלאה יותר.

הרצון ברפורמות מול המציאות המקומית

ברמה המקומית, ההנהלה של הבורסה ניסתה בשנים האחרונות להרחיב את טווח המסחר ולהגדיר מנגנונים שיעודדו נזילות. תחת הנהגתו של אימן רמחמן, שהמונה לתפקיד לפני פחות מארבע שנים, הוצעו בין היתר הארכת שעות המסחר ואפשרות למסחר בשורט-סלינג (short selling) - מהלך שנועד לאפשר לשחקנים בשוק לממש אסטרטגיות מגוונות יותר.

עם זאת, יישום הצעדים הללו נתקל בקשיים, בין היתר בגלל מבנה השוק הפיננסי המקומי שמרני יחסית, ורמת הסיכון הנתפסת של משקיעים מקומיים מול הבאים מבחוץ. עבור שחקנים בינלאומיים, רפורמות טכניות בלבד אינן מספקות אם לא מלווה בהן שיפור ברגולציה ובשקיפות המידע.

תגובות השחקנים בשוק והעתיד הקרוב

הדיאלוג בין הרשויות הבורסאיות, הממשלה ו-MSCI נמצא כעת בשלב קריטי. משקיעים רבים מציינים כי הצעדים שהוצעו הם בכיוון הנכון, אך ההצלחה תלויה לא רק בכוונה אלא ביכולת לבצע בשטח. מינוי מנכ״ל חדש לבורסה נתפס כמרכיב מרכזי בהמשך הדרך, שכן תפקיד זה יהיה מרכזי במימוש הרפורמות ובהחזרת האמון.

לדברי מנהלי תיקים בכירים בחו״ל, למרות שהמהלכים הראשוניים נראים חיוביים, החשש נותר באשר ליישום מהיר ומעמיק מספיק של הצעדים הנדרשים. הביצוע בשטח כולל הבטחת אפשרות למסחר הוגן, ניטור קפדני של מידע על בעלויות ושיפור כללי של חוויית המשקיע במערכת.

שאלות ותשובות בנושא

למה מנכ״ל הבורסה של אינדונזיה עוזב את תפקידו עכשיו?
העזיבה מגיעה על רקע לחץ גובר מצד חברת המדדים MSCI, שהעלתה חששות לגבי רמת השקיפות והנזילות בשוק ההון האינדונזי. מדובר במהלך ראשון ומוחשי שממחיש עד כמה האזהרות של MSCI נתפסות כרציניות, ועד כמה הרשויות מבינות שהמצב מחייב שינוי מהיר.

מה הקשר בין ההתפטרות לבין הדרישות של MSCI?
MSCI מאותתת כבר תקופה ארוכה שהשוק האינדונזי אינו עומד בסטנדרטים המקובלים של שווקים מתעוררים, בעיקר בגלל מבני בעלות לא שקופים ו־free float נמוך. ההתפטרות נתפסת כניסיון לאתחול הנהגתי, כזה שאמור לאפשר יישום רפורמות בלי משקעים מהעבר.

מהו בעצם free float ולמה הוא כל כך קריטי במקרה הזה?
free float הוא שיעור המניות שזמין לציבור ונסחר בפועל בשוק. באינדונזיה, חלק גדול מהמניות מוחזק בידי בעלי שליטה בודדים, מה שמותיר מעט מניות למסחר. זה מקשה על משקיעים גדולים להיכנס ולצאת מהשוק, מעוות את המדדים ומעלה חשש למניפולציות במחירים.

אילו צעדים הרשויות מציגות כדי להתמודד עם הבעיה?
בין הצעדים המרכזיים נמצאים הכפלת שיעור ה-free float המינימלי ל-15%, שינוי מבנה הבעלות של הבורסה עצמה, והרחבת היכולת של גופים מוסדיים וחברות ביטוח להשקיע בשוק ההון. במקביל נבחנת גם מעורבות של קרן ההון הריבונית.

למה יש חשש ממשי מהורדת דירוג של אינדונזיה במדדי MSCI?
ירידה במשקל במדד או מעבר לסטטוס של שוק גבול עלולים לגרור יציאת הון אוטומטית מקרנות עוקבות מדדים. לפי הערכות של בנקים בינלאומיים, בתרחיש קיצון מדובר ביציאה של מעל 10 מיליארד דולר, סכום שיכול לזעזע את השוק המקומי.

איך השוק מגיב בפועל לאירועים האחרונים?
התגובה הראשונית הייתה חדה. מדד המניות המרכזי רשם ירידות דו־יומיות חריפות במיוחד, מהחזקות שזכורות בעיקר מתקופות משבר. בהמשך נרשמה התאוששות חלקית, אבל זרימות ההון מראות שמשקיעים זרים עדיין יוצאים מהשוק בהיקפים משמעותיים.

האם זו בעיה חדשה או משהו שמוכר כבר שנים?
מדובר בבעיה ותיקה. משקיעים זרים מצביעים כבר זמן רב על כך שחלק גדול מהשוק האינדונזי אינו באמת סחיר, למרות הגודל הכלכלי של המדינה. הנושא עלה בעבר, אבל רק עכשיו הוא מקבל ביטוי חריף דרך איום ממשי על מיקום אינדונזיה במדדים הגלובליים.

מה היה תפקידו של המנכ״ל הפורש בניסיון לפתור את הבעיה?
במהלך כהונתו קודמו צעדים כמו הארכת שעות המסחר והכנסת מכירה בחסר, במטרה לשפר נזילות. עם זאת, ההשפעה בפועל הייתה מוגבלת, בין היתר בגלל מבנה הבעלות הריכוזי והרגולציה המקומית.

עד כמה מינוי מנכ״ל חדש עשוי להשפיע על התמונה?
המינוי צפוי להיות קריטי. משקיעים מחפשים דמות עם מנדט ברור לשינויים, ניסיון בינלאומי ויכולת לעבוד מול רגולטורים וגופים גלובליים. בלי הנהגה כזו, קיים ספק אם הרפורמות ייושמו בעומק ובקצב הנדרש.

האם הרפורמות שמוצעות עכשיו מספיקות כדי להרגיע את MSCI?
כנראה שהכיוון נכון, אבל המבחן האמיתי הוא בביצוע. MSCI דורשת לא רק הצהרות אלא מידע מפורט, פיקוח אפקטיבי ושיפור מתמשך בשקיפות. אם זה לא יקרה בזמן הקרוב, החשש מהורדת דירוג יישאר על השולחן.