ועדת הכספים בדיון על הריבית לציבור: "הבנקים מרוויחים 30 מיליארד ש"ח וקורעים לציבור את הצורה"

ועדת הכספים קיימה דיון מהיר בנושא גלגול הפחתות הריבית לציבור: "הבנקים מרוויחים 30 מיליארד ש"ח וקורעים לציבור את הצורה"

במהלך הדיון מתחו חברי הוועדה ביקורת גם על בנק ישראל, וציינו כי זה בלם חקיקה שנועדה לסייע בתמסורת הוגנת יותר לאזרח: "הריבית על הפיקדונות יורדת יום לפני העלאה, אבל מתעדכנת לטובת הציבור רק חצי שנה אחרי". סגנית המפקח על הבנקים הציגה מנגד כי לעומת תמסורת איטית בתקופת העלאת הריבית, כעת, עם השתקפות נתוני הורדת הריבית הראשונה: "הריבית על האשראי ירדה לאלתר, בפיקדונות כמעט אין שינוי". כן ציינו בבנק כי הירידה באשראי הצרכני משקפת את הירידה בריבית, וכי הם פועלים ליצירת תשתית תחרותית, תוך שילוב צעדים קצרי וארוכי טווח

עוד ציינו בבנק כי כ-80% מהלווים הינם בעלי הלוואות במסלול פריים, וכי הם נהנים בהוזלה מיידית נוכח הורדת הריבית. מול כך דרשו חברי הכנסת לקבל את נתוני התמסורת בריביות במסלולי הריבית המשתנה במשכנתאות, וכן בריביות על המינוס, ומתחו ביקורת על כך שקיבלו נתונים חלקיים: "אנחנו בפברואר, לא ייתכן שלא תציגו נתונים של דצמבר". כן מתחו חברי הכנסת ביקורת על העיכוב בהכרזת רשות התחרות על הבנקים כקבוצת ריכוז, וברשות הסבירו כי הבדיקה "בשלבי סיום". יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, פנה למנכ"לי הבנקים לקראת הדיונים בחוק ההסדרים: "אל תגיעו ללשכה שלי, תגיעו לכאן ותסבירו מה עשיתם למען הציבור חוץ מלחמוס אותו"

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, קיימה היום (ב') דיון מהיר בנושא: בחינת גלגול הפחתות הריבית לציבור הלווים ופיקוח בנק ישראל על המערכת הבנקאית. הצעתם את חברי הכנסת ינון אזולאי, אחמד טיבי, אורית פרקש הכהן, יצחק פינדרוס, קארין אלהרר ואביחי בוארון.

במסגרת ההצעה צוין כי יש לבחון את הצעדים לגלגול הפחתות הריבית לציבור הלווים, ופיקוח בנק ישראל על המערכת הבנקאית. על רקע שתי הפחתות הריבית האחרונות, בשיעור מצטבר של 0.5% והצפי להמשך מגמת ההפחתות, ציינו המציעים כי קיים חשש שהציבור הנושא בנטל ההלוואות והמשכנתאות לא ייהנה מהקלה זו בפועל מכיוון שהבנקים ישמרו לעצמם מרווח ריבית מתרחב, על חשבון משקי הבית והעסקים הקטנים, ובכך ירוקנו מתוכן את המדיניות המוניטרית המקלה.

• בפד מאותתים: מוקדם להפחית ריבית למרות סימני חולשה בכלכלה
• המנוי שבוול סטריט לא אוהבים - מי אתה קווין וורש, ולמה טראמפ בחר בך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי התייחס בפתח הדיון לחקיקה הנוגעת לרווחי הבנקים, ונכללת בפרקים בהם תדון הוועדה במסגרת חוק ההסדרים: "בשנתיים של המלחמה הרוויחו הבנקים 30 מיליארד ש"ח על הון עצמי של 130 מיליארד, אין לזה מקבילה. אני מציע למנכ"לי הבנקים שכמה מהם כבר פנו ללשכה שלי להיפגש, אין לכם מה לפגוש אותי בלשכה, תגיעו לכאן ותגידו מה עשיתם למען הציבור חוץ מלחמוס אותו בריביות משוגעות ועמלות, פחות או יותר קרעתם לו את הצורה, הלווים הגדולים מקבלים הלוואות של מיליארדים שכל אחד מאתנו יכול רק לחלום עליהם, וגם אם הם לא משלמים, בסוף זה מתגלגל אלינו".

ח"כ יצחק פינדרוס: "צריך למצוא פתרון, נכון שזה שוק חופשי ונכון שזכותם של הבנקים להרוויח אבל בפועל הריביות והפער הזה של התקופה הזו בתמסורת, הוא הרווח של הבנקים. הריבית על הפיקדונות יורדת יום לפני העלאת ריבית, לפעמים שרק מתחילים לדבר על זה בתקשורת, חודשיים לפני, כבר הלוקחות מקבלים מהבנקים פחות על הפיקדונות, ומתי מעדכנים להם את הרווח בפיקדונות? לפעמים זה הלקוחות שנה אחרי. הדבר הזה הוא כשל שהרגולטור צריך לתת לו תשובה. הבנק מבחינתו למה לא, הוא מרוויח פער, אבל מישהו צריך לשים לו גדר. בנק ישראל יודע שהמפקיד מפסיד פעמיים והלווה לא מרוויח מזה, אלא לאחר תקופה. במסגרת המיסוי על הבנקים בחוק ההסדרים הקודם, החזיקו פה הבנקים לוביסטים חזקים, אני הרגשתי מושפל, למה אני צריך להתפשר, מה הם תרמו למשק? יהיה את הביזיון הזה שוב".

סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר סטויה: "80 אחוז מהלקוחות בצד האשראי, בין זה הלוואה לדיור ואם זה צרכני, יש להם הלוואות בפריים, אז זה ירד לו לאלתר. לגבי יתרות, התיק לדיור סדר גודל של 640 מיליארד שח, בערך שליש ממנו צמוד פריים, אז במסגרת כך ירד שליש מיד בהחזר החודשי. בתיק הצרכני, שאינו לדיור, בהלוואות האלה 145 מיליארד ₪, 90 אחוז מהם צמודות פריים, זאת אומרת שמיד ההחזר ירד. לגבי הלוואות חדשות, אנחנו עדיין בתחום האשראי: תיק לדיור הלוואות משכנתא כ-9-10 מיליארד בחודש, שליש זה פריים או משתנה בין שנה לשנתיים, גם ריבית ירדה, ההחזר החודשי ירד, אותו דבר אשראי צרכני, כמעט כולו בפריים. בפועל יש לנו דיווחים על הריביות גם באשראי, צרכני, דיור, פיקדונות, זה נגיש באתר וגם לציבור, לגבי כל אחד מהבנקים והריביות ירדו. לסבר את האוזן, האשראי הצרכני ירד מאוקטובר לנובמבר, שם הייתה ירידת אשראי אחת, מ-8.8 ל-8.45, סדר גודל של ריבית בנק ישראל".

• הכספומט בפיצוציה הפך ל”מכונת הלבנה”: חקירה נגד בעל עסק מאשדוד
• צבא ארה"ב בחר במיירט של רפאל לשלב הראשון בתוכנית ההגנה האווירית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

"בצד הפיקדונות, כ-70% מהפיקדונות הם בריבית קבועה, היא לא מושפעת מהורדת הריבית בשונה מריבית הפריים, זה המלאי. לגבי פיקדונות חדשים חצי בריבית משתנה חצי בקבועה, הריביות כמעט ולא השתנו, חודש בחודשו עד דצמבר".

"אני לא מתעלמת מהשאלות השונות והביקורת, אבל תמונת המצב היא אחרת, אפרופו צעדים שנעשו בבנק ישראל ודיונים שהיו פה, יש פחות כסף בעו"ש, יותר בפיקדונות נושאי ריבית ויותר כסף בשוק ההון. יש גם ריבית על יתרות עו"ש, הריבית הזו הגיעה עד ל-2.5%".

להערות חברי הכנסת על האחוז שננקט, ציינה סטויה כי "נכון שהרוב אינו נושא ריבית, אבל היום יש לנו 124 מיליארד ₪ בקרנות נאמנות שלפני שנתיים היינו ב-44 מיליארד. בעו"ש היה 250 והיום הוא 230 מיליארד, והפיקדונות 350 מיליארד עלה ל-409. לגבי העו"ש אגב דיונים שהיו כאן, הבנקים התחייבו לתת ריבית על העו"ש, כל אחד לפי מסלולו, עד ספטמבר 27, 5 אחוז מקבל ריבית והיא הגיעה עד 2.5%".

חברי הכנסת ציינו כי מעולם לא פגשו 2.5% ריבית על העובר ושב, והעירו כי בחשבונות שלהם הם מוצאים 0.1%. יו"ר הוועדה: "אני חושב שהציבור מעודד ש-5% מהעובר ושב שלו נושא ריבית של עד 2.5%, אחוז שאנחנו לא פגשנו, השאלה למה לא 50% מהעו"ש שלו?!".

סטויה השיבה והתייחסה גם למהירות התמסורת: "הריבית ירדה, לאשראי זה התגלגל, 90% האשראי הצרכני הוא פריים, ולפיקדונות אנחנו רואים שהיא ירדה מעט, כמעט אין שינוי. באשראי הצרכני בשנייה שירד הפריים, ההחזר החודשי ירד".

לעניין יוזמות חקיקה מצד חברי הכנסת לעניין הריביות על העו"ש, ציינה סטויה: "אין חובה לתת ריביות על העו"ש, היו פה דיונים לאורך הזמן אם לחייב את הבנקים, זה שאנחנו מתנגדים להתערבות בתמחור זה לא חדש, שאנחנו חושבים שזה דבר שהוא לא נכון ולא טוב, יחד עם זאת היה שיח והרבה דיונים...".

יו"ר הוועדה ביקר את הדברים: "בתקופה של העלאת מע"מ, של מלחמה, שהם מרוויחים 30 מיליארד על הון של 130 מיליארד זה בסדר? אם היינו מוצאים איזה מענה אנושי טוב יותר, היינו רואים שאנשים מרגישים שסופרים אותם יותר, מילא, אבל זה הפוך, ככל שמרוויחים יותר כסף, ככה מזלזלים בציבור יותר. יש לא מעט אנשים מחו"ל שלא מנהלים פה כספים, כי הם אומרים שההתנהלות פה בלתי אפשרית. יש מגזר אחד שמרוויח מזה והרווחיות שלו הולכת וגדלה, ומהרגולטורים אנחנו שומעים שהכל בסדר ובואו נשאיר בצד את הרווחיות של הבנקים, אבל לא נשאיר את זה, כי הרווחיות היא מהאזרח הקטן שקשה לו".

ח"כ ינון אזולאי: "אמרנו שיהיה מינימום שהם חייבים, לא אמרנו להם כמה לקבוע, לא התערבתי בכמה, רק אמרתי לקבוע מינימום".

סטויה השיבה לדברים: "לא אמרתי לשים את הרווחיות בצד, אם הייתי אומרת את אז לא היינו עושים הרבה צעדים שעשינו ואנחנו מאמינים בהם, בתמחור אנחנו לא חושבים שיש להתערב, לצד זה אנחנו עושים הרבה מאוד צעדים, רק אתמול הפיקוח פרסם אסדרה חדשה לבנקים חדשים ולגופים חדשים. אנחנו מאמינים שיש מכלול שלם של צעדים, אנחנו מאמינים בצעדי תשתית בעניין רווחיות הבנקים".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "הבנקים ניצלו סביבת ריבית גבוה, כאשר מורידים את הריבית הבנקים מגלגלים את הירידה באיחור ומשאירים בהלוואות את הריביות הגבוה. בסה"כ הצענו חקיקה במסגרתה בנק ישראל יטיל את שיקול דעתו וגם את זה לא קיבלו. מה עם כל הכסף של האזרחים בינתיים? מה עשיתם בכובע הצרכני שלכם? מה אתם עושים בימים אלה ולא בעוד 4 שנים, כשבהלוואות לא ממהרים להוריד את הריביות? מדברים איתנו על הירידה בפריים אבל שם הירידה אוטומטית".

ח"כ משה גפני: "אם הרווחים של הבנקים היו סבירים אז מה שאתם עושים היה מספיק, אבל הרווחים ברמה לא נכונה ובנק ישראל לא עושה כלום באופן יחסי למה שאפשר היה לעשות. הוא עוצר את החקיקה שלנו, לא עושה מעבר, אז הגיעו אישורים לפתיחת בנקים חדשים, זה ממש לא מספיק עבודה של בנק ישראל".

ח"כ יצחק פינדרוס: "אין לי עין צרה ברווחים, מי שמרוויח שירוויח המון, אבל הרווח הוא תוצאה של רגולציה.  30 מיליארד ₪ נכנסו לחשבונות הבנקים לא בגלל תחכום, חוסר כסף או התייעלות אלא בגלל רגולציה. הרגולציה נולדה כדי להגן אבל אי אפשר להחזיק את החבל משתי קצוות, אתה בסוף צריך לקחת אחריות, והשאלה מה מקבל האזרח בקצה".

נציגת בנק ישראל ציינה שוב כי אכן בעבר נרשמה תמסורת איטית של העלאת הריבית לפיקדונות אבל נעשו צעדים מצד בנק ישראל וכי כעת, בהינתן הורדת ריבית אחת, רואים שהריבית לאשראי גולגלה לאלתר והריביות על הפיקדונות לא ירדו משמעותית. "אנחנו עושים הרבה, אנחנו מאמינים שזה תשתית של תחרות, חלק מהדברים הבשילו, חלק טרם הבשילו, מאגר אשראי, מעבר בקליק ורפורמת משכנתאות" ציינה והוסיפה בהמשך "אני לא מקבלת את האמירה שאנחנו לא עושים כלום, גם קידום בנקים חדשים, תחרות, מחקרים מראים שהצעדים האלה משפיעים ושהמחירים ירדו". נוכח ביקורת הח"כים כי איש לא יחזיר את הכסף לציבור שאבד נוכח גביית הבנקים, הדגישה סטויה כי לא כל הצעדים ארוכי טווח, "יש גם קצרי טווח ופתרונות לטווח הבינוני, אני חובשת את הכובע של האחריות שלנו 24-7".

בהמשך הדיון שאלו חברי הכנסת לעניין נתוני גלגול האשראי במסלולי הריביות שאינם פריים וסטויה ציינה כי אלה יועברו לוועדה.

ח"כ אזולאי תהה לעניין מסלולי המשכנתאות: "דיברתם אתנו על האשראי הצרכני, אבל מאות מיליארדים הם במסלולי המשכנתאות, ורק שליש מהם במסלול הפריים, יש ריבית קבועה אבל מה על עוד שליש של ריבית משתנה? זה מאות מיליארדים".

סטויה ציינה לעניין כך כי כשהריבית עלתה הגלגול לריבית על האשראי היה רק 60 אחוזים וכי זו נקודת המוצא, וכי גם הלוואות חדשות מתאפיינות בשליש פריים שם מתגלגלת הירידה מידית, וכי היא תציג את הנתונים לגבי התמסורת בריבית המשתנה, "בריביות במשכנתאות השינויים היו מאוד קטנים". ח"כ אזולאי הדגיש כי הוא מבקש את התשובות: "שם הכסף הגדול על הלוואות במשק בית".

לעניין שאלת ח"כ פרקש הכהן על הריבית ביתרות חובה, ציינה נציגת בנק ישראל כי היתרה בריבית חובה הינה 9 מיליארד ₪, וכי כשריבית בנק ישראל ירדה ברבע אחוז, הירידה על החובות בחודש דצמבר חלה בין 0.1 ל-0.5.

נוכח הדברים תהו חברי הכנסת מדוע  בנקים מורידים את הריבית על המינוס בפחות מהורדת בנק ישראל שעמדה על 0.25%, וביקשו לדעת אילו בנקים הורידו בשיעור נמוך מהורדת הריבית.

נציגת הבנק השיבה כי מדובר בממוצע ובמדרגות וכי הנתונים יועברו בדומה לדיווחים לוועדה, בצורה מסודרת. *חברי הכנסת תהו מדוע הם אינם יכולים לקבל את הנתונים מיידית וסטויה ציינה כי הנתונים שלה לעניין חודש בדצמבר הינם בקובץ אקסל לא מעובד, כי הנתונים צריכים לעבור בדיקה וכי היא מבקשת לדייק בנתונים ולהעבירם בצורה מסודרת.

בהמשך ביקשו חברי הוועדה להבין מנציגת רשות התחרות, היכן עומד הליך הכרזת הבנקים כקבוצת ריכוז. ברשות ציינו כי השלימו את השימועים בשנת 2025 ויצאו לסבב השלמות, ונדרשו השלמות בדיקה בעקבות טענות מצד הבנקים. נוכח ביקורת חברי הכנסת על התארכות ההליך, ציינו ברשות כי ההיוועצות עם בנק ישראל היא חלק מההליך, וכי הבדיקה בשלבי סיום.

איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים: "במסגרת הורדת הריבית של דצמבר, לגבי הלוואות קיימות, הפעילות מתבצעת לגבי הלוואות צמודות פריים באופן מידי. הריבית החדשה למשקי בית בלי הלוואות לדיור, ירדה ב-0.28 נקודות האחוז, זה בממוצע יותר מהורדת הריבית. עסקים זעירים 0.25, עסקים קטנים 0.33. לגבי פיקדונות – בפיקדונות של חודש עד 3 חודשים הירידה הייתה 0.16 אחוז, בפיקדונות של שישה עד שנה כמעט לא היה שינוי, ושל שנה עד שנתיים 0.11 אחוז".

כן ציין מדמון כי "הנתונים משתקפים במרווח הבנקאי הכולל, גם המרווח הזה. גם הוועדה שדנה בנושא המיסוי אומרת את זה באופן מפורש, המרווח הבנקאי הכולל היום, ירד נמוך מרמתו טרום עליית הריבית, זאת אומרת מגמה הפוכה ממה שראינו קודם. ירידת הריבית על האשראי גבוה יותר מירידת הריבית ויותר מהירידה שהייתה לפיקדות והיא משתקפת למרווח הבנקאי הכולל, שירד מהשיא של 3.63 ל-3.17, המרווחים יורדים ואנחנו משתדלים להיות קשובים למה שנאמר פה ולביקורת. אנחנו משתדלים לנתב את זה למשקי בית, עסקים זעירים ועסקים קטנים".

אלה טמיר שלמה, לובי 99* "חשוב לי לדייק שאנחנו לא מדברים על התערבות בהחלטות בנק ישראל, ההפך, אם בנק ישראל מחליט על הורדת הריבית באופן מקצועי והיא לא מגולגלת לציבור אז יש פה פגיעה במדיניות המוניטריות שלו וזה יותר מדאיג אותי. זה לא מפריע שהבנקים רווחיים ויציבים, ההפך, אבל זה הוכחה חותכת שלא משנה, ריבית עולה או יורדת, הבנקים רק מרווחים יותר. צריך לקדם את חוק נתוני אשראי בהליך מהיר זה חוק מאוד חשוב גם למשקי הבית וגם לעסקים קטנים, אך הוא נשאר מחוץ לחוק ההסדרים. עוד רעיון שצריך לקדם זה הלוואה במעגל סגור כמו פיקדון במעגל סגור שיאפשר לפתוח הלוואות בלי לפתוח חשבון עו"ש. בסופו של דבר יש פה כשל שוק, רפורמת הבנקים הקטנים חשובה אבל נראה את ההשפעה עוד חמש עשר שנים לעשות ומה בטווח הקרוב מה קורה עד אז?".

בהמשך הדיון, לאור נתונים שהציג לובי 99, לפיהם הורדות הריביות על המינוס קטנים משמעותית לעומת הורדת הריבית של בנק ישראל, ח"כ אורית פרקש שבה ומתחה ביקורת על העדר נתונים עדכניים מצד בנק ישראל.

סטויה השיבה: "הגענו עם כל הנתונים שיש לנו, את הנתונים של דצמבר לגבי המינוס אין לנו, יש לנו נתונים שאצלנו בקליטה, לכן לפני שאתן שם של בנק או ריבית אנחנו צריכים להבטיח את נאותות הנתונים. לכן אהיה אחראית ואתן את הריבית הממוצעת, נשלים את הנתונים לוועדה".

פרקש הכהן השיבה: "אנחנו בפברואר, אנחנו המפקח, הנתונים לפנייך ומסיבות שלך את מחליטה לא לשתף אותנו בהם. שאת מגיעה לדיון שזה הנושא, בהוזלה שהתרחשה בדצמבר, אין מצב שאין נתונים לפנייך ושאין מישהו שיכול לתת לך נתונים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "את האירוע של הבנקים לא נעזוב מהר, נשוב ונדון פה, ונמשיך לעסוק בסוגיה".

מה באמת עושה ועדת הכספים, ועד כמה היא יכולה להשפיע על בנק ישראל והריבית

ועדת הכספים נתפסת כאחת הוועדות החזקות בכנסת, אבל בכל הנוגע לריבית במשק ולמדיניות המוניטרית, הכוח שלה מוגבל. היא יכולה להשפיע, ללחוץ ולשנות מסגרות, אך לא לקבוע את הריבית עצמה

ועדת הכספים של הכנסת היא אחת הזירות המרכזיות שבהן נפגשים פוליטיקה, כלכלה ומדיניות פיסקלית. מדובר בוועדה שאחראית על פיקוח ואישור של מהלכים תקציביים, חקיקה כלכלית והעברות כספים, והיא משמשת צומת קריטי בין משרד האוצר, הממשלה והכנסת. אבל בכל פעם שהריבית עולה או נשארת גבוהה, חוזרת השאלה: האם לוועדה יש באמת יכולת להשפיע על בנק ישראל.

התשובה היא מורכבת. ועדת הכספים לא קובעת את הריבית, ולא יכולה להורות לבנק ישראל להעלות או להוריד אותה. בנק ישראל פועל מכוח חוק, ועצמאותו, לרבות קביעת הריבית, מעוגנת בחוק בנק ישראל. הריבית נקבעת על ידי הוועדה המוניטרית של הבנק, ולא על ידי הדרג הפוליטי. זה עיקרון יסוד שנועד למנוע לחצים קצרי טווח על מדיניות שמכוונת ליציבות מחירים וליציבות פיננסית.

עם זאת, לוועדת הכספים יש השפעה עקיפה, ולעיתים לא מבוטלת. הוועדה מזמינה את נגיד בנק ישראל ובכירים נוספים לדיונים, מציבה שאלות, מפעילה לחץ ציבורי ומייצרת שיח שמחלחל גם לשווקים. אומנם הריבית לא משתנה בעקבות דיון כזה או אחר, אבל המסר כן נקלט.

במקביל, ועדת הכספים משפיעה על סביבת הריבית דרך החלטות תקציביות. מדיניות פיסקלית מרחיבה, גירעון גבוה או חוסר ודאות פוליטית מעלים את הלחץ האינפלציוני, ובסופו של דבר גם עלולים להשפיע על החלטות הריבית. כלומר, הוועדה לא נוגעת בכפתור עצמו, אבל היא משפיעה על התנאים שבהם הכפתור נלחץ.

כך או אחרת, ועדת הכספים היא שחקן חזק, אבל לא כל יכול. היא יכולה לייצר לחץ, לשנות סדרי עדיפויות ולפקח על הממשלה, אם כי הריבית עצמה נשארת בידיים של בנק ישראל. זה איזון עדין בין עצמאות מוניטרית לבין פיקוח דמוקרטי, ובשוק עוקבים אחריו מקרוב.