המטבעות היציבים מאיימים לרוקן פיקדונות במאות מיליארדי דולרים

המאבק בין הבנקים האמריקאיים לתעשיית הקריפטו עולה מדרגה, על רקע הערכות חדשות שלפיהן מטבעות יציבים (Stablecoins) עשויים למשוך סכומי עתק מפיקדונות המערכת הבנקאית בשנים הקרובות. לפי ניתוח של בנק סטנדרד צ’רטרד, עד סוף 2028 עלולים לצאת מהבנקים בארה״ב כ־500 מיליארד דולר לטובת מטבעות דיגיטליים הצמודים לדולר.

המטבעות היציבים, המגובים לרוב בדולרים או בנכסים דולריים, תפסו בשנים האחרונות מקום מרכזי בשוק הקריפטו. מעבר לשימוש במסחר במטבעות דיגיטליים אחרים, הם נתפסים יותר ויותר ככלי תשלום מהיר וזול, שמדלג על חלק מהתשתיות הבנקאיות המסורתיות. לפי ג’ף קנדריק, ראש תחום מחקר הנכסים הדיגיטליים בסטנדרד צ’רטרד, הפגיעה העיקרית צפויה להיות בבנקים האזוריים בארה״ב. אלה נשענים במידה רבה על פיקדונות קמעונאיים כמקור מימון לפעילות האשראי, ולכן רגישים יותר ליציאת כספים.

הניתוח של הבנק מבוסס על הכנסות מרווח ריבית, הפער בין הריבית שהבנקים גובים על הלוואות לבין הריבית שהם משלמים על פיקדונות. מעבר של כספים למטבעות יציבים עלול לצמצם את בסיס הפיקדונות ולשחוק את אחד ממנועי הרווח המרכזיים של המערכת הבנקאית.

לטענת קנדריק, האיום אינו מוגבל רק לאובדן פיקדונות, אלא נוגע לשינוי עמוק יותר במערכת התשלומים. ככל שיותר פעילות פיננסית תתבצע באמצעות מטבעות יציבים, תפקידי ליבה של הבנקים, מתשלומים ועד סליקה,עלולים להידחק החוצה.

• בסין, בסנאט ובדאבוס - נושא הריבית על מטבעות יציבים מסעיר את שוק הקריפטו
• שמועות עיקשות: ונצואלה מחזיקה ברזרבת ביטקוין סודית בשווי כ-60 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החקיקה ששינתה את המצב

הרקע להחרפת הדיון הוא חקיקה פדרלית שאושרה בשנה שעברה, ויצרה מסגרת רגולטורית ראשונה למטבעות יציבים בארה״ב. החוק נועד להסדיר את התחום ולעודד שימוש בטוח במטבעות הצמודים לדולר, אך עורר גם חששות כבדים במערכת הבנקאית. החוק קבע כי מנפיקי מטבעות יציבים אינם רשאים לשלם ריבית ישירות למחזיקי המטבעות. עם זאת, הבנקים טוענים כי נוסח החקיקה מותיר פרצה, שמאפשרת לגורמים שלישיים, כמו בורסות קריפטו, להציע תשואה למשתמשים.

לטענת לוביסטים של הבנקים, אם הפרצה לא תיסגר, התוצאה תהיה יציאת פיקדונות רחבת היקף. פיקדונות אלו משמשים את הבנקים למימון אשראי למשקי בית ולעסקים, ולכן פגיעה בהם עלולה להשפיע גם על הכלכלה הריאלית. מנגד, חברות הקריפטו דוחות את הטענות וטוענות כי איסור גורף על תשלום תשואה יהיה צעד אנטי־תחרותי. לדבריהן, מטבעות יציבים הם מוצר פיננסי חדש, ואין הצדקה להכפיף אותם לכללי הבנקאות המסורתית.

הוויכוח הגיע גם לזירה הפוליטית. דיון והצבעה על חקיקת קריפטו בוועדת הבנקאות של הסנאט נדחו לאחרונה, בין היתר בשל מחלוקות סביב שאלת התשואה והחשש של הבנקים מפני פגיעה ביציבות הפיננסית. לפי סטנדרד צ’רטרד, היקף הפיקדונות שבסיכון תלוי גם באופן שבו מנוהלות עתודות המטבעות היציבים. אם מנפיקי המטבעות היו מחזיקים את העתודות בבנקים, חלק מהכסף היה חוזר למערכת הבנקאית ומצמצם את הנזק.

• אלי לילי מחזקת את פעילות ה-RNA: תרכוש את אורנה תרפיוטיקס תמורת 2.4 מיליארד דולר
• פאגאיה מדווחת על רווח שיא - אז למה המניה קורסת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

בפועל, שני השחקנים הגדולים בתחום, טתר וסירקל, מחזיקים את מרבית העתודות שלהם באג״ח ממשלתיות של ארה״ב. המשמעות היא שכמעט ואין הזרמה חוזרת של כספים לפיקדונות בנקאיים.

בנק אוף אמריקה מזהיר

מנכ״ל בנק אוף אמריקה, בריאן מויניהאן, הזהיר לאחרונה כי בתרחישים מסוימים עלולים לעבור למטבעות יציבים אף טריליוני דולרים, עד שליש מסך הפיקדונות בבנקים המסחריים בארה״ב. לדבריו, מטבעות יציבים רבים דומים יותר לקרנות כספיות מאשר לפיקדונות בנקאיים: הכסף מושקע בנכסים סולידיים קצרי טווח ואינו ממוחזר להלוואות. מצב כזה עלול לצמצם את היצע האשראי ולהעלות את עלויות המימון.

לטענת הבנקים, פגיעה משמעותית בבסיס הפיקדונות תחייב אותם לשנות את מודל המימון שלהם מן היסוד. במקום להסתמך על פיקדונות קמעונאיים יציבים וזולים יחסית, הבנקים יידרשו לגייס הון דרך שוקי ההון, בהנפקת אג"ח או באמצעות מימון סיטונאי קצר־טווח, שנחשב יקר ותנודתי יותר. מעבר כזה צפוי להעלות את עלויות המימון, לצמצם את מרווחי הריבית ולפגוע ברווחיות השוטפת של המערכת הבנקאית.

הלחץ סביב החקיקה גובר, עם עשרות תיקונים שהוגשו מצד מחוקקים ופעילות לובינג אינטנסיבית משני הצדדים. גם בתוך תעשיית הקריפטו עצמה נרשמים סדקים, לאחר שמנכ״ל קוינבייס הודיע כי אינו תומך בנוסח הנוכחי. בשלב זה, המאבק על עתיד המטבעות היציבים ועל מאות מיליארדי הדולרים שעל הפרק רחוק מסיום.

שאלות ותשובות נפוצות

מהי החקיקה העיקרית שמסדירה מטבעות יציבים בארה"ב?

חוק GENIUS Act, שנחתם ב-2025, דורש ממנפיקים להחזיק רזרבות מלאות, לבצע ביקורות חודשיות ולעמוד בתקנים נגד סיכונים פיננסיים. זה מאפשר אימוץ רחב יותר אך מגביל תשואות ישירות, מה שמגן על צרכנים ומפחית סיכונים מערכתיים, אך מעורר ויכוחים על תחרות עם בנקים.

כיצד מטבעות יציבים משפיעים על תשלומים גלובליים?

מטבעות יציבים מאפשרים העברות מיידיות בעלות נמוכה, במיוחד חוצי גבולות, בהשוואה למערכות בנקאיות מסורתיות. נפח העסקאות הגיע לטריליונים בשנה האחרונה, מה שמפחית תלות בבנקים ומאיץ סחר בינלאומי, אך עלול להפחית הכנסות בנקאיות מסליקה.

מה הסיכונים לבנקים אזוריים ממעבר לפיקדונות דיגיטליים?

בנקים אזוריים תלויים בפיקדונות קמעונאיים למימון הלוואות. יציאת כספים לסטייבלקוינס עלולה להעלות עלויות מימון, להפחית רווחיות ולהגביר רגישות למשברים, כפי שראינו במקרים קודמים כמו קריסת בנקים קטנים ב-2023.

האם מטבעות יציבים יכולים להחליף פיקדונות בנקאיים לחלוטין?

לא לגמרי, כי הם חסרים ביטוח פדרלי כמו FDIC, אך הם מציעים נזילות גבוהה ותשואה פוטנציאלית. בהתאם לרגולציה, הם עלולים למשוך חלק משמעותי מהפיקדונות, אך בנקים יכולים להתאים על ידי פיתוח מוצרים דיגיטליים משלהם.