בסין, בסנאט ובדאבוס - נושא הריבית על מטבעות יציבים מסעיר את שוק הקריפטו

בלב הסערה - המטבעות היציבים

כבכל שבוע, גם השבוע היו הרבה כותרות בקריפטו סביב תנודות המחירים, התפתחויות רגולטוריות וכו'. אך ייתכן שהאירוע החשוב ביותר בתחום התרחש דווקא במישור האינטלקטואלי בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בעימות סוער בין בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל בורסת קוינבייס, ופרנסואה וילרואה דה גאלו, נגיד הבנק המרכזי הצרפתי, ויכוח שמשקף גם את הויכוחים הסוערים סביב וועדות הסנאט בשבועיים האחרונים. ויכוח שעסק בנושא ריבית על מטבעות יציבים. זה נשמע כמו משהו משעמם וטכני אך מדובר בשאלה שמגלמת בחובה מהפך דרמטי בעולם הפיננסים, מהפכה שעשויה\עלולה להשפיע על כל אחד ואחד. 

על מה בעצם הוויכוח, ומהם טענות הצדדים?

כאשר אתם מחזיקים מטבע יציב (כמו USDC או USDT), החברה שהנפיקה אותו מחזיקה כנגדו רזרבות (בדוגמה של דולרים או אג"ח ממשלתי). הרזרבות האלו מניבות ריבית לחברה המנפיקה. השאלה היא: האם מותר לחברה לחלק חלק מהרווחים האלו כריבית למשתמשים שהחזיקו את המטבע?

למה לא בעצם? הנה תמצית הטענות נגד המהלך כפי שהן מוצגות על ידי הבנקים, כמה מפקידי הממשל והפוליטקאים בעיקר מצד המפלגה הדמוקרטית ומאירופה, והבנקים המרכזיים ואחרים. 

• דירות בכיכר המדינה, פנטהאוז בראשון, מרצדס, יהלומים, ומזומנים - וכל זה ממשכורת צנועה?
• ביטגו עולה לנאסד״ק בזמן שהביטקוין ברצף ירידות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סיווג כ"פיקדון בנקאי": אם מטבע יציב משלם ריבית, הוא מתנהג בדיוק כמו חשבון חיסכון בבנק. בנקים כפופים לרגולציה מחמירה מאוד (ביטוח פיקדונות, הלימות הון). אם חברות קריפטו ייתנו ריבית בלי לעמוד באותם תנאים, זה יוצר תחרות לא הוגנת, וגם יגרום לסיכונים מגופים שלא מפוקחים באותה רמה כמו הבנקים, מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה:

סכנת "ריצה אל הבנק": הבטחה לריבית עלולה לעודד חברות לקחת סיכונים מיותרים עם כספי הרזרבה כדי להשיג תשואה גבוהה יותר. אם ההשקעות ייכשלו, המשתמשים ירוצו למשוך את הכסף והמטבע עלול לקרוס. כבר עכשיו המטבעות היציבים מגלגלים מאות מיליארדי דולרים. מדובר בסיכון מערכתי.

הלבנת הון: רגולטורים חוששים שמתן תשואה על נכס דיגיטלי יהפוך אותו למכשיר השקעה אנונימי ופופולרי מדי עבור גורמים עברייניים שמחפשים להשיא רווחים "מתחת לרדאר".

• המשקיעים בורחים מסיכון: הביטקוין נופל מתחת ל־90 אלף דולר
• האם הביטקוין יוצא סוף סוף מהדשדוש? פריצה בשווקים ודרמה פוליטית בוושינגטון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המשקיעים בורחים מסיכון: הביטקוין נופל מתחת ל־90 אלף דולר

התומכים בכך, בעיקר מחוקקים רפובליקאים ואנשי קהילת הקריפטו, ובראשם חברת קוינבייס שמובילה את המאבק מעלים מנגד את הטענות הבאות:

דמוקרטיזציה של רווחים: נכון להיום, חברות הקריפטו מרוויחות מיליארדים מהריבית על הרזרבות, בעוד המשתמש מקבל 0%. התומכים טוענים שהמשתמש הוא זה שסיפק את ההון, ולכן מגיע לו חלק מהרווח.

תחרות מול הבנקים: הלובי הבנקאי מנסה לחסום את האפשרות הזו פשוט כי הוא מפחד שצרכנים יעבירו כסף מחשבונות העו"ש (שלא נותנים ריבית) למטבעות יציבים. מדובר פשוט בקרטל בנקאי שמנסה למנוע תחרות. 

יעילות טכנולוגית: בעולם הדיגיטלי, העברת ריבית יכולה להתבצע בשניות ובאופן אוטומטי (באמצעות חוזים חכמים). מניעת האפשרות הזו היא לטענתם "תקיעת מקלות בגלגלי הטכנולוגיה" כדי להגן על מודלים עסקיים ישנים.

גם בדאבוס,  סלע המחלוקת המרכזי היה מתן ריבית על מטבעות יציבים. בעוד ארמסטרונג טען כי מדובר בזכות צרכנית בסיסית ובצורך אסטרטגי לשמירה על התחרותיות המערבית מול סין, וילרואה הזהיר כי הצעה כזו מהווה סיכון ליציבות הפיננסית והבהיר כי היורו הדיגיטלי העתידי לא ישלם ריבית למחזיקים בו. אל עמדתו של ארמסטרונג הצטרף מנכ"ל בנק סטנדרד צ'רטרד (גוף תומך קריפטו), ביל וינטרס, שציין כי ללא תשואה, האסימונים הדיגיטליים מאבדים את כוחם כ"מאגר ערך" משמעותי.

המתח הגיע לשיאו כאשר הדיון גלש לשאלת הריבונות המוניטרית, וארמסטרונג הציג את חזון ה"סטנדרט של ביטקוין" כחלופה עצמאית למטבעות הפיאט החשופים לפיחות. בתגובה לטענת הנגיד הצרפתי כי המדיניות המוניטרית חייבת להישאר בידי מוסדות דמוקרטיים, השיב ארמסטרונג כי הביטקוין, כפרוטוקול מבוזר, הוא למעשה עצמאי יותר מהבנקים המרכזיים שכן אף מדינה או חברה אינה שולטת בו. לצד הוויכוח האידיאולוגי, עלו גם נושאי חקיקה בוערים, כאשר ארמסטרונג האשים את הלובי הבנקאי בארה"ב בניסיון לבלום תחרות דרך חוק הקלאריטי שאחד מסעיפיו מנסה למנוע תשלום ריבית על מטבעות יציבים. למרות חילוקי הדעות המהותיים, מנכ"ל ריפל בראד גרלינגהאוס, סיכם את הדיון בנימה מפויסת יותר, בציינו כי בסופו של דבר קיים קונצנזוס על כך שחדשנות ורגולציה חייבות ללמוד לדור בכפיפה אחת.

הדרמה בסנאט

נושא הריבית על המטבעות היציבים נמצא גם בליבה של הדרמה שמתפתחת בוועדות הסנאט סביב חוק הקלאריטי, ואין ספק שארמסטרונג הגיע טעון מהדיונים האחרונים בבית. כזכור משבוע שעבר, הדיון בחוק הנכסים הדיגיטליים, שנועד להסדיר את מבנה שוק הקריפטו, נתקל בקשיים משמעותיים. יו"ר ועדת הבנקאות, טים סקוט, נאלץ להקפיא את הדיון המתוכנן בעקבות הגשתם של למעלה מ-130 תיקונים. סלע המחלוקת המרכזי נותר סעיף האוסר על מתן ריבית למחזיקי מטבעות יציבים. חילוקי הדעות הובילו לצעד דרמטי מצד בורסת קויינבייס שהסירה את תמיכתה בחוק בטענה כי הלובי הבנקאי מנסה להטיל מגבלות אנטי-תחרותיות שימנעו מצרכנים לקבל תשואה על נכסיהם. כתוצאה מכך, המשא ומתן בוועדת הבנקאות נקלע למבוי סתום, והדיונים הועברו להערכה מחודשת מול נציגי התעשייה והמפלגה הדמוקרטית.

בעוד ועדת הבנקאות מדשדשת, ועדת החקלאות של הסנאט תפסה את מושב הנהג ופרסמה ב-21 בינואר טיוטת חוק חדשה משלה. ישאל השואל מה הקשר בין חקלאות לבין קריפטו, התשובה היא שבתחום החקלאות מרוכז כל נושא החוזים העתידיים, ולכן הרשות למסחר בחוזים עתידיים (CFTC), הגוף הרגולטורי המפקח על הקריפטו מלבד ה-SEC, קשור לוועדה הזו. על כל פנים, הטיוטה, בהובלת היו"ר ג'ון בוזמן, מבקשת להעניק לרשות למסחר בחוזים עתידיים סמכויות פיקוח בלעדיות על שוק הספוט של סחורות דיגיטליות, כולל הכללת מטבעות ה"ממ" תחת הגדרת נכסים דיגיטליים.

אחד החידושים המרכזיים בטקסט הוא מתן הגנה משפטית למפתחי תוכנה ופרוטוקולים מבוזרים מפני אחריות רגולטורית, כל עוד אינם שולטים ישירות בנכסי המשתמשים. הוועדה קבעה דיון רשמי להצבעה על התיקונים ב-27 בינואר, מתוך כוונה לספק ודאות משפטית לשוק המטבעות הדיגיטליים מחוץ לתחום המטבעות היציבים.

למרות ההתקדמות בוועדת החקלאות, עתיד החקיקה נותר תלוי על בלימה בשל אופייה המפלגתי של הטיוטה הנוכחית. בשלב זה, החוק מקודם ללא תמיכה רשמית של הדמוקרטים, המעלים דרישות להגברת הגנות הצרכן ומינוי נציגים משתי המפלגות לסוכנויות הרגולטוריות. במקביל, הנשיא דונלד טראמפ הצהיר בפורום הכלכלי בדאבוס כי הוא מצפה לחתום על החוק בקרוב כדי להבטיח שארה"ב תהיה "בירת הקריפטו העולמית" ותשמור על יתרונה מול סין.

יועץ הקריפטו של הבית הלבן, פטריק ויט, הדגיש כי אישור המסגרת הרגולטורית הוא שאלה של "מתי ולא אם", אך לשם העברת החוק במליאת הסנאט יידרשו לפחות שבעה סנאטורים דמוקרטים שיתמכו בנוסח המאוחד שיגובש בין הוועדות.

בסין, בינתיים, לא מחכה לנבחרים בסנאט.  בנושא שמשיק לנושא הריבית על מטבעות יציבים. הנפקת מטבע מדינתי גוררת ויכוח נוסף, על פרטיות, ושליטה של האזרחים על נכסיהם. בסין, היכן שפחות מוטרדים מנושאים כמו פרטיות וחרות אזרחית, שועטים קדימה עם המטבע המדינתי, וכעת התפרסם כי המדינה תתחיל להעניק ריבית על אחזקה במטבע הדיגיטלי המדינתי. לאחרונה, נרשמה נסיקה דרמטית בשימוש בפלטפורמת המטבע הדיגיטלי הבינלאומית בהובלת סין (mBridge), כאשר היקף העסקאות בה חצה את רף ה-55 מיליארד דולר. לפי דוח של "המועצה האטלנטית" הפלטפורמה, שנבחנת על ידי בנקים מרכזיים בסין, הונג קונג, תאילנד, איחוד האמירויות וערב הסעודית, רשמה גידול של פי 2,500 מאז תחילת הניסוי ב-2022, כאשר היואן הדיגיטלי (e-CNY) מהווה כ-95% מנפח הפעילות. כאמור, בצעד אסטרטגי שנועד להגביר את השימוש במטבע, כלי תקשורת בסין דיווחו כי הבנק המרכזי יחל השנה לשלם ריבית למחזיקים ביואן דיגיטלי בחשבונותיהם או בארנקים הדיגיטליים, זאת לאחר שנרשם זינוק של למעלה מ-800% בערך העסקאות במטבע לעומת שנת 2023.

מומחים מציינים כי ההתפתחויות האחרונות מעידות על מאמץ סיני לבנות "מסילות סליקה מקבילות" למערכת המוניטרית העולמית התלויה בדולר, ובכך להפחית את השפעת הסנקציות והדומיננטיות המערבית. בעוד שהפרויקט אינו צפוי לקרוא תיגר ישיר על הדולר בטווח הקרוב, הוא עשוי לשחוק את מעמדו באופן הדרגתי, במיוחד בתחומי הסחר באנרגיה וסחורות. אם נושא הריבית על מטבעות יציבים לא יאושר בסופו של דבר, המערב צפוי למצוא את עצמו בנחיתות מול סין גם בנושא הזה.

חדשות נוספות מהשבוע האחרון

מייסד את'ריום, ויטאליק בוטרין, הכריז על שנת 2026 כשנת מפנה שנועדה להחזיר את הביזור והיעדר הצורך באמון במתווכים למרכז סדר העדיפויות של הרשת. בוטרין הזהיר כי בעשור האחרון הרשת נסוגה משמעותית בשל תלות גוברת בתשתיות ריכוזיות, והדגיש כי על הפרוטוקול לעבור את "מבחן העזיבה" – כלומר, היכולת להמשיך לפעול באופן תקין גם אם המייסדים והמפתחים המרכזיים יעזבו את המיזם לצמיתות. במסגרת מפת הדרכים לשנת 2026, מתוכננים השדרוגים "גלאמסטרדם" ו"הגוטה", אשר יתמקדו בצמצום מורכבות הצמתים ובהפחתת עלויות האימות באמצעות טכנולוגיות של מכונות וירטואליות הפועלות בשיטת הוכחת אפס ידיעה ושימוש בלקוחות קלים, במטרה לאפשר אימות נתונים ישיר גם על חומרה בסיסית.

במקביל לשינויים המבניים, בוטרין מוביל מהלך אסטרטגי למעבר מלא לרשתות חברתיות מבוזרות, תוך שהוא מבקר את הנטייה להחליף חדשנות חברתית במכשירים פיננסיים המיועדים לספקולציות. הוא קרא למפתחים להתמקד בפתרון בעיות חברתיות אמיתיות ובבניית כלי תקשורת המשרתים את האינטרס ארוך הטווח של המשתמש, במקום למקסם מעורבות קצרת טווח. לצד חזון זה, הוא דוחק ברשת לאמץ הצפנה עמידה למחשוב קוונטי כבר עתה, בטרם יהפוך האיום לממשי, כדי להבטיח את חסינות הרשת למאה השנים הבאות. שנת 2026 מסתמנת כשנת איחוד ותיקון עבור הרשת, עם דגש על צמצום קוד מיותר באמצעות "פונקציית פינוי אשפה" ועמידות בפני צנזורה ברמת ההסכמה.

מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון

הקריפטו לא מצליח לייצר מומנטום בר קיימא. לאחר שבשבוע שעבר טיפס המטבע המוביל, הביטקוין למעל 97 אלף דולר בעקבות נתוני האינפלציה הנמוכים, דחיית הדיון בסנאט, עליה כתבנו בשבוע שעבר, עקב מחלוקת סביב תשלום ריבית על מטבעות יציבים עצרה את המומנטום, ואז הגיע טראמפ עם איומי המכסים החדשים סביב גרינלנד והמטבע החל לאבד משוויו וחצה שוב כלפי מטה את המחיר הסימבולי 90 אלף דולר. מחיר המטבע הגיע כבר ל-87 אלף דולר, אך במהלך יום רביעי חזר בו טראמפ מהאיומים והוא החל שוב להתאושש. נכון לרגע זה המומנטום לא ממש מצליח לפתח עוצמה והביטקוין נשאר תקוע סביב רמות ה-89 – 90 אלף דולר למטבע. והאת'ריום נשאר מתחת לרף ה-3000 דולר למטבע.

חלק גדול מתנועת המטבע בזמן האחרון מיוחס להנזלות הענק. ברגע שמתחילה ירידה הרבה מאוד פוזיציות ממונפות נסגרות ומגבירות את תנועת המחיר. כך, במהלך יום שלישי הונזלו תוך 24 שעות יותר ממיליארד דולר ופוזיציות של 182 אלף סוחרים נסגרו, כמעט כולן פוזיציות לונג.

ביטקוין: ירידה של כ-7% מלפני שבוע למחיר 89.9 אלף דולר.

את'ריום: ירידה של כ-9% למחיר 3021 דולר.

בייננס קוין: איבד 5% ונסחר תמורת 892 דולר.

ריפל: איבד 7% למחיר 1.95 דולר.

סולנה: איבד 10% למחיר 130 דולר.

טרון: ירד כ-2% למחיר 0.2995 דולר.