הזנב מכשכש בכלב: איך הבורסה הישראלית מניעה את הכלכלה - ולא להיפך

אנחנו רגילים לחשוב שהכלכלה מניעה את הבורסה - כלכלה חזקה מובילה לעליית מניות, והפוך. אבל מחקרים מצביעים על כך שבמקרים רבים הבורסה היא זו שמניעה את הכלכלה, במיוחד בשנים האחרונות כשהשווקים עלו בשיעור חד. זה בלט אצלנו בשנים האחרונות, בעיקר בשנה האחרונה. 

הבורסה בתל אביב סיימה את השנה שעברה בעלייה מרשימה של מעל 50% והמשיכה לעלות מאז. המשקיעים והחוסכים הרוויחו הרבה כסף. הפנסיה שלכם גדלה משמעותית (כדאי לקרוא - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת), גם החוסכים בקרנות ההשתלמות וקופות הגמל הרוויחו בגדול וכמובן שגם אלו שהשקיעו בקרנות נאמנות וישירות בבורסה. חלק מהכסף הזה זרם לכלכלה - לרכישות-צריכה, וגם אם לא - הציבור מרגיש יותר עשיר - "תחושת עושר" היא עובדה אקדמית שמניעה את הכלכלה. 

אפקט העושר: מ-5 סנט ל-5 דולר - המהפכה השקטה

מחקר של Oxford Economics, שפורסם לפני כשנה, גילה שכל דולר נוסף בעושר ממניות מוביל לעלייה של 5 סנט בהוצאת הצרכנים, לעומת פחות מ-2 סנט בשנת 2010. כלומר, אפקט העושר מהבורסה התחזק פי 2.5 בעשור האחרון.

בואו נתרגם את זה למספרים אצלנו: אם המשקיעים הישראלים הגדילו עושר של 100 מיליארד שקל  (והמספרים גבוהים בהרבה) זה אומר שהם יוציאו כ-5 מיליארד שקל נוספים בשנה הקרובה - רק בגלל תחושת העושר.

• מה אנחנו מאחלים לכם לשנה החדשה?
• שוק שורי לא מת מזקנה: וול סטריט ממשיכה לשעוט, ומה עם ישראל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחקר נרחב יותר של Visa Business and Economic Insights מצא כי כל דולר עלייה בעושר הביא בעבר לעלייה של 9 סנט בהוצאות והיום 24 סנט. למה זה קורה? המחקרים מצביעים על מספר גורמים מרכזיים שמסבירים את התחזקות הקשר:

בעידן שבו כל אחד יכול לראות את יתרת התיק שלו בזמן אמת, המשקיעים מגיבים מהר יותר לעליות בשווי הנכסים. "צרכנים מודעים מהר יותר למצב הפיננסי שלהם, מה שהופך את הוצאותיהם לרגישות יותר לתנודות בשווקי הנכסים," כותבים האנליסטים של Visa. המידע הזמין יותר, התגובה מהירה יותר, ההשפעה על הצריכה חזקה יותר.

מהבורסה לסופר: המנגנונים שמניעים את הכלכלה

מחקר של NBER (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב) בדק את השפעת עלייה בשווי המניות על תעסוקה ושכר ברמה המקומית בארצות הברית. החוקרים השתמשו בנתוני מס הכנסה אנונימיים כדי לאמוד את העושר ממניות בכל מחוז, וקישרו אותם לנתוני תעסוקה ושכר.

• פותחים שבוע: מניית השבבים שתיפול 8% והמניה שתעלה ב-4%
• תגמול של 50 מיליון דולר למנכ"ל טבע, כ-5 מיליון דולר לסמנכ"ל הכספים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סמנכ"ל הכספים של טבע: "המספרים של טבע לשנה הזו מטעים; אנחנו...

התוצאות: עלייה בעושר ממניות מובילה להעלאה ניכרת בתעסוקה ובשכר במגזרים שונים - שירותי מזון, קמעונאות, ובמיוחד בניית דירות. החוקרים לא מצאו השפעה על מגזרי התעשייה והייצוא, מה שמחזק את התזה שמדובר בעלייה בביקוש מקומי, לא בשיפור כלכלי מבני.

המחקר מפרק את האפקט לשני מרכיבים: הנכונות השולית לצרוך של בעלי מניות, והמכפיל הכלכלי המקומי. המכפיל הוא מדד לכמה הוצאה של דולר אחד מגדילה בסופו של דבר את הפעילות הכלכלית - כי ההוצאה החדשה יוצרת הוצאה נוספת אצל מי שנהנה מהדולר הראשון.

כשאנשים רואים שתיק ההשקעות שלהם עלה הם מרגישים עשירים יותר, והם מוציאים יותר. הם הולכים למסעדות טובות יותר, קונים בגדים במותגים יקרים, משפצים את הבית, מחליפים את הרכב. כל הביקוש הזה מוביל לגיוס עובדים נוספים במסעדות, בחנויות, בחברות השיפוצים - להעלאת שכר, ולצמיחה כלכלית.

במגזר הנדל"ן למגורים, האפקט חזק במיוחד. החוקרים מצאו ש"מגזר הבנייה למגורים מגיב בצורה חזקה במיוחד לעלייה בעושר ממניות." כשאנשים מרגישים עשירים, הם לא רק קונים דירות חדשות - הם גם משקיעים בשיפוץ ושדרוג.

מחקר גרמני שבדק את מדינות ה-G7 מצא תוצאות דומות: עלייה של 1% במדד המניות על פני שנתיים-שלוש מובילה לעלייה של כ-0.2% בתוצר. במדינות אנגלו-סקסיות (ארה"ב, בריטניה, קנדה), שבהן הבורסה משחקת תפקיד מרכזי יותר במימון המשק, האפקט חזק עוד יותר מאשר במדינות אירופיות כמו גרמניה, צרפת ואיטליה שבהן המימון הבנקאי דומיננטי יותר.

מחקרי העוגן: הסיבתיות היא דו-כיוונית, אבל...

חשוב להבהיר: הסיבתיות היא דו-כיוונית, כפי שמחקרים רבים מראים. כמובן שכלכלה טובה גורמת לעלייה בבורסה. כלכלה טובה מייצרת תעסוקה, הכנסות לעובדים ורווחים לפירמות שמניעים את הבורסה. כל המחקרים בעבר תמכו והוכיחו שהכלכלה היא הבסיס לבורסה חזקה, אבל מה שמעניין במחקרים מהשנים האחרונות שהקשר הוא דו כיווני וחזק. אם פעם העריכו שהבורסה משפיעה על הכלכלה באופן נמוך, הרי שכעת ברור שההשפעה חזקה.

השאלה הגדולה: מה קורה כשהמסיבה תיגמר? אבל אם הבורסה היא זו שמניעה את הכלכלה, מה קורה כשהבורסה יורדת? כאן נמצא הסיכון האמיתי.  מחקר שבחן את השפעת משבר 2008 על כלכלות באסיה מצא שהירידה בצריכה הפרטית כתוצאה מהירידה בשווי המניות אחרי המשבר הסתכמה ב-2.7% מהתוצר הממוצע. זה לא מעט - זו האטה כלכלית משמעותית שנגרמה רק מאפקט העושר השלילי.

האפקט הזה עובד בשני הכיוונים. אם הרווחים על הנייר גורמים לאנשים להוציא יותר, ההפסדים על הנייר גורמים להם להוציא פחות. וכשהירידות מגיעות, הן בדרך כלל מהירות ותלולות יותר מהעליות.