תבעו את תע"א על מיליונים - וישלמו 200 אלף שקל

גיא דקל, יזם ומפתח בתחום התעופה, חלם לקבל נתח ממשי בחברת הכטב"מ הישראלית גרו-ווינגס. הוא תבע מהתעשייה האווירית לישראל מניות, אופציות, פיצויים ועוד, בסכומים שהגיעו למיליונים. באחרונה דחה השופט יעקב שפסר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד את כל עילות התביעה. בנוסף, התובעים יצטרכו לשלם לנתבעים 200 אלף שקל הוצאות משפט.

הפרשה החלה כשדקל וחבר נוסף, ליאור זיוון, יזמו רעיון לכטב"מ אזרחי לריסוס חקלאי - פרויקט שנקרא ART. הנתבע 2, גיורא עירן, שכיהן כיועץ למנכ"ל התעשייה האווירית (תע"א) בתחום אזרוח טכנולוגיות, הציע להם להמשיך את פיתוח הפרויקט במסגרת החברה הממשלתית, תוך הקמת חברה ייעודית עם משקיע חיצוני, ומתן נתח מניות ליזמים. במשך שנתיים וחצי הוחלפו מסמכים, טיוטות, הצעות שבהם נדונו שיעורי מניות שנעו בין 1% ל-16.3%. KPMG נשכרה לייעץ בנושא תגמול, ואף הוקם צוות מסחרי לבחון את פוטנציאל ההכנסות, שהוערך בלא פחות מכ-2 מיליארד דולר. אבל ההסכם לא נחתם לעולם.

נקודת הפיצוץ הגיעה בנובמבר 2016, כשתע"א ביקשה מהיזמים לחתום על טפסים לרישום הפטנטים במדינות זרות, והם סירבו עד שזכויותיהם יוסדרו. מכאן התגלגלו הדברים לקראת פירוק השותפות. בינואר 2018 התקיימה פגישה בין עורכת הדין של התובעים, שרית מולכו, לבין "ציקי" - צבי מעיין, ששימש בתקופה הרלוונטית סמנכ"ל לפיתוח עסקים בתע"א. מולכו טענה בבית המשפט שיצאה מהפגישה עם הסכמות ברורות, ביניהן הקצאת 10% אופציות ליזמים. ציקי חלק עליה לחלוטין, ותיאר את הפגישה בצורה שאין לפרשה אחרת: "בדצמבר היה off cut על הדבר הזה לכולם היה ידוע שנגמר. כשאנחנו נפגשנו בינואר נפגשנו על גופה שאולי עוד לא התקררה אבל כבר היתה גופה".

• אחרי שלוש ערכאות: החברה תקבל 30 מיליון שקל
• ציפיות האנליסטים לדוחותיה של ARM חיוביים לאור ביקושים לשבבים בתעשיות הבינה המלאכותית ומחשוב הענן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית המשפט קיבל את גרסתו של ציקי. השופט שפסר קבע בהחלטתו כי "לא עלה בידי התובעים להוכיח כי גובש בפגישה מתווה מוסכם", ואף הדגיש כי אפילו אם היה מתווה, הוא היה כפוף לאישור של הגורמים המוסמכים בתע"א, וציקי לא היה מוסמך להתחייב בשם החברה.

הפסידו גם לגבי הפטנטים

דקל ביקש גם להצהיר שהוא בעל זכויות בפטנטים שפותחו בפרויקט. אבל בית המשפט גילה שבהסכמים עליהם חתום דקל עצמו נקבע במפורש שכל קניין רוחני שיפותח יהיה של תע"א בלבד. בנוסף על כך, היזמים חתמו בזמנו על "טופס הודעה על המצאה" שבו הצהירו כי האמצאות פותחו במסגרת עבודתם בתע"א.

• רשות המיסים עשויה לדרוש מיליארדים נוספים בעסקת Wiz - בשל הקניין הרוחני
• העליון מחפש איזון בין הסכנה בשימוש של פדופיל באינטרנט לבין חיוניות הגישה לרשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האחים חילקו ביניהם דירות - העירייה דרשה כסף

הלב של טענת התובעים היה שתע"א הקימה מאחורי גבם את גרו-ווינגס, ועשתה בה שימוש מלא בתוצרי הפרויקט שלהם. הם הסתמכו על חוות דעת מומחה, משה עטר, לשעבר עובד תע"א עם ותק של 40 שנה בחברה. ואולם בית המשפט גילה שעטר היה הממונה הישיר של זיוון במשך 15-10 שנה - עובדה שלא הופיעה בחוות הדעת - ופסק שהמשקל שלה נמוך.

בפועל, גם לטענת עטר עצמו, הוא מעולם לא בדק את המוצר של גרו-ווינגס. בעדותו הוא אמר כי, "לא קיבלתי שום חומר מה כוללת המערכת של גרו-ווינגס... אני לא יכול לדעת אם זה 70 אחוז, 60 אחוז או 80 אחוז". לעומתו, המומחה מטעם הנתבעים בדק את הפיתוחים בגרו-ווינגס בפועל, ומצא שהחברה מתבססת על כלי טיס אחר לחלוטין - ג'ירוקופטר - ולא על הבאקאי שממנו עבדו הצדדים בעבר.

גם התביעה על שימוש בכטב"מ האישי - נפלה

דקל דרש 2 מיליון שקל על שימוש שנעשה בכלי הטיס הפרטי שלו לטובת הפרויקט, במשך כשמונה חודשים. השופט דחה גם זאת: ההסכמים לא כללו תשלום נוסף מעבר לשכר השוטף, התובעים לא דרשו תמורה בזמן אמת, ועלות הבאקאי עצמו היתה בסביבות 400-300 אלף שקל בלבד, ולא 2 מיליון.

השופט שפסר דחה את כל העילות של התביעה - קיום הסכם מחייב, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, זכויות בקניין רוחני, שימוש בתוצרי הפרויקט, לשון הרע, ותביעה אישית נגד גיורא עירן. בנוסף, המענה ההצהרתי שביקשו התובעים - הכרזה שדקל הוא "יזם ומוביל הפרויקט" - נדחה אף הוא כסעד אקדמי חסר תועלת, לנוכח הפסקת הפרויקט כבר בדצמבר 2017. דקל ועיט שבבעלותו יישאו בהוצאות המשפט הנתבעים, בסכום כולל של 200 אלף שקל.