למה חסימת נתיבי השיט היא בשורה חיובית לאיי.סי.אל?

יש סקטור אחד שנצבע בימים האחרונים בירוק בוהק, ולא מדובר בסקטור הטכנולוגיה. הפעם, אלו הן ענקיות הדשנים שמרכזות את עניין המשקיעים. מניית מוזאיק Mosaic Co. 4.44%   מזנקת בכ-5.7%, סי.אף אינדסטריז CF Industries  מטפסת בכ-4.1% היום במסחר המוקדם בוול סטריט, כשגם איי.סי.אל איי.סי.אל 5.13%   הישראלית רוכבת על גל הביקושים ועולה עד 5% בוול סטריט ובתל אביב. מאחורי המספרים הללו מסתתר אירוע מאקרו-כלכלי רחב היקף: המזרח התיכון שוב הופך למוקד של "פאניקת היצע", והפעם זה קורה בנקודה הרגישה ביותר של שרשרת המזון העולמית

זה מתחיל במצרי הורמוז ובים האדום. כ-30% מהמסחר העולמי בדשנים - כ-16 מיליון טונה בשנה - עוברים דרך הנתיבים הללו. מדינות המפרץ הן יצואניות ענק של אוריאה ואמוניה (דשני חנקן), וכאשר חופש השיט מאוים אנחנו מיד רואים התייקרויות מחירים.

בנמל ניו אורלינס, צומת מרכזי לסחר בדשנים בארה"ב, מחיר האוריאה זינק בתוך שבוע בלבד מ-516 דולר ל-683 דולר לטונה - עלייה של מעל 30%. במקביל, מחירי האוריאה במצרים ובצפון אפריקה נסקו לרמות של 665 דולר לטונה. בשביל יצרניות כמו איי.סי.אל, עליית מחירים רוחבית כזאת היא חיובית מאוד לשולי הרווח כשאיי.סי.אל יכולה למכור את המלאים שברשותה במחירים גבוהים בהרבה.

על פניו, שיבושים בים האדום אמורים להדאיג את איי.סי.אל, המייצאת אשלג מנמל אילת לשווקי המזרח הרחוק. אולם, המציאות הכלכלית מורכבת יותר. בעוד שעלויות השילוח והביטוח הימי מתייקרות (במיוחד כשמחיר הנפט מסוג ברנט נסחר סביב 90 עד 100 דולר לחבית), עליית מחירי המכירה הגלובליים מפצה על כך ויותר מכך.

• איי.סי.אל עם צמיחה מתונה בהכנסות ומעבר להפסד רבעוני
• הסכם סופי בים המלח: התמורה הכוללת ל-ICL עשויה לחצות את ה-3 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאיי.סי.אל יש גם יתרון יחסי. היא מפיקה אשלג ופוספט בים המלח בעלויות תפעוליות מהנמוכות בעולם. בזמן שהמתחרות שלה באירופה נאבקות עם מחירי גז טבעי שזינקו בכ-45% (חומר גלם קריטי לייצור דשנים), איי.סי.אל נהנית מיציבות יחסית בחומרי הגלם. כשההיצע העולמי מצטמצם בשל חסימות נתיבי השיט, המחיר שנקבע בשוק העולמי עולה, והפער בין עלות הייצור הנמוכה של איי.סי.אל למחיר המכירה הגבוה – הולך וגדל.

החקלאים צריכים דישון לקראת עונת השתילה

החקלאים בחצי הכדור הצפוני נערכים כעת לעונת השתילה של האביב. בניגוד למוצרי צריכה אחרים, חקלאי לא יכול "לחכות שהמחיר ירד". אם הוא לא ידשן את השדות בשבועות הקרובים, היבול שלו יירד לטמיון. מדובר בביקוש קשיח לחלוטין. המשקיעים מבינים זאת היטב: החקלאים ירכשו את הדשן בכל מחיר כדי להבטיח את היבולים שלהם, והיצרניות הגדולות הן אלו שיגזרו את הקופון.

אבל יש כאן גם בשורה פחות טובה לנו כצרכנים, אם הדשן עולה אז גם המזון אמור להתייקר. מדד מחירי המזון של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) כבר החל להראות סימני התעוררות. דשנים יקרים היום משמעותם תוצרת חקלאית יקרה יותר בקיץ ובסתיו 2026.

• ג'פריס בסיקור ראשוני לכלל: "אפסייד של 16%"
• מלם תים יורדת: ההכנסות עלו ל-4.14 מיליארד שקל, אך הרווח נחתך ב-16%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אשליית ה-9.8 מיליארד: האמת מאחורי רווחי העתק של בנק הפועלים

כך או כך עבור איי.סי.אל והסקטור כולו, המצב הנוכחי הוא עדות לכך שגם בעידן טכנולוגי, הכלכלה העולמית עדיין נשענת על היכולת לשנע סחורות בסיסיות מצד אחד של הגלובוס לצדו השני. כל עוד מצרי הורמוז יישארו במוקד המתיחות, נראה כי מניות הדשנים ימשיכו להוות מקלט עבור משקיעים המחפשים הגנה אינפלציונית וחשיפה לנכסים אסטרטגיים.