תשואה של 180% בשנה או שחיקה של הכסף? הסודות של הקרנות הממונפות
הקרנות הממונפות מציעות קרן פיפיות - תשואות חלומיות בשנים עם עליות רציפות, ושחיקת הון מהירה בשוק תנודתי; מה עשו הקרנות הממונפות על המדדים בתל אביב, מה צריך לקחת בחשבון לפני השקעה במכשיר המסוכן, וממה צריך להיזהר
האשליה והעוצמה: קרנות ממונפות
תשואות תלת ספרתיות הן חלומו של כל משקיע, אבל לתשואות חלומיות כאלה יש מחיר: סיכון להפסד דומה. בקצה הספקטרום הסופר מסוכן של עולם ההשקעות תופסות מקום של כבוד הקרנות הממונפות. יש משהו כמעט ממכר במוצרים הללו. הן מבטיחות את מה שכל סוחר חולם עליו, לא רק להשתתף בעליות השוק, אלא להעצים אותן פי שניים או פי שלושה. בעוד שקרן רגילה העוקבת אחר מדד תל אביב 35 תעלה באחוז אחד אם המדד עלה באחוז, הקרן הממונפת מבטיחה לכאורה שלוש יחידות רווח על כל יחידת תנועה של המדד. אך כפי שנגלה מיד, מאחורי ההבטחה הנוצצת מסתתר מנגנון מתמטי אכזרי ועלויות ניהול כבדות, שהופכים את המכשיר הזה לחרב פיפיות חדה במיוחד. לכתבה מצורפים נתוני הקרנות הממונפות על המדדים המרכזיים בתל אביב - ת"א 35, ת"א 125 ות"א 90.
הפרדוקס המתמטי: כשרווח של 77% הוא בעצם הפסד
כדי להבין את המורכבות של הקרנות הללו, אין צורך בתיאוריות מופשטות — מספיק להתבונן בנתונים האמיתיים של השנים האחרונות כפי שהם משתקפים בטבלת הביצועים שצרפנו לכתבה. נדמיין משקיע שהחליט בתחילת שנת 2022 כי מדד תל אביב 35 הוא המקום הנכון להיות בו, ורכש קרן ממונפת פי שלושה. באותה שנה, המדד ירד בשיעור של כ-9.16%. ירידה זו, הגם שאינה נעימה, נחשבת לתיקון שגרתי בשוק המניות. אלא שבקרן הממונפת, המציאות הייתה שונה בתכלית: המשקיע ספג צלילה חדה של כ-35.7%. השקעה של 100 אלף שקלים הצטמקה ל-64 אלף שקלים בלבד בתוך שנה אחת.
הדרמה האמיתית התרחשה בשנת 2023. באותה שנה המדד החל להתאושש וסיים בעלייה חיובית של כ-3.8%. משקיע רגיל היה רואה ירוק בעיניים, אך המשקיע הממונף גילה לתדהמתו שהקרן שלו איבדה עוד כ-12.5% מערכה (בממוצע בין הקרנות השונות). השקעתו המשיכה להישחק לרמה של כ-56 אלף שקלים. הכיצד? התשובה נעוצה במנגנון השחיקה התנודתית אותו נסביר בהמשך.
בשנת 2024 הגיעה ה"גאולה" לכאורה: הקרנות הממונפות זינקו בשיעור ממוצע של כ-77% בהתאם לעליה של כ-28% במדד הבסיס. עלייה של 77% בשנה אחת נשמעת כמו חלומו הרטוב של כל סוחר, אך עבור המשקיע שלנו שנכנס ב-2022, גם הזינוק האדיר הזה הספיק בקושי כדי להחזיר אותו לנקודת ההתחלה וכשהוא הסתכל בחשבון ההשקעות הוא גילה בשורה התחתונה מעט פחות מ-100 אלף שקל אותם השקיע לפני שלוש שנים. בכל השקעה, המתמטיקה של הירידות פועלת נגד המשקיע: אחרי שהון נחתך כמעט בחצי, נדרשת עלייה של 100% רק כדי לחזור לאיזון. בקרנות ממונפות, בשל התנודתיות הגבוהה, המרדף אחרי נקודת האיזון הופך למשימה סיזיפית אף יותר.
- תיק קרנות גידור בנאמנות: מוצר שמנגיש השקעות שבעבר היו שמורות למשקיעים כשירים
- קרן נפט בשווי שלילי, תשואה של 170% ו-25 מכשירי השקעה: מדריך הקרנות לסקטור האנרגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנגנון הפנימי: מה באמת קורה בתוך הקרן?
כדי להבין מדוע הקרנות הללו מתנהגות כך, עלינו להציץ אל מתחת למכסה המנוע. קרן ממונפת אינה קונה את המניות המרכיבות את המדד באופן ישיר ביחס של אחד לאחד. במקום זאת, היא פועלת בשוק הנגזרים. היא משתמשת בחוזים עתידיים ובחוזי החלף, הסכמים פיננסיים מול מוסדות בנקאיים, המאפשרים לה ליצור חשיפה של 300 שקלים על כל 100 שקלים שנמצאים בקופה. אבל התנועה של הקרן אינה תמיד בדיוק פי שלושה מתנועת המדד לאורך זמן. ברמה התיאורטית, קרן ממונפת פי שלושה על מדד ת״א־35 אמורה לעלות בכ-3% כאשר המדד עולה ב-1%, ולרדת בכ-3% כאשר המדד יורד ב-1%. אבל בפועל הקרן מאזנת את רמת החשיפה שלה מחדש בפרקי זמן קבועים, לעיתים מדי יום ולעיתים אחת לחודש. מנגנון האיזון הזה יוצר מצב שבו בשווקים תנודתיים נוצרת שחיקה הדרגתית: גם אם המדד עצמו חזר בסופו של דבר לנקודת ההתחלה אחרי עליות וירידות, הקרן הממונפת עלולה להישאר עם הפסד.
כדי להבין מדוע התשואות הללו נראות כה משונות, עלינו להבין את "עיוות הבסיס". קרן ממונפת מתחייבת לספק פי שלושה מתשואת המדד ביחס להון הקיים בקרן באותו רגע, ולא ביחס לסכום המקורי שהשקעתם. כאן טמונה הבעיה: פי שלושה מהקרן לאחר האיזון אינו שווה לפי שלושה מהקרן לפניו.
נניח שהשקעתם 100 שקלים והמדד עלה ב-10%. הקרן עלתה ב-30% ושווה כעת 130 שקלים. בשלב זה מתבצע "איזון": מנהל הקרן מגדיל את החשיפה כך שהיא תהיה פי שלושה מ-130 שקלים (כלומר חשיפה של 390 שקלים). אם כעת המדד יירד ב-10%, הקרן תפסיד 30% מתוך ה-130 שקלים (כלומר הפסד של 39 שקלים). המשקיע נותר עם 91 שקלים בלבד. שימו לב לעיוות: המדד עלה ב-10% ואז ירד ב-10% (וחזר כמעט לנקודת ההתחלה - מעט פחות), אך המשקיע הממונף הפסיד 9% מהונו המקורי. ככל שהבסיס עליו מוחל המינוף משתנה, כך התשואה המצטברת מתרחקת מההבטחה הפשוטה של "פי שלושה מהמדד לאורך זמן". המינוף תמיד "רודף" אחר ההון המעודכן, ובתקופות של תנודתיות, הרדיפה הזו שוחקת את הכסף. מצד שני המנגנון הזה עובד לטובת המשקיע במקרה של עליות רציפות. אם נניח בחודש אחד המדד עלה ב-10%, לאחר האיזון השקעה של 100 שקלים הפכה ל-130. אם בחודש הבא המדד עלה ב-10% נוספים הרווח יהיה של 39 שקלים, כלומר סך הכל 169 כשהמדד הבסיסי הגיע ל-121 בלבד בגלל מנגנון הריבית דריבית. כיוון שבדרך כלל השוק לא נע בכיוון אחד אלא בצורה של עליות וירידות, בדרך כלל אפקט השחיקה חזק יותר מאפקט הריבית דריבית.
- עכשיו באים? הנהירה לקרנות נאמנות מנייתיות מתעצמת - זה מסוכן
- פברואר בקרנות: 5.8 מיליארד ש' זרמו, בעיקר לשוק המקומי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרן נפט בשווי שלילי, תשואה של 170% ו-25 מכשירי השקעה: מדריך...
חשוב לשים לב שיש שני סוגי איזונים בקרנות שנסחרות בתל אביב, שמשפיעים על מהירות השחיקה:
מינוף יומי: בקרן כזו, המנהל מאפס את החשיפה בכל סוף יום מסחר. זהו המכשיר הרגיש ביותר לשחיקה. אם השוק "רועד" (עולה יום ומתקן למחרת), השחיקה המתמטית פועלת במלוא עוצמתה והקרן תאבד מערכה במהירות גם אם המדד יציב. היתרון הוא שבימים של מגמה חד-כיוונית רציפה, אפקט הריבית דריבית היומי הוא העוצמתי ביותר.
מינוף חודשי: קרנות אלו מאפסות את החשיפה רק פעם בחודש. היתרון הגדול הוא חסינות יחסית ל"רעשים" יומיים; תנודות פנימיות בתוך החודש אינן גורמות למנהל לקנות ולמכור חוזים בכל ערב, ולכן השחיקה נמוכה יותר. עם זאת, יש לכך מחיר: במהלך החודש, המינוף אינו באמת פי שלושה ביחס ליום הרכישה שלכם. אם המדד עלה ב-20% מתחילת החודש והקרן טרם אופסה, המינוף הממשי שלכם באותו רגע יהיה נמוך מפי שלושה. רק בנקודת האיזון החודשית המינוף חוזר לדיוק המובטח, ומתחיל מחדש את עיוות הבסיס לקראת החודש הבא.
שנת 2023 מספקת דוגמה טובה דינמיקה הזו. מדד ת״א 35 סיים את השנה בעלייה מתונה של כ-4%, אך הדרך לשם הייתה רצופה תנודות חדות שנבעו בין השאר מפרוץ המלחמה באוקטובר ולאחר מכן התאוששות. הקרנות הממונפות ירדו פי שלושה בחודשים של ירידות ועלו פי שלושה בחודשים של עליות, אך מכיוון שלאחר ירידה הבסיס כבר קטן יותר, העלייה שלאחר מכן אינה מכסה את ההפסד. התוצאה הייתה שהמדד כמעט לא השתנה, בעוד הקרנות הממונפות סיימו את השנה בירידות של יותר מ-11%.
לעומת זאת, כאשר השוק נע במגמה ברורה ועקבית כלפי מעלה, המנגנון הזה פועל דווקא לטובת המשקיעים. לכן, אי אפשר להתעלם מהביצועים של שנת 2025 כפי שהם מופיעים בטבלה. בשנה זו, מדד תל אביב 35 זינק בשיעור יוצא דופן של כ-51.6%, כשהעליות היו רציפות יחסית. במצב כזה, שבו השוק נע במגמה חיובית עקבית וחזקה ללא תנודות חריפות מדי למטה, הקרנות הממונפות הציגו תשואות שקשה למצוא בשום אפיק השקעה אחר: סביב 180% בשנה אחת - הרבה יותר מפי 3 מהתשואה של מדד הבסיס. זהו הרגע שבו הריבית דריבית עובדת לטובת המשקיע. כשהקרן מרוויחה בחודש הראשון, ההון גדל, ובחודש השני המינוף פועל על סכום גדול יותר, וחוזר חלילה. בשוק של עליות רציפות, המנגנון שיוצר שחיקה בשוק תנודתי הופך למנוע צמיחה אדיר. השקעה של 100 אלף שקלים בתחילת 2025 הייתה הופכת לכמעט 280 אלף שקלים בסוף השנה. זהו הפיתוי הגדול, וזו הסיבה שמשקיעים רבים ממשיכים לנהור למוצרים הללו למרות הסיכונים.
המשקולת הסמויה: עלויות הניהול והמימון
מעבר לשחיקה המתמטית, המשקיע בקרנות ממונפות מתמודד עם "אויב" נוסף: העלויות. הנתונים בטבלה חושפים פערים דרמטיים בדמי הניהול. בקרן הסל של 'קסם' על מדד תל אביב 35, דמי הניהול עומדים על שיעור חריג של 2.75% בשנה. לעומתה, הקרן של 'תכלית' גובה כ-1.25%. מדובר בפער עצום שיוצא ישירות מכיסו של המשקיע, ללא קשר לביצועי השוק.
ניתוח השחקנים בשוק
מבט בנתונים הגולמיים מלמד כי קיימים הבדלים מסוימים בין המכשירים השונים. קרנות הסל (כמו של 'קסם' ו'תכלית') מנהלות מאות מיליוני שקלים ומאזנות את המינוף פעם בחודש. לעומתן, קיימות קרנות נאמנות כמו 'ברק אולטרה' או 'איילון אקסטרים'. למרות שכולן עוקבות אחר אותו מדד ובאותו שיעור מינוף, התוצאות הסופיות שלהן אינן זהות. הפערים נובעים מרמת המיומנות של מנהל הקרן בביצוע חוזי ההחלף, מעלויות הגלגול של החוזים ומדמי הניהול.
מעניין לציין כי גודל הקרן אינו מעיד בהכרח על איכותה. הקרן של 'קסם' היא הגדולה ביותר (קרוב ל-600 מיליון שקלים) אך היא גם היקרה ביותר בדמי הניהול. עובדה זו מלמדת על כך שמשקיעים רבים אינם מודעים לחשיבות של דמי הניהול במוצר מורכב כל כך, שבו כל חלקיק אחוז של עלות מצטבר לנזק משמעותי בשל המינוף.
סיכום ותובנות למשקיע
קרנות ממונפות הן כלי עבודה חיוני בארגז הכלים של סוחרים מקצועיים, אך הן עלולות להיות מלכודת מוות פיננסית למשקיע הבלתי מנוסה שמאמץ גישה של "קנה והחזק".
התובנה המרכזית העולה מהנתונים היא שקרן ממונפת אינה "השקעה" במובן הקלאסי של המילה, אלא "הימור על מגמה". אם אתם מעריכים שהשוק הולך לעלות בצורה חדה ויציבה בתקופה הקרובה, המינוף יכול להניב לכם רווחים פנומנליים. אך אם השוק צפוי לדרוך במקום או לנוע בעצבנות למעלה ולמטה, אתם תפסידו כסף, גם אם המדד עצמו לא ירד כלל.
כללי הזהב למשתמש בקרנות ממונפות:
- אופק קצר: אל תחזיקו בקרנות אלו לאורך שנים. הן נועדו לניצול הזדמנויות של שבועות או חודשים ספורים.
- בדיקת עלויות: אל תתעלמו מדמי הניהול. פער של אחוז אחד בדמי הניהול הופך לפער של שלושה אחוזים ומעלה בביצועים הסופיים בגלל המינוף.
- הבנת הכיוון: היכנסו לקרן רק כשהמגמה ברורה. בשוק של "דשדוש" (חוסר מגמה), השחיקה המתמטית תאכל את כספכם.
- עצבי ברזל: היו מוכנים לירידות של עשרות אחוזים בימים ספורים. המינוף לא מרחם על אף אחד כשהשוק משנה כיוון.
בשורה התחתונה, המינוף הוא כמו מנוע של מכונית מרוץ, הוא יכול להביא אתכם לקו הסיום במהירות שיא, אך הוא דורש נהג מיומן שמכיר כל סיבוב במסלול. למי שמחפש נסיעה משפחתית רגועה ובטוחה לטווח ארוך, מוטב לדבוק בקרנות הסל הרגילות וה"רגועות" יותר.
