החלטת הריבית האחרונה של פאוול: מה צפוי ומה נשמע במסיבת הפרידה?
אם אתם מצפים לדרמה בהחלטת הריבית הקרובה שתתקבל היום ב-21:00 בארה"ב, סביר שלא תקבלו אותה. הפד צפוי להותיר היום את הריבית בטווח של 3.5%–3.75%, בפעם השלישית ברציפות, והשווקים כבר מתמחרים שלא יהיו הפחתות ריבית באופק לפחות עד סוף 2026.
אבל הפעם, ההחלטה עצמה היא החלק הפחות מעניין. הסיפור האמיתי נמצא במסיבת העיתונאים שתהיה המסיבה האחרונה שייערוך ג’רום פאוול כיו"ר הפד.
מאחורי הקלעים, הסנאט מתקדם עם מינויו של קווין וורש לתפקיד, אחרי שהוסרה ההתנגדות הפוליטית סביבו. המשמעות היא שהכיסא של פאוול כבר לא באמת יציב, והפוקוס עובר מהשאלה "מה הפד יעשה עם הריבית" לשאלה "מי בכלל יקבל את ההחלטות בחודשים הקרובים".
פאוול עצמו לא צפוי לספק תשובות, במסיבה, ולפחות לא לנושא הזה שבוער מתחת לפני השטח. לאורך החודשים האחרונים הוא הקפיד להישאר מעורפל לגבי העתיד שלו בכל פעם שנשאל על כך ואמר רק שיקבל החלטה "לפי מה שטוב למוסד". זה לא מעודד.
עצמאות הפד תחת איומים
הפד פועל כיום באחת התקופות הרגישות ביותר מבחינת העצמאות שלו, כאשר הלחצים הפוליטיים מצד ממשל טראמפ לא נשארים ברמיזות אלא הופכים ישירים יותר ויותר. כבר במהלך הכהונה הקודמת טראמפ תקף שוב ושוב את פאוול בפומבי, כינה אותו “bonehead” ו”stupid”, ואף תיאר את מדיניות הריבית שלו כטעות שפוגעת בכלכלה האמריקאית. באחד הרגעים הבולטים הוא אף אמר כי הפד הוא “האויב הגדול ביותר” של הכלכלה האמריקאית, אמירה חריגה מאוד כלפי בנק מרכזי.
- פאוול: הפד לא ממהר להגיב לעליית הנפט -"נחכה ונראה"
- הקרב על הפד מחריף: טראמפ מגביר את הלחץ על פאוול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לביקורת הפומבית, הממשל הלך צעד קדימה והפעיל לחץ דרך ערוצים מוסדיים, כולל פתיחת בדיקה סביב פרויקט שיפוצים רחב היקף בבניין הפד בוושינגטון. אף שהחקירה הפלילית מצד משרד המשפטים נסגרה, הנושא לא ירד לגמרי מהפרק והועבר לבחינה של מבקר הפד, מה שמשאיר עננה מסוימת מעל פאוול גם ברגעי הסיום של כהונתו.
בפוקוס: שוק העבודה ומחירי האנרגיה
אבל נחזור לעניין, גם אם לא תהיה תזוזה בריבית, כל מילה בהודעת הפד צפויה להיבחן בזכוכית מגדלת. בלי תחזיות מעודכנות ובלי “dot plot”, הניסוח הופך לכלי המרכזי להעברת מסר. מה שבעיקר יעמוד במוקד ויתפוס את הפוקוס שכולם הוא שוק העבודה. אחרי נתון תוספת משרות של 178 אלף וירידה קלה בשיעור האבטלה ל-4.3%, יש ציפייה לעדכון כלפי מעלה של הטון, מ”חלש” ל”מתון” או “יציב יותר”. שינוי כזה, גם אם סמלי, מאותת שהפד פחות לחוץ לתמוך בכלכלה דרך הורדות ריבית.
במקביל, השוק ינסה להבין איך הפד רואה את האינפלציה. וכאן אחד הנושאים החדשים שנכנסו למשוואה הוא הזינוק במחירי הנפט בעקבות המתיחות מול איראן. השאלה היא האם מדובר בהשפעה זמנית או כזו שעלולה לחלחל לאינפלציה רחבה יותר. אם הפד יבחר להתייחס לזה, זה עשוי להיתפס כטון ניצי יותר, גם בלי שינוי בפועל במדיניות.
- בעקבות המלחמה: השקעות במרכזי הנתונים במזרח התיכון מוקפאות
- חשש לסיכון קטינים: מטא עומדת בפני חקירה וקנס של מיליארדי דולרים באירופה
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- המניה שמזנקת היום פי 4
בין קריאות להורדת ריבית לקו שמרני
עוד נקודה מעניינת היא הדינמיקה בתוך הוועדה עצמה. חבר הפד סטיבן מירן צפוי שוב להצביע בעד הורדת ריבית של 25 נקודות בסיס, בניגוד לעמדה הרשמית. מנגד, כריסטופר וולר, שבעבר תמך בהפחתות, צפוי הפעם ליישר קו עם הקונצנזוס ולהצביע בעד השארת הריבית ללא שינוי. זה משאיר תמונה ברורה יחסית: הפד לא ממהר לשום מקום.
ובתוך כל זה, יש גם את שאלת ההמשך של פאוול עצמו. כהונתו כיו"ר מסתיימת באמצע מאי, אבל הכהונה שלו כחבר בוועד הנגידים נמשכת עד 2028. תיאורטית, הוא יכול להישאר ולהמשיך להשפיע על המדיניות, וזה כבר מייצר לא מעט ספקולציות בוול סטריט.
מצד אחד, פרישה היא המהלך המקובל. מצד שני, יש מי שמעריך שפאוול יעדיף להישאר לתקופה מסוימת כדי לשמור על עצמאות הפד מול לחצים פוליטיים. גם השיקול המשפטי לא נעלם, אחרי חקירה שהתנהלה סביב פרויקט שיפוצים בבניין הפד, שנסגרה אך עדיין לא לחלוטין ירדה מהפרק.
אם פאוול אכן יישאר, אפילו לתקופה קצרה, זה יכול להשפיע על האופן שבו השוק תופס את המעבר להנהגה החדשה. מצד אחד, זה עשוי לרכך את המעבר. מצד שני, זה עלול לייצר חוסר בהירות לגבי מי באמת מוביל את המדיניות.
בשורה התחתונה, החלטת הריבית הזו לא צפויה לשנות את הכיוון של השוק בטווח הקצר. אבל היא כן מגיעה בנקודת זמן רגישה, שבה המדיניות המוניטרית מתחילה להצטלב עם פוליטיקה, הנהגה ושאלות של אמון במוסדות. מכאן והלאה, השאלה כבר פחות קשורה לריבית עצמה, ויותר לאנשים שמקבלים את ההחלטות. וזה, לפחות מבחינת השוק, סיפור לא פחות חשוב.
