עובד פיקטיבי או אמיתי? ביה"ד סירב לזרוק את התביעה

דוד נאג'י מזה טוען שעבד כשליח וכסדרן בבוס-דיימקס במשך שלושה שבועות בדצמבר 2023. החברה טוענת שהוא מעולם לא דרך במקום, ושמדובר בתרמית מאורגנת. בין שתי הגרסאות הקוטביות האלה עמד בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, והחליט שאת המחלוקת הזאת צריך לברר לגופה, ולא לסלק על הסף.

ההחלטה בפרשה ניתנה באחרונה על ידי השופטת רעות שמר בגס, ביחד עם נציג ציבור העובדים גד גפני ונציגת ציבור המעסיקים גילה כהן. מדובר בבקשה שהגישה בוס-דיימקס לסלק על הסף את התביעה שהגיש נגדה מזה, שהיתה על סכום כולל של 91,385 שקל.

לפי כתב התביעה, מזה הגיע לעבוד בנתבעת אחרי שמכר שלו, בשם דוד נאג'י לוי, יידע אותו שהחברה מחפשת עובדים. בשיחה עם מנהל בחברה בשם אופיר שושנה סוכם שהוא יבצע שליחויות וסידור מחסן, בשכר של 8,000 שקל בחודש. מזה טוען שהוא התייצב לעבודה ב-3 בדצמבר 2023 במחסני החברה ברחוב פריימן 20 בראשון לציון, ושביצע שליחויות ללקוחות כמו יוניברס, שופרסל, קוקה קולה, מקס סטוק וסופרפארם. ב-24 בדצמבר 2023 הוא נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, ומאז לא חזר לעבוד.

הבעיה? לטענת מזה, החברה לא שילמה לו שכר עבור עבודתו בדצמבר - 8,515 שקל. ומה שגרוע יותר, היא המשיכה להנפיק תלושי שכר על שמו גם אחרי שהוא הפסיק לעבוד, מה שגרם לכך שתביעה שהגיש לביטוח הלאומי נדחתה כמעט לחלוטין. הוא קיבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה של 2,874 שקל בלבד.

• אמר לעמיתו "תיזהר מהנוכלים הגדולים" - והחברה תפצה
• תבע את המעסיקה ב-223 אלף שקל, ונאלץ לשלם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"עובד פיקטיבי", טענה החברה

בוס-דיימקס הכחישה באופן גורף שמזה עבד אצלה. לפי גרסת החברה, מנהל בשם אופיר שושנה ביצע תרמית: הוא העסיק עובד אחר בשם משה גטה ושילם לו שכר במזומן, מבלי לדווח עליו. כדי לייצר מקור תקציבי לתשלום שכרו של גטה, דיווח שושנה על מזה כעובד פיקטיבי. כלומר הוא השתמש בשמו ובפרטי הזהות שלו בדו"חות הנוכחות ובתלושי השכר, מבלי שמזה עבד בפועל. לטענת החברה, מזה שיתף פעולה עם התרמית הזו.

בעקבות הממצאים, החברה פיטרה את שושנה, ביטלה את תלושי השכר שהופקו על שם מזה, הפיקה תלושים לגטה ועדכנה את הרשויות. היא גם הגישה תביעה נגדית על סכום של 235,469 שקל, עבור שעות עבודה של עובדים ומומחים חיצוניים שנדרשו לחקירת התרמית ולטיפול בהיבטיה השונים.

מזה מצדו, דחה את טענת התרמית. הוא טען שיש בידיו תכתובות והודעות מול הגורם שסידר לו את העבודה, שמוכיחות שהוא לא שיתף פעולה עם שושנה. הוא גם הציג דו"ח משטרה על תאונת הדרכים, מסמכים רפואיים, מכתב זימון לשימוע לפני פיטורים שקיבל מהחברה, הודעה על סיום עבודה ותלושי שכר שהנפיקה החברה על שמו.

• השוכרים לא שילמו ולא פינו את הדירה - איך זה נגמר?
• מורה מצטיינת עם עבירת בנייה: למה ויתרו על הרשעה?
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• הגלידרייה נסגרה, החוב נשאר: מי ישלם על שכירות כושלת?

ביה"ד: "סעד של סילוק על הסף שמור למקרים חריגים"

בית הדין דחה את הבקשה לסילוק על הסף ונשען על הלכה מבוססת. "הלכה מושרשת היא כי סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים", נכתב בהחלטה, תוך הפניה לפסיקת בית הדין הארצי לענייני עבודה. בית הדין הוסיף והדגיש שבבית הדין לעבודה יש להפעיל זהירות מיוחדת, מכיוון שמשפט העבודה נועד לתת מענה לצדדים מוחלשים.

בית הדין קבע שיש לצאת מנקודת הנחה שהתובע יצליח להוכיח את העובדות שבכתב התביעה, ועל בסיס זה לבחון אם הוא עשוי לזכות בסעדים. לאחר ששקל את מכלול הטענות והמסמכים, בית הדין מצא שהם "עומדים ברף הדרוש לקביעה בשלב זה", מבלי להביע עמדה לגבי סיכויי התביעה.

בנוסף, בית הדין דחה את בקשת החברה לערוך חקירות נגדיות במסגרת הבקשה המקדמית, וקבע שחקירת העדים צריכה להיערך במסגרת הליכי ההוכחות הרגילים. את הבקשה החלופית של החברה לאיחוד הליכים ביחד עם תיק אחר שמתנהל נגד שושנה, העביר בית הדין להחלטת סגנית הנשיאה השופטת יפית מזרחי-לוי.

בשורה התחתונה, החברה חויבה בהוצאות משפט בסכום של 2,500 שקל לטובת התובע, וכל הקביעות בהחלטה הן לכאוריות בלבד ותקפות לשלב הנוכחי של ההליך. המחלוקת המרכזית - האם מזה באמת עבד בבוס-דיימקס או היה שותף לתרמית - עוד תתברר במסגרת הליכי ההוכחות.