הולנד רוצה למסות רווחים שלא מומשו - מה השיטה בעולם והאם זה תקדים מסוכן?

הולנד מתקדמת לקראת שינוי משמעותי במערכת המס שלה, אבל המהלך נתקל בהתנגדות חזקה. החל מ-2028, לפי ההצעה המקורית שאושרה בבית התחתון של הפרלמנט, מתכננת הממשלה להטיל מס של 36% על עליית ערך שנתית של נכסים פיננסיים, מניות, אג"ח, קריפטו ועוד – גם אם המשקיע לא מכר אותם ולא קיבל מזומן. זה אומר מס על רווח "על הנייר", לא על רווח ממומש. 

השיטה המקובלת בעולם היא למסות רווחים שמומשו. אם אתם משקיעים במניה בהיקף של 100 אלף שקל והיא עלתה כך שבסוף שנה השווי הוא 140 אלף שקל, אתם לא משלמים על הרווח שנוצר כי לא מימשתם אותו. אם יחליטו שצריך למסות את הרווח הזה גם אם לא מכרתם, אתם תיאלצו למכור ולשלם את המס. יש לזה השלכות גדולות כי זה בפני עצמו ישפיע על השוק. עם זאת, אי אפשר לטעון שאין בזה הגיון כי מערכת המס בהגדרה היא מערכת שנתית - והשיטה הנוכחית נותנת דחייה על פני שנים רבות. כאשר יש חור בתקציב, זאת בהחלט עשויה להיות אפשרות לגביית מס, אם כי היא אכן בעייתית מאוד. היא משנה סדרי עולם בשווקים הפיננסים, היא לא שוויונית מהבחינה שמשקיעים יכולים לבחור דרך פלטפורמות ומדינות אחרות עם מערכות מס שונות והיא בסוף פוגעת בתשואה ארוכת הטווח - זה בעצם להעביר כסף מהאנשים-אזרחים למדינה.  

הסף לפטור ההולנדי יהיה נמוך, סביב 1,800 אירו בשנה, מה שאומר שהמס ייגע גם במשקיעים פרטיים רגילים ולא רק בעשירים. הרקע למהלך הוא מערכת Box 3 הקיימת, שמסתמכת על תשואה משוערת על נכסים. השיטה הזו נפסלה בבית המשפט העליון ההולנדי כי היא גבתה מס על תשואה שלא התקבלה בפועל. 

הממשלה חיפשה פתרון והציעה לעבור למיסוי על תשואה אמיתית - אבל במקום להמתין למכירה, היא בחרה למסות את השינוי השנתי בשווי. בפועל, זה יוצר מצב שבו משקיע שראה עלייה של 10% בתיק שלו בסוף שנה עלול לשלם 36% מהרווח הזה, גם אם בשנה הבאה הערך ירד. כדי לשלם את המס, חלק מהמשקיעים ייאלצו למכור נכסים וליצור נזילות. ההשפעה על חיסכון ארוך טווח ברורה. רווחים שנותרים בתיק ומשקיעים מחדש הם הבסיס לריבית דריבית. כש-36% מהרווחים יוצאים בכל שנה, הכוח של הצמיחה המורכבת נשחק. 

• מס על עשירים בקליפורניה - סרגי ברין עזב את המדינה
• השחקנים נלחמים ב-AI: "מס על דמויות דיגיטליות" בדרך להוליווד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דוגמה פשוטה: תיק של 100 אלף שקל שעולה 7% בשנה במשך 20 שנה בלי מיסוי שוטף שנתי יהיה גבוה פי 1.3 מתיק שבו משלמים מיסוי שוטף על הרווחים. בשנים של ירידות, אין החזר על מס ששולם על שנה קודמת, אלא רק קיזוז הפסדים קדימה. זה יוצר חוסר איזון: המדינה משתתפת בעליות מיד, והמשקיע לבד מול הירידות.

בתחום הקריפטו הבעיה חריפה יותר כי הנכסים תנודתיים יותר - נכסים דיגיטליים יכולים לעלות 50% בשנה אחת ולרדת באותו שיעור בשנה הבאה. משקיע שישלם מס על שיא זמני עלול להישאר בלי מספיק נזילות לשלם, ולכן ייאלץ למכור בחיפזון. תעשיית הקריפטו בהולנד מזהירה מפני מכירות כפויות והעברת פעילות למבנים תאגידיים או למדינות אחרות. להרחבה: הקריפטו צונח וסכום המס יכול לרדת: כך משקיעים יכולים לפעול עכשיו. 

עובדים בסטארטאפים מקבלים לעיתים קרובות אופציות או מניות כחלק מחבילת השכר. אם הערך עולה על הנייר לפני אירוע נזילות כמו הנפקה או מכירה, העובד עלול למצוא את עצמו משלם מס בלי שקיבל כסף מזומן. יזמים ועובדים זרים עלולים לבחור מדינות אחרות כמו גרמניה, בריטניה או ארה"ב, שבהן המיסוי על רווחים לא מומשים פחות אגרסיבי. זה פוגע ביכולת של הולנד למשוך כישרונות ולהישאר מרכז הייטק חזק באירופה. סקרים מראים שמשקיעים פרטיים כבר מגיבים. חלקם מקטינים חשיפה למניות, מעבירים כסף לפנסיה או בוחנים העברת נכסים לחברות. 

• בוקינג הולדינס חותכת תחזית: המלחמה פוגעת בביקושים - והמניה מגיבה בירידות
• טראמפ נערך למצור ממושך בהורמוז: הבורסות רגועות, הנפט ב-110 דולר
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• המניה שמזנקת היום פי 4

אחרים שוקלים מעבר למדינות עם כללי מס נוחים יותר. זה לא קורה בן לילה, כי הולנד נשארת מדינה יציבה עם תשתיות טובות, אבל שינויים תכופים בכללי המס פוגעים באמון. ניסיון ממדינות אחרות מראה שמיסוי הון כבד דוחף חלק מההון הבינלאומי לזוז.

להרחבה: הרווחתם מההשקעות בתיק ני"ע? הגיע הזמן לשלם מס

מהצד השני,  המדינה צריכה הכנסות למימון שירותים ציבוריים, ביטחון וחוב. מיסוי הון נראה פשוט פוליטית, במיוחד כשמדברים על צמצום פערי עושר. הממשלה בהולנד בוחנת שיפורים בקיזוז הפסדים והרחבת ההחרגות להייטק,