חווה סולארית של נקסטקום, צילום: לוטם פרידלנד
חווה סולארית של נקסטקום, צילום: לוטם פרידלנד
ראיון

מניית האנרגיה המתחדשת הכי זולה בבורסה? "אלמלא אירועים נקודתיים, 2025 הייתה רווחית"

אחרי חוזה חדש של 28 מיליון שקל להקמת חווה סולארית עם אגירה, נקסטקום מאיצה את הפעילות וגם במניה נבנה מומנטום; בין הפסד בדוחות האחרונים לצבר הזמנות של כ-900 מיליון שקל, המנכ"ל גיא ישראלי מסביר את הכיוון קדימה
מנדי הניג |

נקסטקום נקסטקום 10.38%  הוציאה אתמול הודעה ששוב שמה את המניה על הרדאר של השוק, המניה זינקה 6%, היום היא עולה 4.4% נוספים ומשלימה זינוק של 57% מתחילת השנה נסחרת לפי שווי של 159 מיליון שקל. אתמול חברת התקשורת-אנרגיה-מתחדשת דיווחה כי חברת הבת, נקסטקום אנרג'י, חתמה על הסכם להקמת חווה סולארית משולבת מערכות אגירה בהיקף של כ-28 מיליון שקל. הפרויקט שיבוצע במתכונת EPC (כלומר נקסטקום אחראית על התכנון, הרכש וההקמה והלקוח בעלויות הביצוע) עם צפי לסיום ברבעון הראשון של 2027.

במבט ראשון זה עוד חוזה, לא חריג במיוחד ביחס להיקפי הפעילות של החברה. אבל כשמסתכלים על הרצף, מבינים למה השוק מגיב. רק בחודש מרץ דיווחה נקסטקום על התקשרות נוספת, בהיקף של כ-48 מיליון שקל, להקמת שתי חוות סולאריות משולבות אגירה עבור שותפויות שבהן פאוורג'ן שותפה. גם שם מדובר בפרויקטים במתכונת EPC, עם תחילת ביצוע הצפויה ברבעון השני של השנה וסיום במהלך הרבעון הרביעי של 2026. כשמחברים את העסקאות האחרונות, רואים רצף של פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, בדגש על מתקנים שמשלבים אגירה. זה תחום שהופך בשנים האחרונות למרכזי יותר בפעילות החברה, ואפשר לראות איך חברת התקשורת הוותיקה מזיזה בהדרגה את מרכז הכובד שלה - גם מבחינת היקפים וגם מבחינת אסטרטגיה - לכיוון פעילות הקלינטק, מגזר שנהנה מגאות בבורסה עקב אסדרה מואצת בישראל כדי לספק את צרכי האנרגיה של תעשיית הבינה המלאכותית במקביל לשינוי תמהיל מקורות האנרגיה בישראל.


אבל אם הולכים קצת אחורה לדוחות של 2025, מקבלים תמונה שונה לגמרי. ההכנסות של נקסקטום אמנם שמרו על יציבות, סביב 437 מיליון שקל, אבל הרווחיות נשחקה באופן משמעותי. הרווח הגולמי יורד, הרווח התפעולי נחתך כמעט בחצי, ובשורה התחתונה החברה עוברת להפסד של כ-5.9 מיליון שקל, אחרי רווח של כ-8.6 מיליון שקל שנה קודם. הדוחות האלה הראו, לפחות ממבט ראשון על לחץ תפעולי ושחיקה. פער שהיה קשה להתעלם ממנו וגם לחץ על המניה בימים שלאחר פרסום התוצאות. בחברה הסבירו את המעבר להפסד בעיקר בשני גורמים נקודתיים: פרויקט מול חברת חשמל שלא התממש בהיקפים שציפו לו ואף הוביל לקנסות, לצד הפחתת שווי בפרויקטים סולאריים בארה"ב. שני אלה הובילו להפרשה של מעל 10 מיליון שקל ופגעו בשורה התחתונה.



השוק מיהר לשנות תקליט, כשהמשקיעים בוחרים להסתכל קדימה, הפוקוס עבר דווקא לצבר ההזמנות והמניה רשמה התאוששות מרשימה. בתוצאות הצבר כמעט הוכפל בתוך שנה, מ-454 מיליון שקל לכ-903 מיליון שקל. יותר מזה, בהערכה של ההנהלה קדימה, אפשר לראות שכבר השנה צפויים להתבצע פרויקטים בהיקף של כ-554 מיליון שקל, כאשר רובם מגיעים מתחום האנרגיה המתחדשת.

זה שינוי מהותי, כי עד לפני כמה שנים עיקר הפעילות היה בכלל בתשתיות תקשורת. המשמעות היא שנקסטקום מזיזה את מרכז הכובד שלה. מגזר התקשורת עדיין מהווה חלק משמעותי, אבל הצמיחה והנראות קדימה מגיעות מהאנרגיה, ובמיוחד מפרויקטים מורכבים יותר שכוללים אגירה.

הפריסה של הצבר לאורך 2026 גם נותנת רמז למה צפוי בדוחות הקרובים. ההיקפים עולים בהדרגה מרבעון לרבעון, כך שההכרה המשמעותית יותר בהכנסות, ואולי גם ברווח, צפויה להגיע רק בהמשך השנה, סביב המחצית השניה. כלומר, מי שמסתכל על נקסטקום היום למעשה מתמחר תרחיש של שיפור עתידי, לא את התוצאות הנוכחיות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



ועדיין, יש כאן לא מעט סימני שאלה. גם אם מקבלים את ההסבר של החברה לכך שההפסד ב-2025 נובע מאירועים נקודתיים, עדיין ניכרת שחיקה ברווחיות גם ברמת הפעילות השוטפת. מעבר לכך, תחום האנרגיה המתחדשת עצמו לא נטול אתגרים, החל מתלות גבוהה בלוחות זמנים וחיבור לרשת החשמל, דרך שינויים רגולטוריים בתעריפים ובמודלי התגמול, ועד תנודתיות בעלויות ציוד והקמה בפרויקטים מורכבים יותר שכוללים אגירה. כל אלה יכולים להשפיע בפועל על קצב הביצוע ועל שיעורי הרווח בפרויקטים החדשים וזאת עוד מבלי לקחת בחשבון את תמונת המאקרו עם הזירה הביטחונית ושנת הבחירות שמתקרבת שעשויה לשנות את העדפות הרגולטור בענף.

על הרקע הזה, בין צבר הזמנות שממשיך לצמוח לבין דוחות שמציגים שחיקה והפסד, ניסינו להבין איפה באמת נמצאת נקסטקום היום – עד כמה הרווחיות נשארה יציבה, מה עומד מאחורי הפגיעה בתוצאות, והאם הצבר הנוכחי צפוי להתגלגל לשיפור כבר בטווח הקרוב - שוחחנו עם מנכ"ל החברה, גיא ישראלי.

מה הרווחיות בפרויקטים מהסוג שדיווחתם עליהם אתמול ובחודש שעבר? מה ההבדל ברווחיות בין פרויקטים באנרגיה לפרויקטים בתשתית תקשורת?

"הרווחיות נעה בממוצע בין 10% ל-12%, וזה נכון גם לגבי פרויקטים בתקשורת וגם לגבי פרויקטים בתחום האנרגיה. באנרגיה מדובר בפרויקטים גדולים יותר, והפער ברווחיות בין פרויקט לפרויקט גדול יותר, בעוד שהתקשורת מאופיינת בריבוי פרויקטים קטנים או הסכמי מתן שירות בהיקפים גדולים, אך בממוצע שיעור הרווחיות דומה בשני המגזרים".

אז אפשר לומר שאתם אתם מצפים לחזור לרווחיות כבר השנה?

"אנחנו תמיד מכוונים לרווחיות".

מה בעצם הוריד את הרווחיות בשנה שעברה?

"שני דברים, והכל כמובן גם מפורט בדוח השנתי שלנו. הראשון הוא פרויקט קריאת מונים של חברת חשמל, אליו נבחרנו במכרז. מדובר בפרויקט לקריאת מונים ידניים במסגרת המעבר של חברת חשמל למונים דיגיטליים. בפועל, פרויקט ההסבה התקדם מהר מהצפוי, וההיקף של המכרז היה קטן ממה שצפינו, וביישובים שיש קושי להגיע אליהם, ומשהגענו בעיכוב, ספגנו קנסות. חברת חשמל הסכימה לכך שלא נמשיך בפרויקט, ובסוף 2025 יצאנו מרוב האזורים.

"הדבר השני הוא הפרשה לירידת ערך של שתי חוות סולאריות בוורמונט, ארה"ב, שהקמנו יחד עם שותפים ישראלים, והשוק תמחר אותן נמוך מהעלויות של ההקמה. שני אלה הביאו אותנו לספוג הפרשה בסדר גודל של מעל 10 מיליון שקל, ואילולא זאת 2025 הייתה מסתיימת ברווחיות"

אז בוא תנסה להכניס למספרים איך אפשר להסתכל על נקסטקום בטווח הבינוני - כמה מתוך הצבר יתממש ויוכר בדוחות הקרובים?

"מחזור של 550 עד 600 מיליון שקל בהינתן הצבר נראה מאוד ריאלי. בדוח פירטנו את הרכב הצבר שעומד על כ-900 מיליון שקל, וחלקו מבוסס על הסכמי מסגרת. כפי שרשום בדוח הכספי, ההערכה היא שכ-500 מיליון שקל מתוך הצבר יתממש כבר במהלך 2026, כך שאפשר להעריך את המחזור. הכל בכפוף לאי הוודאות במדינה עקב המלחמה שעלולה להתחדש ולעכב ביצוע או תחילת ביצוע של הפרויקטים המתוכננים".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה