היום בבורסה: הדולר צונח, נובה תרד, טאואר תעלה

שער הדולר ב-2.96 שקלים לדולר - מי היה מאמין לפני שנה שזה יהיה המצב כעת? הירידה בדולר היא בעיקר בגלל המוסדיים ששולטים בעצם על המסחר בשל גידורים בחשיפה לדולר. המחיר שבו נעשה הגידור פחות דרמטי להם, עוד אגורה, או חצי אגורה לפה ולשם זה לא העניין, אבל כשהרבה גופים מגדרים (שזה בעצם מוכרים דולרים), החצאי האגורות האלו מצטברים, וכשזה נעשה במשך חודשים רבים האפקט גדול.  

אז הדולר בנפילה דולר שקל רציף , והוא משפיע גם על המניות הדואליות שחוזרות קרוב לאפס במצטבר. הנה התמונה אצל המניות הדואליות הכבדות: 

הבוקר באסיה יחסית רגוע. אתמול בוול סטריט היו ירידות בגלל הערכה על תוצאות חלשות של OpenAI,  החוזים העתידיים על וול סטריט מדשדשים.  

• סגירה מעורבת בת״א: מניות הגז עלו, ירידות בטק בהובלת טאואר
• נעילה מעורבת בבורסה כשמניות השבבים מחקו את העליות; הביטחוניות איבדו כ-4%, הבנקים 1.1%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טראמפ נערך למצור ממושך בהורמוז: הבורסות רגועות, הנפט ב-110 דולר

הנגיד מזהיר: עלות המלחמה כבר 405 מיליארד שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר אתמול בכנס מכון אהרון כי עלות המלחמה מאז 7 באוקטובר הגיעה ל-405 מיליארד שקל, יותר מ-17% תוצר. לדבריו, אחרי תקציבי 2024 ו-2025 עוד ניתן היה להציג מסלול שבו יחס החוב-תוצר מתייצב ואף יורד, אבל כעת התמונה השתנתה: החוב שוב במגמת עלייה. בסוף 2025 עמד יחס החוב-תוצר על 68.6%. לפי ירון, אם תוכנית ראש הממשלה להגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל תמומש, היחס יעלה ל-81% עד 2035. אם הסיוע האמריקאי ייפסק, הוא עשוי להגיע ל-83%. מדובר ברמות שמשנות את מרחב הפעולה התקציבי של ישראל, כולל עלויות המימון, דירוג האשראי והיכולת להשקיע בשירותים אזרחיים.

ירון חזר על מה שהוא מכנה הטרילמה הפיסקלית של ישראל: הוצאות הביטחון עולות, ההוצאות האזרחיות כבר נמוכות יחסית וקשה לקצץ בהן, והעלאת מסים היא מהלך מורכב פוליטית וכלכלית. במקביל, הממשלה המשיכה בצעדי הורדת מס, כולל ריווח מדרגות המס והעלאת פטור המע"מ, אף שהוצאות המלחמה גדלו. המשמעות היא שהמשוואה לא נסגרת. ישראל רוצה יותר ביטחון, אבל אין לה מספיק מקורות קבועים לממן אותו בלי להגדיל חוב או להעלות מסים.

• הלך המנוע: אחרי מחיקה של 95% מהשווי ולוריקס-אקוואריוס מוכרת את פעילות האנרגיה
• מנכ"ל נקסטקום: "אנחנו מזיזים את מרכז הכובד לאנרגיה"
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• המניות הגרועות של היום הן הזהב של מחר: השיטה המפתיעה להכות...

הנגיד שם דגש על הרחבת בסיס המס, בעיקר דרך שילוב גברים חרדים בשוק העבודה ובשירות. הוא הזכיר כי גיוס של 7,500 חרדים עשוי לחסוך למשק כ-10 מיליארד שקל בשנה, והוסיף שהשימוש המתמשך במילואימניקים פוגע גם בחזרתם לעבודה ובצמיחה. למרות החוסן של המשק, ירון מציין שהתוצר נמוך בכ-3.5% מהפוטנציאל ללא המלחמה, ובמצטבר מדובר באובדן של כ-8% תוצר. הסיבה המרכזית: מחסור בעובדים. בלי שינוי בשוק העבודה, הנטל ימשיך ליפול על אותה קבוצה מצומצמת שמממנת את רוב המדינה.

איחוד האמירויות הודיעה על פרישה מ-OPEC וממסגרת OPEC+ החל מה-1 במאי, במהלך שמסמן שינוי כיוון משמעותי עבור אחת מיצרניות הנפט הגדולות. ההסבר הרשמי מדבר על רצון להגביר גמישות בקביעת היקפי ההפקה ולהתאים את המדיניות לצרכים הלאומיים ולביקוש הגלובלי, בלי להיות כפופה למכסות הקרטל. אבל בשוק מסתכלים על זה גם מזווית רחבה יותר, כצעד שעלול לפגוע בלכידות של OPEC וביכולת שלו לשלוט בהיצע ולייצב מחירים. 

מצד אחד, אם האמירויות תבחר להגדיל תפוקה, זה יכול ללחוץ את מחירי הנפט כלפי מטה. מצד שני, עצם הפגיעה במשמעת הפנימית של הארגון עלולה דווקא להוביל לתנודתיות גבוהה יותר ואף לעליות מחירים, במיוחד על רקע המתיחות במפרץ הפרסי ושיבושים פוטנציאליים בנתיבי השינוע. מעבר להשפעה המיידית, המהלך הזה משקף מגמה רחבה יותר בשוק האנרגיה, שבה מדינות מפיקות נפט נותנות עדיפות לאסטרטגיה עצמאית על פני תיאום במסגרת קרטלים, מה שיכול לשנות את הדינמיקה בשוק בשנים הקרובות. קראו עוד - איחוד האמירויות פורשת מ-OPEC ו-OPEC+: הנפט מזנק

הזירה הביטחונית השפיעה על הטון - כשברקע הערכות כי איראן פועלת לשיקום היכולות הבליסטיות, במקביל להקשחת הקו מול ארה"ב והיתקעות במגעים. לפי הדיווחים, טראמפ אינו מרוצה מההצעה האיראנית, בעיקר סביב סוגיית הגרעין, והשווקים ממתינים להכרעה מצדו. ביסמוט התייחס למתיחות וציין כי המשטר האיראני צפוי לשלם מחיר כבד, אך קרא להמשך שגרה ולדריכות. העלייה במחירי הנפט מעל 110 דולר לחבית והמתח המתמשך מוסיפים שכבת אי ודאות שמשתקפת גם במסחר המקומי. קראו עוד - טראמפ "לא מרוצה מההצעה האיראנית" - הנפט מזנק מעל 110 דולר