המשק התכווץ ברבעון הראשון: התוצר ירד ב-3.8%, הצריכה השוטפת לנפש צנחה ב-10.2%
הלמ״ס מעדכנת מטה את נתוני הצמיחה לרבעון הראשון; הצריכה הפרטית ירדה ב-5%, התוצר לנפש ירד ב-5%, בעוד ההשקעות בטכנולוגיה רשמו קפיצה של 61.6%
הלמ״ס מעדכנת כלפי מטה את נתוני הצמיחה של ישראל לרבעון הראשון של השנה. לפי האומדן השני, התוצר המקומי הגולמי ירד ב-3.8% בחישוב שנתי, לעומת ירידה של 3.3% באומדן הקודם. בחישוב רבעוני ירד התוצר ב-1% לעומת הרבעון הרביעי של 2025.
גם התוצר לנפש עודכן מטה וירד ב-5% בחישוב שנתי וב-1.3% בחישוב רבעוני. זהו מדד שמנטרל את השפעת הגידול באוכלוסייה, ולכן משקף בצורה טובה יותר את השינוי ברמת החיים. באומדן הקודם עמדה הירידה בתוצר לנפש על 4.5%.
הירידה ברבעון הראשון הושפעה ממלחמת "שאגת הארי", שפרצה בסוף פברואר ופגעה בפעילות הכלכלית. עם זאת, בהשוואה לרבעון הראשון של 2025 עדיין נרשמה צמיחה של 1.5% בתוצר ועלייה של 0.4% בתוצר לנפש. כלומר, ביחס לשנה שעברה המשק עדיין גדל, אבל ביחס לסוף 2025 נרשמה נסיגה חדה.
הציבור קונה פחות
הגורם המרכזי לירידה הוא הצריכה הפרטית. ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-5% בחישוב שנתי, והצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-6.1%. בתוך הנתון הזה בולטת במיוחד הירידה בצריכה השוטפת לנפש, הכוללת בין היתר מזון, משקאות, טבק, שירותים אישיים, דיור, דלק וחשמל לאחזקת הבית ומוצרי צריכה שוטפים. הסעיף הזה ירד ב-10.2%.
זה הנתון שמספר את הסיפור של הרבעון. בתקופה של מלחמה, אי ודאות, פגיעה בשגרה ועלייה בחשש הביטחוני, הציבור מצמצם הוצאות שוטפות. פחות קניות, פחות צריכה יומיומית, פחות שירותים. במקביל, ההוצאה למוצרים בני קיימא דווקא עלתה ב-31.6% בחישוב שנתי, בין היתר בגלל רכישות גדולות שנוטות להיות תנודתיות יותר. אבל העלייה הזו לא משנה את התמונה הרחבה: הצריכה השוטפת נחלשה בצורה חדה.
גם הצריכה הציבורית ירדה, בשיעור של 4.8% בחישוב שנתי. ההוצאה האזרחית ירדה ב-26.9%, בזמן שההוצאה הביטחונית עלתה ב-9.6%. זה מבנה שמאפיין משק בזמן מלחמה: המדינה מוציאה יותר על ביטחון, ובמקביל מצמצמת או דוחה הוצאות אזרחיות.
ההייטק מחזיק את המשק
מנגד, יש גם נתונים חיוביים יותר. ההשקעה בנכסים קבועים עלתה ב-12.8% בחישוב שנתי, בעיקר בזכות קפיצה של 61.6% בהשקעות בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת. גם ההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב-16.6%. הנתונים האלה מראים שהחלק הטכנולוגי של המשק עדיין מייצר פעילות, גם בתקופה שבה הצרכן המקומי חלש יותר.
עם זאת, ההשקעה בבנייה ירדה ב-12.8%, נתון שמתחבר למצב בענף מאז המלחמה: מחסור בעובדים, עיכובים באתרי בנייה, עלויות גבוהות ואי ודאות. גם התוצר העסקי ירד ב-5.2% בחישוב שנתי. בענף הבינוי נרשמה ירידה של 11.6%, ובמסחר, שירותי אוכל והארחה נרשמה ירידה של 9.2%.
היצוא מציג תמונה מעורבת. יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק עלה ב-1.9%, אבל סך היצוא ירד ב-6.3%, בעיקר בגלל ירידה ביצוא יהלומים וחברות הזנק. מנגד, יבוא הסחורות והשירותים עלה ב-19.9%, ובנטרול יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים נרשמה עלייה חדה יותר של 32.7%.
האומדן הבא יתפרסם ב-16 ביולי ויתבסס על נתונים מלאים יותר. עד אז, התמונה ברורה: הרבעון הראשון היה חלש יותר מכפי שנראה באומדן הראשון. הצריכה הפרטית היא החוליה החלשה, הבנייה עדיין נפגעת, והטכנולוגיה ממשיכה להיות אחד המקומות המרכזיים שמספקים תמיכה לפעילות במשק.
