סך ההוצאה של משקי הבית על מוצרים ועל שירותים, מרכיב שמהווה יותר ממחצית מהתוצר המקומי הגולמי בישראל. הוא נמדד בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהיקף העסקאות בכרטיסי אשראי, ומשמש אינדיקטור מהיר לעוצמת הביקוש במשק. רבעון חזק בצריכה גורר צמיחה גבוהה, כפי
שהתבטא בזינוק חד בהוצאות לצד עלייה בתמ"ג. מנגד, תקופות לחימה ואי ודאות מקפיאות את ההוצאה ומגדילות את שיעור החיסכון של הציבור. ההתנהגות הזו היא שיקול מרכזי בהחלטות הריבית של בנק
ישראל ובתחזיות האינפלציה שלו.
התמ״ג צמח ברבעון השני בקצב שנתי של 1.5% בלבד, לעומת תחזיות לצמיחה של יותר מ־2%, ואינפלציית הליבה נותרה ברמה של 3.3%. הצריכה הפרטית התאוששה, הביקוש המקומי צמח בקצב המהיר ביותר זה יותר משלוש שנים וההשקעות בטכנולוגיה
וב-AI נותרו גבוהות; הבעיה של הפד: צמיחה חלשה מדי מכדי להעלות ריבית, אבל ביקוש ואינפלציה חזקים מכדי להתחיל בהפחתות
אורי טוויג מנהל אגף אשראי קמעונאי בנק דיסקונט על משקי הבית שמגדילים צריכה; ומוסיף על הסקטור העסקי "קבלני הביצוע זו נקודת חולשה בסקטור העסקי - מספר קבלנים נכנסו להסדר חוב"
גם במצב כלכלי קשה אנשים לא יפסיקו לקנות לחם, שמפו ותרופות, מצד שני גם אם יזכו בלוטו הם לא יגדילו את הקניות של המוצרים האלו - ועדיין שימו לב לוולמארט שזינקה אתמול 7% - מניות הצריכה בזינקו מרשים בשנה האחרונה
בשנים האחרונות (מאז הקורונה) הישראלים חסכו הרבה יותר מבעבר - יש עודף חיסכון של 200 מיליארד שקל. הסכום הזה לא מחלחל לביקושים, אם זה יקרה, האינפלציה תואץ; הסכום הזה מעיד על חלוקת מתנות וסובסידיות מהירה וקיצונית מדי בתקופת הקורונה -יותר ממה שהיה צריך
מאקרו: אינפלציה של 7.7%? זינוק של 7% בנאסד"ק, מדד מחירים ליצרן של 8%? - זינוק של 2%; נדמה שהשוק מחפש סיבה למסיבה, אך האם הצריכה תוכל להמשיך להסתמך על אשראי שגדל בקצב מפחיד? מיקרו: חברה שנהנית משני טרנדים מקבילים והיכתה את השוק מתחילת השנה
למרות העלאות הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב שני הדברים העיקריים עליהם הוא מנסה להשפיע מתנהגים הפוך ממה שהוא רוצה - האינפלציה לא יורדת בקצב הדרוש ובו זמנית המשק ממשיך להראות עוצמה, הנתונים שפורסמו היום מציגים בדיוק את הבעיה
הנפילה במחירי המניות, האג"ח וניירות הערך בכלל, חתכה את העושר של משקי הבית בארצות הברית ב-8 טריליון דולר ב-2022 לבדה. כיוון שההוצאה הצרכנית בדרך כלל נחתכת בשני סנטים עבור כל דולר בעושר הפיננסי שנמחק - מדובר בירידה משמעותית הצפויה בהוצאות הצרכניות
למרות המחירים המזנקים האמריקאים ממשיכים לטוס, לצאת לבתי מלון וגם משלמים יותר על אוכל ואנרגיה, את קניית המכוניות לעומת זאת, הם מתחילים לדחות לזמנים טובים יותר; האם כל זה מעיד שהחששות ממיתון מוגזמים? כך לפחות סבור נשיא ארצות הברית
משפחה ממוצעת הרוויחה 250 אלף שקל בשנה האחרונה בזכות עליית מחירי הדירות - מעל השכר הכולל של בני המשפחה; איך משפיעה עליית מחירי הדירות על הכלכלה המקומית ולמה לאף אחד (כמעט) אין רצון להפסיק אותה
