"אנחנו רואים יותר ויותר קשיים פיננסיים של קבלני ביצוע הקטנים, כוח המיקוח אל מול מזמיני העבודה הוא קטן ולצערנו ראינו בחודש האחרון מספר לקוחות גם שלנו בתחום שמתקשים להתמודד עם הפערים שנוצרו להם בהזמנת העבודה ונכנסו להסדר חוב". כך אומר אורי טוויג מנהל אגף אשראי קמעונאי בנק דיסקונט בראיון TV לאתר ביזפורטל. ולמרות האתגרים של הקבלנים וענפים כמו תיירות וחקלאות באזורים המפונים בראיה על כלל הסקטור העסקי  "במרכז העסקים מתנהלים בצורה נורמטיבית".  

המלחמה הנוכחית שנמשכת 10 חודשים העלתה חשש לירידה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי חשש נוסף שעלה קרב משקיעים ואנליסטים שהבנקים יגדילו את ההפרשות והרווח הנקי ירד, אך ככל שהמערכה מתמשכת הנתונים שעולים מכלל הגופים השונים מעידים על חוסן בכלכלה הישראלית ויתר על כן הבנקים שהם מראה לכלכלה הישראלית ממשיכים להתנהל בדומה לימים של טרום המלחמה וזה בהחלט משמעותי עבור הכלכלה. 

איך אתם רואים כרגע את ההתנהגות של הצרכנים?

אנחנו רואים את משקי הבית חוזרים לצרוך, לצאת לחו"ל ולקיים אירועים – חתונות, בר מצוות והפעילויות האלה צורכות כסף, הצרכן נעשה יותר נבון ופחות מנצל את מסגרות העו"ש שהן יותר יקרות יותר ואם הוא צריך כסף הוא לוקח הלוואות, במקרים מסוימים  גם ל-18 שנה ואפשר להחזיר את החוב בביסים קטנים והפירעון ללא קנסות. 

"באזורים שנפגעו והוא מצליח לקבל מענקים הם לא נוטים לבקש אשראי רואים את זה בסניפים הצפוניים, מי שמגיע לבקש אשראי אלה משקים חקלאים שלא מאוגדים והם מחכים לכסף שיגיע מהמדינה וחברות הביטוח".

• ירידה של כ-27% בהוצאות האשראי בשבוע הראשון של "עם כלביא"
• מה מניע את הצרכן הישראלי? בנק ישראל חושף: תחושות, לא מספרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך הפעילות בסקטור העסקי?

"יש שני משקים – את העולם העסקי באזורים שנפגעו ופונו ועברו למרכז הם מתאוששים. ועסקים כמו חקלאות, תיירות ובתי מלון שנפגעו וסגורים הם משוועים לפתרונות, עסקים במרכז מתנהלים בצורה נורמטיבית באותה עצימות ורמת פעילות".

הקבלנים המבצעים שהם לא יזמים נפגעו קשות והם לא מקבלי פיצוי מהמדינה – איך הם מתמודדים עם המצב?

"הקבלנים זה תחום הכי פגיע וזו נקודת חולשה בעולם העסקי במדינת ישראל, ובעיקר קבלני הביצוע והמשנה של הקבלנים הגדולים הם סופגים את כל האי ודאות – עלויות הפועלים התייקרו פי 2 וקשה להשיג עובדים, הם מחוייבים תחת ההסכמים לסיים עבודות בלוחות זמנים ברורים ומאחר שהם לא מצליחים לסיים ויש אתרים שלא עומדים בזמנים הקבלן מקבל קנסות ולעיתים חילוט ערבויות.

איזה כלים הבנקים יכול לתת להתמודד עם המצב?

"אנחנו רואים עלייה ברמת הסיכון וכנותן אשראי אני מחויב לדעת שאני יכול לקבל את הכסף חזרה בדרכים מקובלות. הדבר הראשון זה דיאלוג עם הלקוח ולעזור לו להבין איפה הוא נפגע ואולי לעצור פעילות מדממת, הדבר השני זה לעשות סדר בהיבט הפיננסי - לקוח שיש לו עומס נלוות אנחנו פורסים ולחלק פרסנו ללא ריבית וגם מתווה דחיות לפי בנק ישראל וגם מתווה דחיות שלנו.

• טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
• סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

"כלים נוספים זה הלוואות בערבות המדינה, הקרן אפשרה ללקוחות לקבל הלוואות עם ערבות של 85% מהמדינה, הלקוחות היו צריכים להראות פגיעה מסוימת כתוצאה מהאירועים והרבה לקוחות עברו את החיתום וקיבלו אשראי בריביות של פריים +1.5% עם פריסה נוחה".

איך אתה רואה את המשק הישראלי לאור כל מה שראינו בשנה האחרונה?

"הפרספקטיבה צריכה להיות ארוכה, ראינו את זה גם בקורונה 2020 התחילה בצורה קשה ואי וודאות ולמרות כל נבואות הזעם המשק הישראלי התאושש בצורה טובה ומהירה והעסקים לא נכנסו בכמויות לכשל. מאז שבעה באוקטובר אמנם יש אזורי פגיעות בצפון ובדרום בעיקר אלו שלא קיבלו את הפיצויים שם יש בעיה.

"עיקר המשק הישראלי החל מהמקצועות החופשיים וכלה ביצואנים והייטק מתפקדים בצורה טובה ואנחנו לא רואים את הגל שכולם מזהירים ממנו ואנחנו כן חושבים כשהאירוע הנוכחי יסתיים היכולת של המשק הישראלי להתאושש היא יכולת מובנת ומוכחת ואנחנו די אופטימיים"".

 לראיון המלא: