המדד המוכר ביותר למדידת אינפלציה הוא כמובן מדד המחירים לצרכן, אשר בארה"ב נקרא מדד ה-CPI, קיצור של Consumer Price Index. למרות שה-CPI הוא המדד הנפוץ ביותר בו מודדים את האינפלציה, הבנק המרכזי של ארה"ב מעדיף להשען בהחלטותיו ועמדותיו דווקא על מדד ה-PCE, אשר לטענתו ממחיש בצורה יותר ברורה את עליות המחירים במשק. נתוני המדד לחודש ספטמבר פורסמו היום ומצד אחד עמדו בציפיות, מצד שני - האינפלציה לא מוכנה לרדת. המדד עמד ב-12 החודשים שקדמו לחודש ספטמבר על 6.2% והוא עלה ב-0.3% לעומת חודש אוגוסט. גם מדד הליבה (ללא מזון או אנרגיה) עלה ובצורה חדה עוד יותר - 0.5% לעומת חודש אוגוסט, המדד עמד בספטמבר על 5.1% בראייה שנתית. 

בנוסף לנתוני האינפלציה, פורסמו היום עוד נתונים חשובים אשר רלוונטיים לא פחות לכלכלה ולשווקים בארה"ב. נתוני הצריכה הפרטית בארה"ב פורסמו היום והראו עלייה של 0.6% לעומת חודש ספטמבר, הצפי היה ל-0.4%. המשמעות של עלייה בצריכה היא כמובן גדולה מאוד. ראשית, התמ"ג והכלכלה של ארה"ב מתבססים בצורה מאוד מובהקת על הצריכה הפרטית והיא בעצם מהווה כ-70% מהתמ"ג של המדינה. בזמנים "רגילים" היינו יכולים לאמר שעלייה בצריכה היא בעצם דבר חיובי, אך כאשר האינפלציה ממשיכה לעלות כל הסיפור הופך לשלילי מאוד.

הפד' העלה את הריבית בארה"ב כבר שלוש פעמים אל רמה של בין 3% ל-3.25%, כשנטען רבות כי ההעלאות האלו חדות וניציות מדי, אך לאור הנתונים היום אנחנו מגלים שהמצב לא נכון והפד' כנראה יצטרך להמשיך עוד ועוד בגישה הניצית שלו. המטרה של הפד' בהעלאות הריבית היא כמובן להוריד את המחירים על ידי פגיעה בצד הביקוש, כאשר אנחנו רואים שהביקוש לא מפסיק לרדת, למרות המחירים העולים ולמרות העלות הגבוהה יותר של הכסף (הריבית) ברור לנו שהדרך להורדת האינפלציה עוד ארוכה. בכירי הפד', אמרו בעצמם כי הדרך להורדת האינפלציה מלווה בפגיעה במשק, במילים אחרות - מיתון הכולל בתוכו פיטורים רבים. בחודש שעבר שוק העבודה המשיך להציג לפד' את תמונה הפוכה מזו שהוא מצפה לראות כשתביעות האבטלה בארה"ב הגיעו לשפל של חמישה חודשים.

כל הנתונים רק מראים על חוזקה, האם (או יותר נכון מתי) נראה את נקודת השבירה?

הפד' יחליט בשבוע הבא על גובה העלאת הריבית במשק וההימור המרכזי של וול סטריט הוא שנראה העלאה נוספת של 0.75%, ההערכות בנוגע להעלאה בדצמבר עומדות על 0.5%. ברור כי בכירי הפד' מתוסכלים מחוסר התגובה של הכלכלה לצעדיים (הקיצוניים) שהם לוקחים וככל שהחורף ועונת החגים מתקרבת אלינו, היכולת של הפד' להוריד את האינפלציה בחזרה לטווח המקובל פוחתת ופוחתת. המלחמה באוקראינה, היחסים הרעים עם רוסיה וההחלטות של מדינות אופ"ק על קיצוץ אספקת הנפט כולם פוגעים מאוד בביטחון האנרגטי של ארה"ב, אשר נאלצת להשתמש במאגרי החירום שלה בכדי למנוע עלייה קיצונית במחירים.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החורף הקרוב יעלה את הביקוש לאנרגיה בארה"ב וברחבי העולם וככל שאנו מתקרבים לנקודה הזו המשמעות היא שאנחנו מתקרבים יותר לנקודה בה לפד' אין באמת יכולת להשפיע בכלל על האינפלציה, היות וההיצע הנמוך יהיה המניע העיקרי לעליות במחירי האנרגיה, מה שכמובן יובל לעלייה של מוצרים ושירותים רבים במשק. כמובן שאסור לשכוח את חג המולד ובכללי את עונת החגים אליה אנחנו נכנסים כעת, אשר תמשך עד תחילת 2023. האמריקאים ידועים בביזבוזים ובצריכה העודפת שלהם (נתוני הצריכה מציגים זאת בדיוק - גם בניטרול האינפלציה הצריכה עדיין עלתה ב-0.3%) ועונת החגים רק דוחפת את כל המצב לנקודת קצה, בעיקר כשמסתכלים על בלאק פריידי ויום הרווקים הסיניים. 

מדדי אינפלציה בנקודה כה גבוהה בשילוב עם משק שלא מסרב להתקפל רק מגדילים בעיניי הרבים את הסיכוי למיתון ואת החומרה שלו. בסופו של דבר אי אפשר לחיות עם אינפלציה של 8% (גם לא 7% או 5%) וברור כי הבעייתיות הזו בסופו של דבר תחלחל לגמרי אל המשק והכלכלה האמריקאיים. בשבוע האחרון ראינו את דוחות החברות הגדולות ביותר בוול סטריטאשר נתנו לנו תמונה ברורה לגבי מה עתיד לבוא.  INTEL CORPORATION לדוגמה מזנקת היום בכ-10% למרות ביצועים כושלים לעומת שנים קודמות, עלייה אשר נובעת מתוכנית של החברה לקצץ בעלויות - עובדים. נקודה אחרת היא למשל  AMAZON אשר קורסת היום לאור הורדת התחזיות שלה לרבעון הבא.