נתחיל מהנתונים היבשים: כשסוכמים את הפגיעה בהכנסות של הציבור לצד הגידול הצפוי בהוצאות שלו על רקע העלאת המע"מ מקבלים סכום ענק של 32.3 מיליארד שקל. כשמחלקים את הסכום הזה ל-10 מיליון תושבים, מקבלים שכל אזרח נפגע בממוצע ב-3,230 שקל בשנה. במשפחה יש מעל 4 נפשות בממוצע, נלך לצורך הבדיקה על 4 נפשות ונקבל פגיעה של 12,800 שקלים בשנה - כ-1,000 שקל בחודש.

  כולנו נשלם את המחיר - פגיעה של 800-1,000 שקל במשפחה ממוצעת

גם אם נפעל בשיטת חישוב שמתייחסת רק לכוח העבודה, או רק לאנשים מעל גיל מסוים, נקבל מספרים דומים. נניח שנרצה להתייחס לפגיעה באנשים העובדים (במשרה מלאה) - מעל 3.5 מיליון איש. אז סכום הפגיעה לכל אחד יהיה גבוה יותר, אבל כל אחד מפרס גם אחרים. זוג עובד ייפגע בערך ב-9-11 אלף שקל בשנה ובממוצע יש לו שני ילדים - כך שמדובר על אותם סדרי גודל של חישוב. זו הערכה כמובן כאשר יהיו כאלו שיפגעו יותר ויהיו כאלו שיפגעו פחות.

 

איך מתמודדים עם הגזירות הקשות?

זה לא מדויק, זה ממוצע. הפגיעה מתפזרת על פני כל הציבור באופן לא שיוויוני. מס יסף נופל רק על אלו שמרוויחים משכורות גבוהות, הקפאת מדרגות בתחום מסי הנדל"ן, ושכר הדירה, הם בעיקר על השכבות המבוססות. מעבר לזה, היקף הפגיעה תלוי ברמת השכר (למשל היקף העלייה בביטוח לאומי ומס בריאות), כך שמדובר במס פרוגרסיבי. ועדיין כמשנסים לגזור את מר וגברת ישראלי עם שני ילדים ומורידים את המסים על העשירים (מס יסף ועל נדל"ן), מקבלים שהפגיעה החודשית היא באזור 800 שקלים.

• מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
• מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפני שננתח את הפגיעה הזו ומקורותיה. שאלה לחברים היקרים באוצר ובממשלה - איך הציבור יכול לעמוד בגזרות האלו? הוא בקושי גומר את החודש, חלק גדול ממנו מתגלגל מחודש לחודש עם הלוואות רצחניות. מה יהיה עם המשפחות "הממוצעות", מעמד הביניים. כולם מסכימים ש-800 שקל זה המון, במיוחד שאין לציבור הזה הכנסה פנויה - ההכנסות שלו בניכוי ההוצאות השוטפות הם באזור האפס או מינוס. 

מאיפה יגיע הכסף?

התשובה בחדרי חדרים היא אולי מקוממת אבל נכונה חלקית - ראשית, אין ברירה (זה לא נכון כי היה מקום למסות את שכר הדירה, את קרנות ההשתלמות, לקצץ במשרדי הממשלה ועוד) ושנית -  לציבור יש עכשיו הרבה יותר כסף מבעבר. כמויות של כסף נשפכו בשנה האחרונה למפונים, למילואים ולמגזרים נוספים. במקביל ההוצאות ירדו דרמטית - פחות נסיעות לחו"ל, פחות חשק לבלות. בפיקדונות ובעו"ש מצטברים סכומי שיא של 1.2 טריליון שקל. בקרנות הכספיות של 150 מיליארד שקל, זה כסף גדול שהציבור חסך בתקופה הזו.

החסכונות האלו ילכו לסבסד את העלייה בהוצאות, אבל צריך לזכור שלא על כולם המדינה שפכה כסף בשנה האחרונה. יהיו רבים שיאלצו לחסוך מאוד בהוצאות שלהם. במה אפשר לחסוך? כל אחד וסל הצריכה שלו, אבל נתון שכל פעם מפתיע מחדש - יותר משליש מהאוכל שאנחנו קונים נזרק לפח. זה נשמע לא קשור, אולי לא משמעותי, אבל יש שם כמה מאות שקלים שמשפחה ממוצעת זורקת בחודש וסליחה על ההטפה. אפשר לחסוך חלק מזה.

• בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
• האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

וברצינות רבה - הצריכה של האנשים תרד. כאשר הצריכה יורדת, הביקושים בסופר יורדים, הלחץ להעלאת מחירים יורד. ההקלה בביקושים יכולה להפחית את קצב האינפלציה. הפחתת קצב האינפלציה ישפיע על החלטת הריבית - ייתכן שהריבית תרד מהר יותר, אבל זה קשור כמובן לנתוני מאקרו נוספים ובעיקר למלחמה. 

 

גזירות של 32.3 מיליארד שקל לציבור - הנה החישוב

החלטות הממשלה האחרונות יפגעו בכולם. הגזירות הכלכליות צפויות להגיע לסך של כ-32.3 מיליארד שקל, שישפיעו על הכיס של כל אזרח. הפגיעה מתבטאת הן בהקטנת הכנסות הציבור, דרך הקפאת מדרגות מס והטבות מס שונות, הגדלות הניכוי של ביטוח לאומי, והן בהעלאת המע"מ באחוז נוסף אשר יגרום לירידה בהוצאות הצריכה שלנו. השינויים יחולקו בין מספר תחומים מרכזיים, ובסופו של דבר יפגעו ביכולתם של משקי בית רבים לשמור על רמת החיים הנוכחית, וכנראה גם יפגעו בצמיחה הכלכלית הכוללת של המשק. 

הצעדים המרכזיים כוללים הקפאת מדרגות מס והטבות מס בהיקף של 3.4 מיליארד ש"ח, מהלך שפוגע ישירות בהכנסות של העובדים ומפחית את התמיכה הממשלתית בהם. הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי תשאיר חצי מיליארד שקל נוספים בקופת המדינה במקום בכיסם של המבוטחים, בעוד שהגדלת גביית הביטוח הלאומי תוסיף 5.6 מיליארד שקל – סכום שהציבור יאלץ לשלם בשנה הקרובה.

במקביל, הוקפא השכר במגזר הציבורי, מהלך שמשמעותו חיסכון של 8.5 מיליארד ש"ח לממשלה, אך מהווה הפסד להכנסות העובדים. שני ימי הבראה נוספים בעלות של 4.1 מיליארד שקל יילקחו גם הם, והעלאות המסים כמו הגדלת מס היסף ומס הבריאות יוסיפו 1.5 מיליארד ו-1.4 מיליארד שקל בהתאמה.

 

ההוצאות גדלות - עליית המע"מ

 

לצד הפגיעה בהכנסות, הציבור יידרש להתמודד עם עלויות מוגדלות עקב העלאת המע"מ, שתוביל להוצאה נוספת של כ-7.3 מיליארד ש"ח. מדובר במע"מ המשפיע על כלל הצריכה במשק, מה שמעמיס עלויות נוספות על כל משק בית ומייקר את המוצרים והשירותים הבסיסיים. כמה זה יעלה למשפחות? מחזירים אתכם לפתיח - כ-800-1,000 שקל בממוצע. החורף הגיע. זה הזמן לחסוך. 

 

משפחת ישראלי - ההכנסות וההוצאות הממוצעות של משפחה ממוצעת

הכנסות - ההכנסה החודשית הממוצעת של משפחה בישראל עומדת על כ-22,000-24,000 ש"ח ברוטו. משק בית ממוצע כולל בדרך כלל שני מפרנסים, כאשר ההכנסה נטו לאחר מיסים נעה סביב 17,000-19,000 ש"ח.

הוצאות - ההוצאות החודשיות הממוצעות של משפחה בישראל כוללות:

דיור: ההוצאה המרכזית, שכוללת תשלומי משכנתה או שכר דירה, לרוב נעה סביב 4,500-6,000 ש"ח.

מזון ומשקאות: כ-2,500-3,500 ש"ח בחודש.

תחבורה: כ-1,800-2,500 ש"ח, תלוי במספר כלי הרכב שבבעלות המשפחה.

חינוך ופעילויות חוץ: הוצאה זו יכולה לנוע בין 1,500-3,000 ש"ח.

בריאות: כ-800-1,500 ש"ח, כולל ביטוחים וטיפולים רפואיים.

הוצאות נוספות (כגון ביגוד, בילויים, ועוד): כ-2,000-3,500 ש"ח.

סך ההוצאות - ההוצאה החודשית הכוללת למשפחה ממוצעת נעה בין 16,000-20,000 ש"ח, כתלות במאפייני המשפחה, רמת ההכנסה, והאזור הגאוגרפי שבו היא מתגוררת. אפשר להבין מכאן שמשפחה ממוצעת בקושי גומרת את החודש. 

חסכונות - לפי נתונים על מצב החיסכון של משקי הבית, כ-40% מהמשפחות בישראל מתקשות לחסוך באופן שוטף, בעוד אחרות מצליחות לחסוך סכומים הנעים בין 500-1,500 ש"ח לחודש.