נתוני המקרו משתפרים - אז למה אין התלהבות?
הנתונים הכלכליים של הרבעון האחרון של 2024 היו טובים - המשק החל להתאושש וזה הצליח לשפר את הנתונים של שנת המלחמה, אז למה בכל זאת הנתונים הללו לא מעוררים התלהבות
ואיך זה שאנחנו עדיין מתוסכלים מהמצב הכלכלי?
הנתונים הכלכליים של הרבעון האחרון של 2024 היו טובים. ההתאוששות במשק ברבעון האחרון שיפרה את נתוני כל שנת 2024 ולמרות שזו היתה שנה של מלחמה, עם הוצאות ביטחוניות גדולות ואי וודאות - המשק צמח ב-1%. למרות שמדובר בנתון גבוה מההערכות המקדמיות שדיברו על צמיחה של חצי אחוז, הציבור לא ממש מתלהב.
ככל שעבר הזמן המשק התאושש וזה מתבטא גם בנתוני הגירעון. צחקו ולגלגו על בצלאל סמוטריץ' שאמר בספטמבר - "מוכן להתערב על בקבוק ויסקי - הגירעון בסוף השנה יהיה נמוך מהיעד". הציטוט הזה קיבל כותרות של לעג וזעם, אבל סמוטריץ' צדק. איפה כל המזלזלים היום? - נעלמו, או מסבירים לנו שזה חד פעמי והמצב עדיין גרוע. כן, אם התוצאה לא נראית לך אתה תמיד יכול להגיד שהיא לא נכונה, לא מבטאת את המצב, חד פעמית.
בשורה התחתונה סמוטריץ' צדק. הגירעון בהחלט ירד - 6.9%, הרבה מתחת לתקרת הגרעון שאושרה (7.7%) והוא צפוי להגיע השנה 4.5%. הצמיחה כאמור על פי נתונים שפורסמו אתמול הגיעה ל-1% בשנה שעברה, נתון סביר בהינתן העובדה שמדובר בשנת מלחמה מלאה, וברור שאנחנו מצפים לצמיחה גדולה יותר בהמשך. בבנק ישראל, צופים צמיחה של בין 4% ל-4.5% השנה.
אז למה בכל זאת אנחנו לא מתלהבים?
החמיצות מהנתונים לא קשורה לפוליטיקה. אנחנו רואים את נתוני המאקרו, אבל נתוני המיקרו חלשים. אנשים משלמים יותר מיסים, הגזרות מוערכות ב-800 שקל לחודש למשפחה ממוצעת. אי אפשר להתעלם מהביקורת המוצדקת על ההקצאה של המשאבים והאופן שבו הנטל של הגזרות מתחלק בין החלקים השונים של האוכלוסייה. אז נכון, זה נחמד שיש צמיחה, וזה תומך במשק ובשווקים, אבל איפה זה פוגש את האנשים שהולכים לקניות?
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איפה שרי האוצר והכלכלה שהבטיחו הורדות מחירים והקלה ביוקר המחייה? הם כמובן ינפנפו בנתונים ובעמידות של הכלכלה הישראלית, אבל בשורה התחתונה הם נכשלו בדבר הכי חשוב - לדאוג לאזרח הקטן. נתוני המאקרו הם חשובים, אבל כשרבים בישראל נאלצים לחתוך את רשימת הקניות הקבועה שלהם לנוכח עליית המחירים המתמשכת . אז נכון, מלחמה והתנאים לא אידיאלים אבל גם לפני כן, ובעיקר תוך כדי הם לא עשו יותר מדי בנושא ויש שיאמרו אפילו להפך.
הציבור משלם עכשיו את המחיר על השנה הקשה בתקווה שמצבו ישתפר בהמשך. המשק הישראלי הפגין חוזקה ועוצמה מעוררת השתאות במהלך השנה וחצי האחרונות, בין היתר הודות לשנים הטובות שבאו לפני כן. אבל זה פשוט לא מספיק, הציבור שיש לו חלק חשוב לא פחות מהממשלה והפקידים בחוסן של הכלכלה, מצא עצמו נאנק תחת עול הגזרות שבחלקן הכרחיות אך כאמור הנטל שלהן חולק בצורה לא שווה.
בינתיים נתוני התעסוקה והשכר מראים שהשכר עולה שזה חדשות טובות לציבור, העלייה היא יותר מהעלייה במדד. ועדיין - זו תהיה שנה של צמצומים לרוב האוכלוסייה כשבמחצית השנייה אם וכאשר הריבית תרד ואם המשק אכן יחזור לצמיחה משמעותית, זה יקרין גם על המיקרו - על הפרט.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- צעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
רבעון רביעי - צמיחה של 2.5%
ובחזרה לנתוני הצמיחה מאתמול - התוצר בישראל צמח ב–1% בשנה שעברה. התוצר לנפש ירד ב-0.3%. בשנת 2023 הצמיחה היתה 2% ובשנת 2022 הצמיחה היתה 6.5%.
מנתוני הלמ"ס עולה כי התוצר העסקי ירד ב-0.6% בשנת 2024, אבל הממשלה הגדילה את ההוצאות שלה ב-13.7% וכך בעצם קיזזה את הירידה אצל העסקים. זו אחת הסיבות שאנחנו לא מרגישים את הצמיחה הזו. היא נותבה למקומות מסוימים הוצאות ציבוריות עם דגש על הוצאות ביטחון. ההוצאה על ביטחון זינקה ב-43% וההוצאה האזרחית עלתה ב4% בלבד.
ברבעון הרביעי המשק צמח ב-2.5% בחישוב שנתי, וכאן כבר מדובר על גורמים נוספים שהניעו את המשק - זינוק של 9.5% בהוצאה לצריכה פרטית גם בשל רכישת רכבים בחודש האחרון של השנה כדי ליהנות ממיסוי נמוך. בד בבד נרשמה עלייה בהשקעות בנכסים קבועים בשיעור של 14.7%.
במקביל, פורסמו אתמול נתוני התעסוקה המלמדים כי שיעור האבטלה נמצא ברמות נמוכות מאד מבחינה היסטורית. ברקע, ירידה משמעותית באחוז הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע, בין אם מסיבות כלכליות – 3.8% (8.9% בחודש הקודם) ובין אם בשל שירות מילואים – 11.3% (22.2% בחודש הקודם).
- 9.למה אין התלהבות אם זו הייתה ממשלת שמאל חלולה העיתונים היו שואגים שירי הלל (ל"ת)אני 20/02/2025 19:19הגב לתגובה זו
- 8.סמוטריץ ונתניהו כושלים ומפקירים לטובת הבייס המתועב לא נשכח לעולם (ל"ת)קלבסיאלה 19/02/2025 13:42הגב לתגובה זו
- 7.שי 19/02/2025 11:28הגב לתגובה זוהגזל של כספי המס פוגע בצמיחה
- 6.פרוגרס 19/02/2025 11:26הגב לתגובה זוכשהאברכים החרדים יתגייסו לשירות צבאי
- 5.אנונימי 19/02/2025 10:05הגב לתגובה זוקודם כל יש . הבורסה עלתה בנשימה אחת מ2000 ל2560 נק. 28% בארבעה חודשים!אין התלהבות אצל הקפלניסטים...
- אנונימי 19/02/2025 18:00הגב לתגובה זומי שמבין משהו בכלכלה מבין עד כמה הממשלה הזו גרועה לכלכלה הישראלית ועד כמה יכל להיות פה הרבה הרבה יותר טוב אם היו נותנים למנהיג חסראינטרסים לנהל את העסק. תמשיך לומר לעצמך שהכל סבבה ושצריך להתלהב ושהקפלניסטים לא מתלהבים. כשהמציאות תנשך בבקשה אל תבכה ואל תתפלא
- אתה לעולם לא תהיה מסוגל להבין מה שאנחנו מבינים שכל לא קונים במכולת (ל"ת)שיגלסיס 19/02/2025 13:40הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 18/02/2025 20:38הגב לתגובה זוהוא זורע רק הרסעד שהוא לא ילך לא יהיה פה טוב.
- 3.גולדפינג 18/02/2025 20:05הגב לתגובה זוהסיבה שהגירעון ירד מעט בסוף השנה היא בגלל שרוב האנשים הקדימו רכישת רכבים ודירות כדי לחסוך את עלית המעמ ב1%אז לבוא ולומר סמוטריץ צדק והגירעון לא קטסטרופלי כפי שניבאו זה זרית חול בעיניים.
- 2.מצבנו טוב (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 13:27הגב לתגובה זו
- 1.דעה 18/02/2025 12:17הגב לתגובה זויש כאן אי הפנמה למדיניות האירופית כל הבסיס של הניוגרינדיל הוא צמצום הצריכה עליית מחירים.היתרון היחידי של ישראל הוא הגידול הטבעי ולא היא כמו אירופה יפן.
- גידול טבעי וטכנולוגיה (ל"ת)בני 18/02/2025 13:27הגב לתגובה זו

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
