"המלחמה מול איראן תוביל לעליות מחירים גלובליות ולהאטה בצמיחה"

למלחמה באיראן יהיו השלכות גדולות על הכללכה העולמית - מנכ"לית קרן המטבע כריסטלינה גאורגייבה משנה כיוון אחרי שהקרן ציפתה לשפר תחזיות, ומבהירה שהפגיעה בהיצע האנרגיה כבר מחלחלת לכלכלה העולמית. "כל הדרכים מובילות עכשיו למחירים גבוהים יותר ולצמיחה איטית יותר"

המלחמה מול איראן כבר לא נתפסת רק כאירוע גיאופוליטי או ביטחוני. מבחינת קרן המטבע הבינלאומית מדובר כעת גם בהלם כלכלי עולמי שמשפיע ישירות על מחירי האנרגיה על שרשראות האספקה על קצב הצמיחה וכמובן גם על האינפלציה.

מנכ"לית קרן המטבע אמרה כי כל הדרכים מובילות עכשיו למחירים גבוהים יותר ולצמיחה איטית יותר. זה ניסוח חד אבל הוא גם די ברור. בעולם שבו הנפט מזנק תנועת הספנות נפגעת והשווקים מנסים לתמחר מחדש את הסיכון קשה לראות תרחיש שבו הכלכלה העולמית יוצאת מזה בלי פגיעה.

האמירה הזאת מגיעה רגע לפני שקרן המטבע צפויה לעדכן את התחזיות שלה. במקום שיפור מסוים שהיה על הפרק קודם עכשיו הכיוון הוא כנראה כלפי מטה.

• האינפלציה באירופה מזנקת: האנרגיה דוחפת את המחירים מעל היעד
• המספר היומי - 4.39% תשואת אג"ח אמריקאי ל-10 שנים. מתחילים לחשוש ממיתון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפני המלחמה הקרן עוד הייתה אופטימית יחסית. הנקודה החשובה היא שעד לא מזמן קרן המטבע דווקא התכוונה לשפר מעט את תחזית הצמיחה העולמית. לפי גאורגייבה הקרן ציפתה לעדכן את התחזית ל-2026 לצמיחה של3.3% ול-2027 ל-3.2%. כלומר לא מדובר בכלכלה עולמית חזקה במיוחד אבל כן בכלכלה שהצליחה לשמור על יציבות יחסית למרות הריביות הגבוהות ההאטה באירופה והחולשה בחלק מהשווקים המתעוררים.

אבל המלחמה שינתה את התמונה. כאשר העימות במזרח התיכון פוגע בהיצע האנרגיה ומטלטל את מצר הורמוז זה לא עוד סיכון תיאורטי אלא פגיעה ממשית באחד הצירים הרגישים ביותר של הסחר העולמי. במילים אחרות הקרן לא רק מזהירה אלא גם מודה בעצם שהתרחיש המרכזי שלה השתנה.

הנפט במרכז אבל הבעיה גדולה יותר. בדרך כלל כשמדברים על עימות במזרח התיכון מיד קופצים למחיר הנפט. וזה נכון כי הנפט הוא המנוע הראשון של ההשפעה. אם מחירי האנרגיה עולים העלות מתגלגלת כמעט לכל מקום לתחבורה לייצור לחשמל למזון לשילוח.

• מניית ASML בירידה - המאבק בין ארה"ב וסין פוגע בצמיחה העתידית
• היום בוול סטריט - התקיפה באי האיראני, ברודקום, יונייטד-הלת' והחוזים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• באפט עוצר מיליארדים: הדרמה סביב גייטס מטלטלת את קרן הענק

אבל כאן הסיפור רחב יותר. הפגיעה במצר הורמוז אינה רק עניין של מחיר חבית. זה עורק מרכזי של הסחר העולמי וכאשר התנועה בו נבלמת גם אם לא נעצרת לגמרי השיבוש מקרין על עוד מערכות.

היצע הנפט העולמי ירד באופן משמעותי בגלל השיבושים במפרץ והפגיעה במתקנים. זה מספר כבד מאוד. המשמעות היא לא רק התייקרות אלא גם חוסר ודאות מתמשך. במקביל יש פגיעה בשרשראות אספקה נוספות כלומר לא רק באנרגיה עצמה אלא גם במה שמסביבה. זאת בדיוק הסיבה לכך שהשוק חושש לא רק מאינפלציה אלא גם מהאטה בצמיחה.

להרחבה: ארה"ב מנסה להציל את נתיב הנפט: ערבויות של 40 מיליארד דולר לשיט בהורמוז

זה בדיוק התרחיש שהשווקים לא רוצים לראות. הפחד הגדול של בנקים מרכזיים משקיעים וממשלות הוא לא רק מאינפלציה גבוהה או רק מהאטה אלא משילוב של השניים. זה התרחיש שמכונה סטגפלציה מחירים עולים אבל הפעילות הכלכלית נחלשת.

בדרך כלל כאשר יש האטה הבנקים המרכזיים יכולים לשקול הקלה בריבית. כאשר יש אינפלציה הם צריכים להיות זהירים. אבל כאשר שני הדברים קורים יחד מרחב הפעולה שלהם מצטמצם. לכן האמירה של גאורגייבה כל כך חשובה. היא בעצם אומרת שהעולם נע לכיוון של יותר לחץ מחירים אבל בלי צמיחה שתאזן אותו.

הפגיעה לא תהיה אחידה. קרן המטבע מדגישה שהמדינות העניות יותר במיוחד כאלה שאין להן רזרבות מספיקות צפויות להיפגע יותר. זה הגיוני. מדינה עשירה יכולה לספוג תקופה מסוימת של מחירי אנרגיה גבוהים להגדיל סבסוד או להשתמש בעתודות. מדינה חלשה יותר עם מטבע פגיע וגרעון חיצוני מרגישה את זה מהר יותר.

במקביל גם צרכנים חלשים נפגעים ראשונים. התייקרות של דלק חשמל ומזון היא לא עניין טכני אלא פגיעה ישירה בכוח הקנייה. כלומר המלחמה הזאת לא רק משנה גרפים של סחורות אלא גם עלולה להחריף פערים בין מדינות ובתוך מדינות.

גם אם תהיה רגיעה הנזק כבר כאן. אחת האמירות החשובות היא שההשפעה לא בהכרח תיעלם גם אם המלחמה תסתיים מהר יחסית. וזה אולי לב העניין. השווקים יכולים להגיב מהר לכותרות אבל כלכלה אמיתית עובדת לאט יותר. אם ספקים שינו מסלולים אם חברות שילמו יותר על הובלה אם מפעלים נערכו למחסור ואם צרכנים כבר מתמודדים עם עליות מחירים קשה למחוק את זה בן לילה.

כלומר גם אם יגיע הסכם או רגיעה פרמיית הסיכון עשויה להישאר. מחירי האנרגיה אולי יירדו חלקית אבל לא בטוח שיחזרו מהר לרמות הקודמות. מבחינת קרן המטבע זה חלק מעולם של אי ודאות גבוהה. גאורגייבה אמרה שהעולם צריך לא רק להתמודד עם ההלם הנוכחי אלא גם להשאיר את העיניים פקוחות לקראת ההלם הבא.

להרחבה: הודו חוזרת לקנות נפט מאיראן: מה מסתתר מאחורי המהלך הדרמטי?

זאת כבר לא רק מלחמה אזורית. בסופו של דבר קרן המטבע אומרת משהו די פשוט אבל מאוד משמעותי: המלחמה מול איראן כבר הפכה לאירוע מאקרו עולמי. לא מדובר רק במתיחות אזורית ולא רק בסיכון נקודתי למחירי הנפט. זה אירוע שמשפיע על תחזיות הצמיחה על מאבק האינפלציה על המדיניות המוניטרית ועל המדינות החלשות ביותר בעולם.

אבל יש כאן גם מסר רחב יותר. אחרי שנים שבהן הכלכלה העולמית ניסתה להתאושש ממגפה מאינפלציה מריביות גבוהות ומשיבושי סחר מגיע עכשיו עוד הלם והפעם מכיוון גיאופוליטי מובהק.

השיבושים במצר הורמוז כבר גורמים לשינויים במסלולי שילוח ולעלויות נוספות שמתגלגלות לכלכלה. מדינות כמו הודו וסין שתלויות מאוד באספקה דרך המפרץ נאלצות למצוא פתרונות מהירים אבל אלה באים עם מחיר. גם באירופה שכבר ספגה משברי אנרגיה בעבר העלייה במחירים מוסיפה לחץ על התעשייה ועל הצרכנים.

להרחבה: איך אפשר לעבור במצר הורמוז? איראן גובה עד 2 מיליון דולר למעבר

במילים אחרות העולם שוב מגלה עד כמה שברירית יכולה להיות הכלכלה הגלובלית ועד כמה אירוע ביטחוני במזרח התיכון מסוגל להפוך מהר מאוד לבעיה של כולם. קרן המטבע תפרסם בקרוב את העדכון המלא של התחזיות אבל כבר עכשיו ברור שהכיוון השתנה והאתגר הוא להתמודד עם המציאות החדשה בלי להחמיר את הפערים.

הנתונים מראים שכל עלייה של 10 אחוז במחירי הנפט אם היא נמשכת רוב השנה מוסיפה כ-0.4 אחוז לאינפלציה העולמית ומקטינה את הצמיחה ב-0.1 עד 0.2 אחוז. זה לא מספרים קטנים כשמדברים על כלכלה עולמית שכבר נמצאת תחת לחץ. השווקים כבר רואים את זה במחירי האנרגיה ובתנודתיות במניות ובאג"ח.

בקיצור המלחמה הזאת משפיעה על כל חלקי הכלכלה ולא רק על המזרח התיכון. היא כופה על ממשלות ועל בנקים מרכזיים לקבל החלטות קשות יותר ולחפש פתרונות שישמרו על יציבות גם אם זה אומר להאט קצת את הצמיחה. העולם נכנס לתקופה של יותר זהירות ופחות ודאות וזה משהו שכולם ירגישו בשנה הקרובה.