חכרו 7.5 דונמים בעתלית (צילום: שבתשתיות, ויקיפדיה)
חכרו 7.5 דונמים בעתלית (צילום: שבתשתיות, ויקיפדיה)

ביקשה לתפוס טרמפ על האשראי שנטלו שותפיה - וההסכם עימה בוטל

בית המשפט העליון דחה את ערעורה של חברת הבנייה כוכב היהלום על הקביעה לפיה חברת הולנדר-שטרן ביטלה בצדק את הסכם השותפות עימה לרכישת קרקעות בעתלית

איתמר לוין |
נושאים בכתבה נדל"ן

"מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת; מי שישב באפס מעשה - יכול להלין רק על עצמו". כך אומר שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, על נסיונה של חברת הבנייה כוכב היהלום (בשליטת דני כוכב ומשפחתו) להיבנות מהאשראי שנטלה חברת הולנדר-שטרן (בשליטת חיים הולנדר ועופר שטרן) לצורך רכישת קרקעות בעתלית בידי חברת נוף המבצר. 

כוכב היהלום, הולנדר-שטרן וגורמים נוספים חברו לרכישת מניות בחברת נוף המבצר, אשר זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לחכירת 7.5 דונמים בעתלית. כוכב היהלום, הולנדר-שטרן ואחרים חתמו בדצמבר 2020 על הסכם נאמנות לרכישת מניות נוף המבצר והסדרת יחסיהם. במסגרת הסכם נוסף מאותו חודש רכשה הולנדר-שטרן את חלקם של שותפיה לשעבר בנוף המבצר והפכה לבעלים היחידים שלה. היא שילמה 4 מיליון שקל, ולצד זאת נטלו הולנדר-שטרן ונוף המבצר הלוואות בסך 14 מיליון שקל; כוכב היהלום לא שילמה דבר.

הולנדר-שטרן טענה, כי כוכב היהלום הפרה את הסכם הנאמנות ולכן הודיעה על ביטולו. כוכב היהלום פנתה לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה לקבוע שההסכם עודנו בתוקף, אך תביעתה נדחתה. במרכז המחלוקת עמדה השאלה האם כוכב ביהלום הפרה את ההסכם בכך שלא עשתה דבר לצורך העמדת חלקה במימון העסקה - 7.5 מיליון שקל - או שעמדה בהתחייבותה לנוכח העובדה שהולנדר-שטרן ונוף המבצר השיגו את מלוא המימון באשראי בנקאי.

נדרשה פעולה משותפת

גרוסקופף אומר, כי אמנם כוכב היהלום הייתה רשאית לממן את חלקה באמצעות אשראי בנקאי, אך היא לא עשתה דבר כדי להעמיד את המימון - ובכך הפרה את הסכם הנאמנות. כוכב היהלום ביקשה להסתמך על הסעיף בהסכם הקובע, כי "הצדדים יפעלו להעמדת מימון בנקאי לתשלום תמורת הממכר או חלק ממנה כפי שיסוכם עם הבנק המממן, כשכל אחד מהצדדים יערוב כלפי הבנק לתשלום החוב ולקיום ההתחייבויות בהתאם לדרישות הבנק המממן ואת חלקו היחסי בעמלות וריבית הבנק ובכל תשלום או הוצאה אחרים". אולם, מדגיש גרוסקופף, האשראי הושג כאמור אך ורק בידי הולנדר-שטרן ונוף המבצר. 

"במצב דברים זה, לא ניתן לראות באשר נעשה בפועל משום מימוש של סעיף 2.12 להסכם הנאמנות – הדורש הן פעולה משותפת בפנייה לבנק המממן, הן העמדת ערבויות על ידי 'כל אחד מהצדדים' והן השתתפות בתשלום עמלות וריביות בהתאם לחלק היחסי. המערערת לא עמדה באף אחד מהרכיבים הללו, וממילא אינה יכולה להיבנות מסעיף זה. משכך, אין לקבל את טענתה כי הייתה יכולה לנקוט בטקטיקה של 'שב ואל תעשה', ולסמוך על המשיבה 1 [הולנדר-שטרן] כי תפעל להשגת המימון בעבורה", ממשיך גרוסקופף.

בנק לאומי סירב להעמיד אשראי

עוד דוחה גרוסקופף את עמדת כוכב היהלום, ולפיה מאחר שהולנדר-שטרן הייתה הנאמנת שלה בעסקה - יש לראות את פעולותיה להשגת המימון כאילו כוכב היהלום ביצעה אותן. הנאמנות הייתה לצורך רכישת המניות ולא לצורך העמדת המימון, הוא מדגיש. כוכב היהלום עצמה ניסתה להשיג מימון בנקאי ולא הצליחה, בשל סירובו של בנק לאומי להלוות כספים כלשהם למשפחת כוכב. הסבלנות שגילתה הולנדר-שטרן במשך שנה תמימה אינה מלמדת שהיא הסכימה לכך שכוכב היהלום תהיה פסיבית לחלוטין, וביטול העסקה היה מתבקש.

כוכב היהלום חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. השופטות דפנה ברק-ארז וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם גרוסקופף. את יהלום ייצגו עוה"ד מיכאל וקנין ונמרוד סביל, ואת הולנדר-שטרן ונוף המבצר - עו"ד שי אביטן-אדם.

קיראו עוד ב"משפט"

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה