ארה"ב מעוניינת ברחפנים האוקראיניים - המדינות יחתמו על עסקה?

משרד ההגנה האמריקאי ביקש לבצע ניסויים ולבחון מגוון מוצרים אוקראיניים, בעיקר רחפנים ומערכות לוחמה אלקטרונית, כחלק משקילת רכש לצרכים צבאיים. ההבנות עדיין לא נסגרו סופית, והן ממתינות לאישורים בדרג המדיני הגבוה ביותר. מוקדם יותר החודש הועבר לקייב טיוטת מסמך כוונות שמבקשת לבצע בדיקות למוצרים אוקראיניים, כאשר רק אם המערכות ייבחרו יכולה להתפתח מזה התקשרות חוזית. עדיין לא מדובר בחוזה רכש מלא ולא במסמך שמפרט היקפים או סכומים, אלא מסגרת שמאפשרת התקדמות לשלב הבדיקות.

העניין האמריקאי ברחפנים אוקראיניים הוא בעל משקל מסחרי-ביטחוני עם משקל אסטרטגי. לפי גורמים שמכירים את השיחות, הממשל האמריקני מבקש מאוקראינה לא רק שתמכור לו מערכות, אלא גם לפתוח גישה לטכנולוגיות שמאחורי המוצרים. עוד מדווח כי בחלק מהמתווים שנדונים, קיימים גם כאלו המאפשרים יכולת שכפול או ייצור על בסיס הידע האוקראיני. מבחינת קייב, זאת יכולה להיות עסקה שמייצרת כסף ומחזקת את הקשר הביטחוני עם וושינגטון בתקופה של אי ודאות בסיוע, כשברקע סיום המלחה עם רוסיה אינו נראה באופק. במקביל עולה השאלה עד כמה מדינה שנמצאת במלחמה יכולה להרשות לעצמה למסור את הנכסים הטכנולוגיים הכי חשובים שלה.

מבחינת אוקראינה הוא שהרחפנים כבר עברו מבחן תוך כדי המלחמה הארוכה עם רוסיה, בשימוש רחב היקף בתנאי מלחמה אמיתיים. האמריקאים עדיין רוצים להעביר את הרחפנים תחת בדיקה והערכה בשטחם, עם הכוחות שלהם ועם נהלי הבדיקה שלהם, לפני התחייבות. מעבר לזה, לפי גורמים שמכירים את התוכן, ארה"ב מתעניינת בגישה לטכנולוגיות קריטיות, ובאפשרות לקבל זכויות שיאפשרו לה לשחזר את היכולות בעצמה.

שגרירת אוקראינה בארה"ב אולה סטפנישינה מסרה כי גובש מסמך מסגרת שנמצא בבדיקה בשני הצדדים ברמות מוסדיות שונות, וכי אוקראינה מחויבת לשיתוף פעולה "מועיל לשני הצדדים" שיחזק את צבאות המדינות. מנגד, השגרירות האוקראינית לא נכנסה לפרטים לגבי מנגנוני העברת טכנולוגיה, והפנטגון לא מסר תגובה מיידית.

• ארה"ב בוחנת רחפנים מאוקראינה: קייב וושינגטון בדרך להסכם ראשון מסוגו
• הרחפן שחיזבאללה לקח מאוקראינה - ועד כמה הוא מסוכן לחיילים בלבנון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ארה"ב, שלה הצבא הגדול בעולם, מסתכלת על אוקראינה כעל מעבדה חיה ללוחמה מודרנית, בעיקר בתחום הרחפנים. במשך ארבע שנים של לחימה מול הפלישה הרוסית, קייב בנתה מערך שמאפשר לה לבצע תקיפות עמוקות לתוך רוסיה, להאט ולעתים לשנות מגמות בשדה הקרב מול צבא גדול יותר, וגם לפגוע במתקני נפט שמספקים תזרים שמממן את המלחמה של הקרמלין. לפי הערכות שנמסרו במסגרת אותו דיווח, עד כרבע משטחה של רוסיה נמצא כיום בטווח רחפנים אוקראיניים, נתון שממחיש עד כמה טווחים ודיוק הפכו למשחק ששינה את הכללים.

רחפנים תמורת מערכת פטריוט

המתווה שמתגבש נשמע פחות כמו רכש סטנדרטי ויותר כמו מסלול שבאמצעותו הצבא האמריקאי לומד, משווה ומנסח דרישות לעתיד. נציג מהתעשייה העריך כי המסמך לא בנוי כמסגרת העברת טכנולוגיה קלאסית, אלא כמנגנון שמאפשר לצבא ארהב לבדוק ולהעריך מערכות אוקראיניות כדי לעצב את הצרכים שלו בהמשך. במקביל, המערכות האוקראיניות יכולות לשמש כנקודת ייחוס למוצרים אמריקאיים קיימים ולתוכניות פיתוח.

• גרמניה פורסת פטריוט בטורקיה - ומחליפה את האמריקאים
• פולימרקט רוצה לאפשר הימורים על השווי של OpenAI ו־SpaceX
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביל גייטס בפנים: חברת האנרגיה הגיאותרמית שמזנקת ב-40% ביום...

ההתלהבות מהצד האמריקאי כבר קיבלה ביטוי פומבי: מזכיר הצבא האמריקאי דן דריסקול אמר בוועדת הכוחות המזוינים בסנאט שהמערכת שמפעילה את רשת הרחפנים האוקראינית היא "מדהימה", ותיאר אינטגרציה מלאה של כל רחפן, כל חיישן וכל פלטפורמת ירי לרשת אחת. הוא הוסיף הערה חדה - לארהב אין דבר דומה כיום. זו אמירה שמסבירה למה הדיון בארהב לא מסתכם בשאלה כמה יחידות לקנות, אלא איך לייבא יכולת מערכתית.

במבט כלכלי-תעשייתי, הדרישה לגישה לקניין רוחני היא נקודת המתח. מצד אחד, אם ארהב רוצה להפוך יכולות אוקראיניות לסטנדרט תפעולי בצבא שלה, היא תעדיף אפשרות לייצור מקומי, תחזוקה עצמאית ושרשרת אספקה שנשלטת מבפנים. במודל כזה, בעלות על זכויות או רישיון רחב מפחיתים תלות. מצד שני, עבור אוקראינה זו בדיוק ליבת היתרון: יכולת לפתח מהר, לשלב רכיבים זמינים, ולהקדים את מחזורי ההתאמה של היריב. ויתור עמוק מדי על הידע עלול להפוך את קייב מספקית ייחודית לעוד קבלן שמכר פעם טכנולוגיה.

גם ההקשר הגיאו-פוליטי דוחף את הצדדים להתקרב. מאז העימות בין ארה"ב לאיראן, שבו איראן נשענת על יכולות רחפנים ושיתפה בעבר ידע עם רוסיה, וושינגטון מאיצה מודרניזציה של הצבא והבנה של שדה הקרב החדש. אוקראינה, מצידה, הגבירה מאמצים לשווק "ידע מלחמתי" ומערכות יירוט רחפנים לא רק לארה"ב אלא גם למדינות במפרץ, שמחפשות פתרונות מול איום איראני. הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר באפריל שאוקראינה חתמה על הסכמים בילטרליים עם מדינות במפרץ לקבלת תמיכה פיננסית, אנרגטית וטכנית בתמורה לסיוע שהעניקה בהתמודדות מול תקיפות רחפנים איראניות, בלי לפרט.

לפי אותו דיווח, קייב קידמה את הרחפנים ואת רחפני היירוט שלה כקלף במו"מ, ובתמורה ביקשה מערכות פטריוט וטילים, שנחשבים יעילים ביירוט טילים בליסטיים רוסיים. אם העסקה עם ארהב תתקדם, היא יכולה להיבנות כמסלול דו-כיווני: אוקראינה מספקת יכולות התקפיות והגנתיות בתחום הרחפנים, ארהב מספקת שכבת הגנה אווירית מהשורה הראשונה. ועדיין, כל עוד אין הסכם סופי ואין פירוט של היקף העברת הידע, מדובר בעיקר בקרב על תנאים ולא על כותרות.