העליון: המשטרה יכולה להקפיא מטבעות דיגיטליים בחו"ל בהסכמת המחזיק

המשטרה יכולה להקפיא חשבון קריפטו שאינו מצוי בישראל, אם המחזיק בו מסכים מרצונו לשתף פעולה עימה. כך גם לגבי סמכותו של בית משפט השלום להוציא צו הקפאה שכזה. כך קובע שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. הוא קיבל את ערעור המדינה וקבע שניתן להקפיא מטבעות USDT בשווי נוכחי של 33 מיליון שקל השייכים לארטיום נדורנקו, נגדו מתנהלת חקירת משטרה. שטיין הורה לבית המשפט המחוזי לדון ביתר טענותיו של נדורנקו נגד ההקפאה.

המשטרה חושדת, כי נדורנקו מעורב במה שמכונה "העוקץ הרוסי" - הונאה רחבת היקף במטבעות קריפטו. נדורנקו מכחיש את החשדות ואומר שהוא איש עסקים בתחום הנדל"ן ואספקת ציוד לצבא אוקראינה, בעל מחזור עסקים של עשרות מיליוני דולרים בשנה. במסגרת החקירה ביקשה המשטרה וקיבלה במאי שעבר מבית משפט השלום בראשון לציון צו להקפאת הארנק הדיגיטלי של נדורנקו, ובו למעלה מ-10 מיליון מטבעות USDT. הצו הופנה לחברת Tether, מנפיקת המטבע. נדורנקו טען, כי בארנקו בוצעו פעולות חוקיות בלבד.בית המשפט המחוזי מרכז ביטל לפני חודשיים את הצו, אך כאמור שטיין קיבל את ערעור המדינה.

סמכות ליזום שיתוף פעולה וולונטרי

שטיין קובע: "הקפאת הארנק הדיגיטלי ומטבעות הקריפטו על ידי Tether, שנעשתה מרצונה החופשי - ועודנה תלויה בהסכמתה - לא נפגמה בשום פגם. סמכות המשטרה ליזום ולקיים שיתוף וולונטרי מעוגנת בסעיף 3 לפקודת המשטרה – זאת, מאחר שמדובר בפעולה וולונטרית שאינה כופה דבר על המשיב או על חברת Tether". סעיף זה אומר: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש".

שטיין מסביר: " חברות שמנפיקות את מטבעות הקריפטו חייבות לשמור על מוניטין כגורם פיננסי לגיטימי ואמין. מכאן נובע התמריץ של החברות לשתף פעולה עם גורמים מדינתיים רשמיים, כדוגמת המשטרה, אשר מופקדים על אכיפת החוק, על מניעת מעשים פליליים ומעשי טרור, וכן על סיכולן של הלבנות הון אשר נעשים על ידי עבריינים וארגוני פשיעה. תמריץ כזה לא קיים ברשת המבוזרת של ביטקוין – מנגנון רב-משתתפים מתואם שאינו נשלט על ידי גורם יחיד.

• בהרב-מיארה מבקשת עוד שבועיים לדיונים עם בן-גביר על יחסיו עם המשטרה
• פצצת זמן: הפשיעה בחברה הערבית עולה לישראל 10 מיליארד שקל בשנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"כפועל יוצא מכך, העברות סכומי כסף ניכרים לחשבון בנק קונבנציונלי מתוך ארנקי הביטקוין מעוררות חשד להלבנת הון – דבר שיוצר רתיעה מפני ביצוע פעולות כאלה אצל הבנקים. מציאות זו יוצרת תמריץ עבור המעוניינים בפתיחת ארנקים דיגיטליים לעשות זאת אצל חברות כדוגמת Tether", והללו עלולים להיות גם עבריינים ומלביני הון. 

בית המשפט יכול להוציא צו

שטיין קובע, כי הקפאת הארנק הדיגיטלי במקרה איננה אקט שלטוני כופה, שכן המשטרה לא הפעילה כוח משפטי כלפי איש ולא שינתה את מצב הזכויות של נדורנקו או של Tether. לנדורנקו אין כל זכות למנוע מהמשטרה לפעול מול Tether, ואילו היחסים המשפטיים בינו לבין החברה אינם מעניינה של המשטרה.

Tether איננה צריכה לחשוש מפני המשטרה, שכן היא תאגיד זר ובעצמה ביקשה צו שיפוטי מתאים. התוצאה היא ש"לא קיים אפילו צל של ספק שמא מדובר במעשה שלטוני שיש בו משום כפייה, ואשר טעון בשל כך הסמכה סטטוטורית מפורשת", ודי להשתמש בסמכותה הכללית של המשטרה. שטיין מציין, כי קיימת אפשרות ש-Tether אינה פועלת לחלוטין מרצונה החופשי, שכן המוניטין שלה ואולי גם עסקיה עלולים להיפגע אם לא תציית, אבל "לחצים מסוג זה אינם עולים כדי כפייה".

• בג"ץ מחזיר לוועדת גרוניס את בדיקת מינויו של גופמן לראש המוסד
• טלי גוטליב מואשמת בעבירה שהעונש המירבי עליה הוא שלוש שנות מאסר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

עוד קובע שטיין: "איני רואה כל קושי בכך שבית משפט השלום יוציא מלפניו צו פורמלי אשר מאשרר את סמכויות המשטרה לפעול בגדרי סעיף 3 לפקודת המשטרה לשיתוף פעולה וולונטרי עם גורם חוץ כלשהו שבכוחו להביא להקפאת נכס דיגיטלי הנגוע בפלילים. צווים כאמור הם בעלי תחולה טריטוריאלית פנים-מדינתית במובן הבא: הם מהווים אסמכתא לתפיסת הנכס הדיגיטלי, שהקפאתו התבקשה על ידי המשטרה בהליך וולונטרי, אם וכאשר יועבר לחזקתה".