קנו בית ב-2.2 מיליון שקל, ואז גילו את הבעיה שהסתתרה בו

פסק דין שניתן באחרונה על ידי השופט אבישי זבולון בבית משפט השלום בקריית גת חושף סיפור מוכר מעולם עסקות הנדל"ן: קונה שרכש בית יד שנייה, גילה ליקויי רטיבות חמורים לאחר קבלת החזקה, ותבע את המוכרים על כל השקל. אלא שבית המשפט קיבל את התביעה רק בחלקה הקטן.

יניב אטיאס רכש בית מגורים פרטי ממזל ומשה לוי באוגוסט 2020 תמורת 2.2 מיליון שקל. לפי כתב התביעה, במהלך המשא ומתן הציגו הנתבעים את הבית כנכס טוב וראוי למגורים, ללא שום בעיות. אטיאס קיבל את החזקה בנכס בדצמבר 2020, ומיד הבחין בכתמי רטיבות ונפיחות בקירות. כשפנה לנתבעת, היא השיבה שייתכן שהמקור הוא לכלוך שסותם את מעבר המים בגג.

אטיאס ביצע שיפוצים שכללו תיקונים וצביעה של כלל קירות הבית בעלות של 18 אלף שקל, אך בינואר 2021, מיד אחרי הגשם הראשון, הקומה הראשונה הוצפה שוב. בסופו של דבר, הוא נאלץ לבצע הגבהה של הגג של הבית בעלות של כ-90 אלף שקל, בדומה לפתרון שביצעו השכנים בבית הצמוד, ובכך הבעיה נפתרה. הוא הגיש תביעה על סכום כולל של 473,039 שקל, שכלל נזקי רטיבות, עלויות שיפוץ, נזק לריהוט, עוגמת נפש, והוצאות משפט. בנוסף, הוא דרש פיצוי מוסכם של 220 אלף שקל עבור הפרה יסודית של ההסכם.

הנתבעים מנגד, טענו כי בשש השנים שבהן הם התגוררו בבית הם לא נתקלו ברטיבות, מכיוון שהם דאגו לתחזוקה שוטפת של הגג - ניקוי מרזבים מצואת יונים ולכלוך כל שלושה-ארבעה חודשים. הנתבע אמר בדיון: "זה היה ברור שצריך לתחזק את הבית. אשתי היתה אתו בקשר אני לא דיברתי אתו, אבל אשתי כתבה לו...לא היתה שום בעיה ולכן לא הזכרתי את זה במכירה". הנתבעת הוסיפה כי, "לפני המכירה לא אמרתי לו כי כמה יצא לי להיפגש איתו. הוא הסתובב בבית, הוא ואשתו נכנסו לבית וראו. הם לא קנו חתול בשק".

• תבע 590 אלף שקל על ליקויים - כמה תשלם הקבלנית?
• קנו דירה, קיבלו אותה באיחור של שנה וחצי - וזה הפיצוי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגבהת הגג היתה מקיפה מדי

המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס נחשון הורוביץ, מצא ליקויים בניקוז, באיטום ובשיפועים של הגג, וקבע כי קשה לקבוע שהנתבעים לא היו מודעים לחדירת הרטיבות. הוא העריך את עלות התיקונים בכ-51.3 אלף שקל לפני מע"מ. עם זאת, הוא קבע כי הגבהת הגג שביצע התובע בעלות של 98 אלף שקל היתה מקיפה יותר מהנדרש, וכי ניתן היה להסתפק בתיקונים בעלות של 25 אלף שקל בלבד.

השופט זבולון קבע כי הנתבעים אכן הפרו את חובת הגילוי כלפי התובע. הוא ציין כי "מעיון בתצהירי הנתבעים ובפרוטוקולים, עולה בבירור כי הנתבעים לא עדכנו את התובע על תקלה הקיימת בגג הבית". עם זאת, השופט התרשם כי המוכרים לא פעלו בזדון, אלא שתחזוקת הגג נהפכה אצלם לעניין שבשגרה, ולכן הם לא מצאו לנכון ליידע את הרוכש.

בשאלה המרכזית - האם מדובר בהפרה יסודית המזכה בפיצוי מוסכם של 220 אלף שקל - הכריע השופט לטובת הנתבעים. בהסתמך על הפסיקה הקיימת, הוא קבע כי מדובר ב"הפרה סתם" ולא בהפרה יסודית, משום שההפרה לא יורדת לשורשו של ההסכם, ושהאדם הסביר לא היה נמנע מלרכוש את הבית אילו ידע מראש על הצורך בניקוי מרזבים תקופתי. השופט נשען על הלכת שיפריס, וקבע שבהתאם לסעיף 16 לחוק המכר, לא ניתן להטיל אשם תורם על הקונה כשהמוכר ידע או היה עליו לדעת על אי-ההתאמה והוא לא גילה אותה.

• נתניהו: מוזס ביצע פוטש שהפיל את ממשלתי בשלהי 2014
• משרד החינוך: ישיבה באשקלון קיבלה מיליונים בדיווח על תלמידים פיקטיביים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

בית המשפט הפחית גם מסכום הנזקים שנפסק. התביעה עבור נזק לריהוט ועוגמת נפש בסכום של 30 אלף שקל נדחתה, מכיוון שהיא לא הוכחה כנדרש. עלות הפיקוח ההנדסי לא אושרה מכיוון שעיקר התיקון כבר בוצע. הנזקים שנפסקו הסתכמו ב-49,560 שקל עבור ליקויי הרטיבות (על בסיס חוות דעת המומחה, בהפחתת סעיף הריצוף), בתוספת של 5,000 שקל הוצאות משפט ו-8,260 שקל שכר טרחת עורך דין. בסופו של דבר, מתוך תביעה של 473,039 שקל, חויבו המוכרים לשלם סכום כולל של 62,820 שקל בלבד - כ-13% מסכום התביעה המקורי.