מכירת דירה היא עסקה מרכזית בשוק הנדל"ן, המשפיעה באופן ישיר על משקי בית רבים המבקשים לממש נכס, לשדרג דירה או לעבור מקום מגורים. תהליך המכירה כולל שלבים כמו קביעת מחיר, שיווק הנכס, ניהול משא ומתן
וחתימה על חוזה מכר מול הרוכש.
למכירת דירה היבטי מיסוי משמעותיים, ובכללם מס שבח על הרווח ממכירת נכס, החל בכפוף לפטורים ולתנאים שנקבעו בחוק. גובה התמורה מושפע ממחירי הדירות באזור, ממצב השוק, מרמת
הריבית על המשכנתאות ומהיצע וביקוש לנכסים דומים.
עבור העוקבים אחר שוק הדיור, היקף עסקאות המכירה וקצב שינוי המחירים נחשבים לאינדיקטורים למצב השוק. תקופות של האטה מתאפיינות לעיתים בירידה במספר העסקאות ובזמן מכירה ממושך יותר, בעוד תקופות של ביקוש ער מתאפיינות
בעליית מחירים ובקיצור משך המכירה.
זה אחד המצבים הישראליים ביותר שיש: הדירה נמכרה, הדירה הבאה עוד רחוקה, ובעו"ש יושב פתאום סכום של שבע ספרות. ההבדל בין אופק של שלושה חודשים לאופק של שנתיים משנה את כל התשובה - וגם שאלת הפיזור בין בנקים מקבלת משמעות אחרת כשמדובר במיליונים
רוכשי דירה הפרו את הסכם המכר והעבירו את התשלומים באיחור של שבועות, אך בית המשפט קבע כי הפיצוי המוסכם חל רק אם העסקה בוטלה - וכאן היא הושלמה המוכרים יסתפקו בפיצוי מצומצם על ריביות והלוואות גישור, שנמוך בהרבה מהסכום שאותו תבעו בתחילה
רוכשת דירה שקיבלה את אישורי הפטור מהיטל השבחה וממס שבח רק כשנתיים לאחר מועד המסירה הגישה תביעה של 169 אלף שקל, בטענה כי המוכרת חייבת בפיצוי המוסכם לפי ההסכם. בית משפט השלום בהרצליה דחה את התביעה, אך דווקא קיבל חלקית את התביעה נגד עורך הדין, שטיפל בשני
הצדדים בעסקה. השופט קבע כי בהסכם לא נקבע מועד שהופך את האיחור להפרה יסודית, אך גילה רשלנות בטיפול של עורך הדין, וחייב אותו בפיצוי
יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות. השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום. התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של
יתרת התמורה עבור הבית
אף שבית המשפט דחה את תביעתם של רוכשי דירה שטענו להפרת הסכם מכר בעל־פה, הוא קבע כי הקבלן פעל בחוסר תום־לב במשא ומתן - וחייב אותו לשלם להם פיצויים. השופט קבע כי, "מי שמנהל מו"מ למכירת דירה חייב לפעול בשקיפות ובהגינות, גם אם העסקה לא נחתמה לבסוף"
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב חושף מאבק משפטי סביב מימוש משכנתה על דירת מגורים. חייבת שביקשה למכור בעצמה את הדירה נדחתה, לאחר שהשופט קבע כי מעמדה כחדלת פירעון שולל ממנה את הזכות לעשות זאת. בכך נרשם ניצחון לחברה המלווה, טריא קהילה פיננסית, שנאבקה
כדי להותיר את השליטה בהליך בידיה ולמנות כונס נכסים מטעמה
דוחות חברות הנדל"ן לרבעון השני מראים ירידה חדה במכירות, בעיקר בתל אביב, בשל הריבית הגבוהה והמגבלות על הקבלנים; בחודשים האחרונים נרשמה התעוררות, אך היא מבוססת על
מבצעי מימון; האם המשקיעים מתעלמים מהסימנים?
בעל דירה שטען כי הצדדים "לחצו ידיים" וכי העסקה למכירת הנכס שלו הושלמה, תבע את הרוכשת הפוטנציאלית על פיצוי מוסכם ונזקים נוספים שנגרמו לו בסכום כולל של מיליון שקל, כך לטענתו. בית המשפט קבע כי ההסכמות בין הצדדים היו עקרוניות בלבד, הטיוטה לא העידה על גמירות
דעת סופית והפרישה מהמשא ומתן נעשתה מטעמים ענייניים ובתום לב
קצב מכירת הדירות החדשות נחתך כמעט בחצי, המשקיעים בורחים, ורוכשי הדירה הראשונה כרגע בוחרים לא לנהור אל הרכישה. המגבלות החדשות של בנק ישראל חונקות את מבצעי המימון, הביטחון האישי הפך לשיקול מרכזי - והקבלנים מתקשים להיפטר מהמלאי - מאי 2025 מתגלה כחודש של
נקודת מפנה: הביקוש נעצר, והמגמה ברורה – הציבור יושב על הגדר, והשוק כולו בהאטה
עסקה פשוטה למכירת דירה בנתניה הסתבכה לאחר המוכר הלך לעומלו, ואשתו ובתם התחמקו מהשלמת העסקה, לא מיהרו להוציא צו ירושה, ולא שיתפו פעולה עם עורכת הדין של הקונים. בנוסף, הרוכשים נתקלו בהתעלמות שיטתית מצדן לפניותיהם. השופט קבע כי, "חרף העובדה שידעו על קיומו
של זיכרון הדברים ועל תשלום של כמעט מחצית התמורה, הנתבעות לא יצרו קשר עם הרוכשים במשך יותר משני עשורים"