מחיר
צילום: FREEPIK

קנו דירה, קיבלו אותה באיחור של שנה וחצי - וזה הפיצוי

בית משפט השלום בירושלים קבע שהקבלן לא יכול לדחות באופן חד-צדדי את מועד מסירת הדירה, דחה את טענת הנתבעות להסכם שינויים, וחייב אותן לשלם לזוג רוכשים פיצוי משמעותי - אבל לא את כל הסכום שביקשו

עוזי גרסטמן |

בני הזוג מנדלסון רכשו ב-2014 דירה בת שישה חדרים ברחוב ירמיהו בירושלים מקרסו-אקה-מטעמית, כשאשטרום ירושלים שימשה קבלן המבצע. הדירה היתה אמורה להימסר להם עד סוף דצמבר 2016, אבל בפועל הם קיבלו את המפתחות רק ביוני 2018 - איחור של כמעט שנה וחצי. ולא רק זה: כשנכנסו, הם גילו פגמים בריצוף שחייבו החלפה מלאה שלו. התובעים הגישו תביעה על סכום של 417,647 שקל, שכללה דרישות לפיצוי בגין האיחור במסירה, ליקויי בנייה, תשלומי ארנונה וועד בית, ועוד שורה של רכיבים כספיים. השופט ציון סהראי מבית משפט השלום בירושלים קיבל את התביעה בחלקה, בפסק דין מפורט שניתן באחרונה.

אחת הסוגיות המרכזיות בתיק היתה שאלת מועד המסירה החוזי. הנתבעות טענו שנחתם הסכם שינויים שדחה את מועד המסירה ב-12 שבועות, כלומר למרץ 2017. השופט לא קיבל את הטענה. הוא קבע שלפי ההסכם המקורי, ההחלטה על דחיית מועד המסירה נמסרה לקבלן "באופן אקסקלוסיבי, ולא מדובר במועד שנקבע לאחר מו"מ שהתנהל בין הצדדים". השופט הדגיש כי הנתבעות לא הציגו פירוט של משך הזמן הדרוש לביצוע שינוי מכל סוג, ולא הוכיחו יחס סביר בין היקף עבודות השינויים - שהסתכמו בכ-63 אלף שקל - לבין דחייה של 12 שבועות. "בנסיבות תיק זה מדובר בתניית פטור המנוגדת לחוק המכר ואת זאת אין להתיר", פסק השופט.

שאלה נוספת שהעסיקה את בית המשפט היתה מתי בדיוק נמסרה הדירה. התובעים טענו שהמסירה האמיתית היתה רק במאי 2019, כשהושלמה החלפת הריצוף. הנתבעות טענו שהדירה נמסרה ביוני 2018, והיתה ראויה למגורים. השופט קיבל את עמדת הנתבעות בנקודה הזו, וקבע שפגמים בריצוף "לא מנעו מהתובעים לעשות שימוש בדירה". עם זאת, הוא פסק פיצוי נפרד עבור ארבעה חודשים שבהם לא ניתן היה להשתמש בדירה בעקבות החלפת הריצוף.

איך הגיע השמאי של הנתבעות למסקנתו?

גם סביב נושא דמי השכירות שעל בסיסם מחושב הפיצוי היו חילוקי דעות. התובעים טענו ל-12 אלף שקל לחודש, הנתבעות ל-9,000. השופט קבע סכום של 11 אלף שקל, לאחר שדחה את חוות דעת השמאי מטעם הנתבעות. השמאי בדק רק דירה דומה אחת - דירת שישה חדרים ללא חניה ומחסן, שהושכרה ב-11.7 אלף שקל - ובכל זאת הגיע למסקנה שדמי השכירות הם 9,000 שקל. "לא ברור כיצד הגיע למסקנה ולפיה הסכם השכירות הנוגע לדירה נשוא התביעה לא משקף את שווי השוק", ציין השופט.

בסיכומו של דבר, הנתבעות חויבו לשלם לתובעים פיצוי עבור האיחור במסירה בסכום של 84,927 שקל (בנוסף ל-179,250 שקל שכבר שולמו עבור האיחור במסירה עוד לפני הגשת התביעה), פיצוי של 44 אלף שקל עבור החלפת הריצוף, פיצוי עבור ליקויי בנייה בסכום של 28,781 שקל, והשבת ריבית שנגבתה שלא כדין בסכום של 4,533 שקל. סך הפיצויים שנפסקו מגיע לכ-162 אלף שקל, בתוספת ריבית שקלית והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20 אלף שקל. מנגד, בית המשפט דחה כמה מרכיבי תביעה, בהם דרישות לפיצוי בגין ארנונה, ועד בית, שינויים בתכנית החשמל, חיפוי קרמיקה ונטילת הלוואה - בעיקר בעקבות אי עמידה בנטל ההוכחה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה