קבלן. צילום: Mikael Blomkvist באתר PEXELS
קבלן. צילום: Mikael Blomkvist באתר PEXELS

קנה בית עם ליקויים, תבע - וקיבל חשבון של חצי מיליון שקל

רוכש של בית פרטי באשקלון תבע פיצויים של 1.81 מיליון שקל על ליקויים ועיכובים, כולל קומה ללא היתר, חדר ללא היתר ובריכה במקום הלא נכון - ובסוף הפסיד, מכיוון שהעביר את התמורה באיחור של ארבע שנים

עוזי גרסטמן |

שלום כהן רכש בית פרטי צמוד קרקע ברחוב מלכי ישראל באשקלון מקובי חדד ושלמה בדוסה, וחשב שהוא מקבל חלום. מה שהוא קיבל בפועל היה שנים של מריבות משפטיות, תביעות הדדיות - ובסוף פסק דין שחייב אותו לשלם לנתבעים כמעט חצי מיליון שקל. פסק הדין ניתן באחרונה על ידי השופטת הבכירה סבין כהן בבית משפט השלום באשקלון.

הסכם המכר בין הצדדים נחתם ביולי 2017 במחיר של 3.2 מיליון שקל. לפי ההסכם, הבית היה אמור להימסר לידי כהן עד ה-1 לדצמבר 2017, ולכל המאוחר עד ה-12 לינואר 2018, לאחר קבלת טופס 4 וביצוע השלמות בנייה שונות. הנתבעים, חדד ובדוסה, רכשו את הנכס כשהוא בתצורה של שלד בנוי, סיימו את בנייתו ומכרו אותו לכהן. הם טענו שהם לא קבלנים שמוכרים דירות, ולכן חוק המכר (דירות) לא חל עליהם. בית המשפט דחה אותם באופן נחרץ: "הנכס נרכש על ידי הנתבעים לשם מכירתו ולפיכך הוראות חוק המכר (דירות) חלות על התחייבויות המוכרים".

התובע הגיש חוות דעת מטעמו, של השמאי והמהנדס חיים גלנצר, שהעריכה נזקים בסכום של 1.069 מיליון שקל. גלנצר מצא ליקויים שורה ארוכה: גובה נמוך בחדר המגורים (200 אלף שקל), כיוון מדרגות הפוך להיתר (180 אלף שקל), חדר של 24 מ"ר שנבנה ללא היתר בקומה א' (200 אלף שקל), מרפסת ללא היתר (133 אלף שקל), חדירת מים במרתף (180 אלף שקל), ובריכת שחייה שנבנתה שלא בהתאם להיתר (50 אלף שקל). הנתבעים לא הגישו כלל חוות דעת נגדית. במקום זאת, הם כפרו בטענות וטענו כי הקונה רכש את הבית במצבו AS IS.


הפגם הגדול: חלק מהעבודות נעשו במודע ללא היתר

כאן מגיע הפיתול המרכזי בפסק הדין. הנספח להסכם כלל עבודות שיש לבצע לאחר קבלת טופס 4, בהן הקמת קומת גלריה ועבודות במרתף. הצדדים ניהלו לפני החתימה שיח ב-SMS, שצוטט בפסק הדין: כשכהן שאל "למה אתם מרכיבים את המטבח ואחרי זה בונים עוד קומה?", השיב לו חדד כי, "בשביל הטופס 4 הבית צריך להיות מושלם. לא בטוח שנבנה עוד קומה זה אופציה. תלוי בקונה".

בית המשפט קבע כי "לאחר שמיעת הצדדים, מצאתי מקום לקבוע כי הצדדים ידעו היטב כי עבודות אלו אינן כלולות בהיתר הבנייה ולכן הוסכם שביצוען ייעשה לאחר קבלת טופס 4". המשמעות היתה ברורה: כהן לא יכול לתבוע פיצויים על עבודות שהוא ידע מראש שנעשות ללא היתר, ובחר לאפשר זאת. "שעה שהתובע מאפשר ביצוע עבודות בבית ללא היתר, חטאו אינו פחות מזה של הנתבעים".

גם אם כהן זכה בחלק מהטענות שלו לגבי הליקויים, בסופו של דבר הוא זה שהפר את ההסכם. לפי ההסכם, יתרת התמורה של 600 אלף שקל היתה אמורה להיות משולמת בסמוך לקבלת החזקה. כהן עבר לגור בבית כבר בפברואר 2018, טופס 4 התקבל במרץ 2018 - ואת הכסף הוא שילם רק ב-11 בינואר 2022. כמעט ארבע שנים של מגורים בבית בלא לשלם את היתרה. בית המשפט קבע שהאיחור בתשלום הגיע ל-1,387 ימים - מיום קבלת טופס 4 ועד לתשלום בפועל. לפי הסכם המכר, כל יום איחור בתשלום מזכה את המוכרים ב-400 שקל. החשבון: 554,800 שקל. "לאורך כל הדרך, התובע אינו נותן כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא שילם את התמורה," כתבה השופטת. "התובע אינו יכול לתפוס חזקה בבית ומנגד לא לשלם."

מה כהן כן קיבל

מתוך כל רשימת הליקויים, בית המשפט הכיר בסעיף אחד בלבד: אי-מסירת מפרט הבית, כפי שמחייב חוק המכר (דירות). בגין זאת נפסקו לכהן פיצויים בסכום כולל של 7,000 שקל בלבד.

קיראו עוד ב"משפט"

לאחר קיזוז, בית המשפט חייב את כהן לשלם לנתבעים 547,800 שקל, בתוספת ריבית כחוק ממועד הגשת התביעה שכנגד. בנוסף, הוא יישא בשכר טרחת עורכי הדין של הנתבעים בסכום כולל של 70.8 אלף שקל. תביעתו של כהן, שתבע מלכתחילה 1.81 מיליון שקל, נדחתה כמעט לחלוטין.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה