הליוס לפני גיוס קרן 6: “אגירה ורשת החשמל הן מנועי הצמיחה הבאים – לא רק הייצור”

קרן הליוס מתקרבת לשלב גיוס הקרן השישית שלה, בעיתוי שבו שוק האנרגיה המתחדשת עובר שינוי עומק. אם בעבר המוקד היה בהקמת מתקני ייצור סולאריים ורוח, כיום מרכז הכובד זז לתשתיות משלימות - ובראשן אגירת אנרגיה, חיבור לרשת ופתרונות חכמים לניהול חשמל. בראיון עם רון רפפורט, דירקטור השקעות בקרן, הוא מפרט כיצד נראית מפת ההשקעות החדשה - ומה המשמעות למשקיעים.

  מי זאת קרן הליוס ומה היקף הפעילות כיום?

רון רפפורט: "קרן הליוס הוקמה כבר ב-2010 על ידי ארז גיסין ונמרוד גור. אנחנו נמצאים היום בקרן החמישית שלנו, הליוס 5, ובימים אלה ממש מתחילים את הגיוס של הקרן החדשה – הליוס 6. הקרן מתמקדת בתשתיות של אנרגיה מתחדשת ומה שנקרא Energy Transition - כלומר כל הנגזרות של אנרגיה מתחדשת, כולל סולאר, אגירה, תחבורה חשמלית וגם תחומים משיקים. אנחנו פועלים גם בישראל וגם באירופה. הקרנות הראשונה, השלישית והחמישית היו ממוקדות בעיקר באירופה, בעוד קרנות 2 ו-4 היו יותר ממוקדות בישראל. יש לנו פעילות רחבה מאוד, עם פורטפוליו במדינות כמו איטליה, בריטניה, הולנד, פולין, סלובקיה, רומניה, קרואטיה וקוסובו. בנוסף, יש לנו משרדים בהוד השרון ובלונדון, שמאפשרים לנו להיות קרובים לנכסים ולנהל אותם בצורה שוטפת."

  שינוי מודל: שליטה בתשואה דרך ניהול

האם הקרן מתמקדת רק בהשקעה או גם בניהול הנכסים?

 רפפורט: "אנחנו לא קרן שרק משקיעה ויוצאת – אנחנו גם מנהלים את הנכסים בפועל. אנחנו מטפלים בהפעלה, בתחזוקה, בשיפור ביצועים, ובהכנה של הנכסים למימון מחדש או לאקזיט. בישראל למשל יש לנו פורטפוליו גדול של מתקנים פוטו-וולטאיים, ואנחנו לא רק רוכשים ומשביחים אותו – אלא ממש מנהלים את ההפעלה שלו באופן יומיומי, דואגים ליעילות, לביצועים ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי. זה מודל שכבר הוכיח את עצמו אצלנו בהליוס 2 בצורה מאוד מוצלחת, ובהליוס 4 אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של יישום."

 מה צפוי בקרן הליוס 6?

 רפפורט: "הליוֹס 6 תהיה המשך ישיר של הקרן החמישית. זו קרן שתמשיך להשקיע בעיקר באירופה, באותם תחומים שאנחנו מכירים היטב - סולאר, ביוגז, אגירת אנרגיה ותחבורה חשמלית. אנחנו רואים פוטנציאל מאוד משמעותי בכל העולם של ביוגז וביומטאן, ולכן זה תחום שיקבל יותר דגש. בנוסף, נמשיך להרחיב את הפעילות שלנו באגירה – שזה תחום שאנחנו מזהים כמרכזי מאוד לשנים הקרובות. בסופו של דבר, אנחנו פועלים בשוק שבו יש תמיכה רגולטורית מאוד חזקה. אירופה מציבה יעדים שאפתניים של מעבר לאנרגיה מתחדשת, וזה מחייב השקעות של מאות מיליארדי יורו – לא רק בייצור אלא גם בתשתיות תומכות."

 מעבר גיאוגרפי: יותר מזרח אירופה

 באילו מדינות עיקר הפעילות כיום?

 רפפורט: "אנחנו פועלים היום ביותר מ-10 מדינות. היינו במקור יותר בשווקים של מערב אירופה, אבל עם הזמן זיהינו הזדמנויות גם במרכז ובמזרח אירופה – בעיקר במדינות כמו פולין, שם אנחנו פעילים מאוד. יש לנו גם פעילות בספרד, שם ביצענו אקזיט מוצלח של נכס סולארי. בנוסף, ביצענו בשנים האחרונות מספר אקזיטים משמעותיים – כולל פרויקט רוח בפולין ומכירת פלטפורמת ביוגז בבריטניה. האסטרטגיה שלנו משלבת גם זיהוי פרויקטים וגם הקמה של פלטפורמות – גיוס צוותים מקומיים, יצירת שותפויות והגדלת היקף הפעילות כדי ליהנות מיתרונות לגודל."

  צוואר הבקבוק: רשת החשמל

 מהו האתגר המרכזי כיום בענף?

 רפפורט: "האתגר המרכזי היום הוא כבר לא ייצור החשמל,  אלא היכולת להזרים אותו לרשת. הצוואר בקבוק הכי משמעותי הוא החיבור לרשת החשמל. יש הרבה מאוד פרויקטים טובים, אטרקטיביים, שפשוט לא מתקדמים כי אין זמינות ברשת או שהחיבור לוקח שנים. זה משהו שאנחנו רואים גם באירופה וגם בישראל. הנושא הזה של זמינות רשת, של חיבור יציב, זה אחד האתגרים הכי גדולים היום בתחום האנרגיה."

 אגירת אנרגיה: "הפוטנציאל הכי גדול בשוק"

 איך אתם מתמודדים עם אתגר הזרמת החשמל?

 רפפורט: "כאן נכנס תחום האגירה - וזה בעינינו אחד התחומים עם הפוטנציאל הכי גדול. באירופה אנחנו מקימים מתקני אגירה גדולים מאוד, מתקני stand-alone שמחוברים לרשת ויודעים לקלוט חשמל ולשחרר אותו כשהרשת צריכה אותו. הקמנו פלטפורמה בבריטניה שמתמקדת בדיוק בזה, עם יעד להגיע להיקף השקעות של כמיליארד שקל. הפרויקט הראשון כבר נמצא בשלבי הקמה, ויש לנו פייפליין של פרויקטים נוספים שמקודמים על ידי הצוות המקומי שלנו שם. בישראל, הפוטנציאל הוא בשילוב אגירה במתקנים קיימים. אנחנו בוחנים איפה נכון לשדרג את הפורטפוליו הסולארי שלנו ולהוסיף אגירה - בהתאם לתנאים הכלכליים ולתעריפים החדשים. השילוב הזה לא רק משפר את התשואה – אלא גם עוזר לייצב את הרשת ולפתור את צוואר הבקבוק."

דאטה סנטרים ו-AI: תחום משיק

 האם אתם מתכוונים להיכנס לתחום הדאטה סנטרים?

רפפורט: "זה תחום שאנחנו לומדים אותו. הוא מאוד קשור למה שאנחנו עושים, כי הדאטה סנטרים תלויים באספקת חשמל יציבה, זמינה ונקייה. האתגר שם הוא בדיוק אותו אתגר – חיבור לרשת. הרבה פרויקטים לא מתממשים כי אין חיבור זמין בזמן או בעלות סבירה. אנחנו בהחלט מסתכלים על התחום הזה, ואם נראה הזדמנות אטרקטיבית – ניכנס. אבל יש לנו עדיין הרבה מאוד עבודה בתחומים שבהם כבר פיתחנו מומחיות."

 כיצד אתם משתמשים בבינה מלאכותית?

רפפורט: "אנחנו מיישמים AI במספר תחומים. למשל, בניתוח דפוסי תנועה כדי להבין איפה נכון להקים עמדות טעינה לרכבים חשמליים – במיוחד בשווקים כמו פולין וסלובקיה. בנוסף, אנחנו משתמשים בכלים כאלה לניטור מערכות סולאריות – לזהות תקלות, לשפר ביצועים ולהבין איפה צריך להשקיע בשדרוגים. זה מאפשר לנו לייעל את הפעילות ולהוריד עלויות, וזה הופך להיות כלי משמעותי בניהול נכסים."