עתירה לבג"ץ נגד אימוץ גורף של עיצומים בינלאומיים בידי הבנקים

העמותה לשילוב כלכלי מבקשת מבג"ץ למנוע מצב בו בנקים בישראל מאמצים כמות שהם עיצומים בינלאומיים על לקוחות, מבלי לבצע בדיקה פרטנית של כל לקוח לגופו. העתירה יוצאת נגד נוהל בנקאי תקין שפרסם בנק ישראל בדצמבר שעבר, בנוגע להחלת עיצומים בינלאומיים. היא עוסקת אמנם בעיצומים על רקע המלחמה באוקראינה, אך יכולה להיות לה (למשל) השפעה גם על יישום עיצומים אמריקניים נגד מתנחלים.

העמותה מבקשת להורות לבנק ישראל לתקן את ההוראה, כך שהיא "תכלול התייחסות לחסמים מהותיים ותקבע באופן נהיר ומפורט אמות מידה ברורות ומחייבות בכל הקשור לאופן ניהול הסיכונים של התאגידים הבנקאיים במתן שירותים בנקאיים חיוניים ללקוחות על רקע משטרי סנקציות פוליטיות בינלאומיות, תוך קביעת חובות ברורות ומדידות לתאגידים הבנקאיים".

לפרסם נהלים לאימוץ העיצומים

לדעת העמותה, יש לבצע "בדיקה פרטנית של כל לקוח לגופו, במסגרת הליכי 'הכר את הלקוח', לרבות בחינת מקור הכספים והסיכון הקונקרטי הכרוך בפעילות, ולא להסתפק במדיניות גורפת של 'אפס סיכון' המבוססת על שיוך כללי למשטרי הסנקציות הפוליטיות". עוד היא סבורה, כי להבחין בין סוגי עיצומים שונים (למשל: פוליטיות מול הלבנת הון ומימון טרןר) ובין פעולות שונות (למשל: מקומיות מול בינלאומיות, בשקלים מול מטבע זר, פעילות עסקית מול פעילות פרטית) ולדרג את הסיכונים הבנקאיים מול הפעולות היכולות לתת להם מענה.

עוד מבקשת העמותה להורות לבנקים "להימנע ממדיניות גורפת של סירוב למתן שירותים בנקאיים חיוניים לעולים חדשים ולציבור הלקוחות בכללותו אך ורק בשל זיקה למשטרי הסנקציות הפוליטית בינלאומיות, ולבצע בדיקה פרטנית של כל מקרה לגופו" ולפרסם מראש רשימת נהלים ברורה ומפורטת לגבי האופן בו יישמו את העיצומים הבינלאומיים.

• הבנקים הנושים מבקשים להכריז על נוחי דנקנר כפושט רגל
• כאשר כלי AI ממליצים למי להלוות ובמה להשקיע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי העמותה, המדיניות הנוכחית מבוססת על "אפס סיכון", דהיינו הימנעות מירבית של הבנקים מסיכון כלשהו. "מדיניות זו מובילה לכך שלקוחות רבים ובהם עולים חדשים ותושבים בעלי זיקה למדינות המצויות תחת משטרי סנקציות פוליטיות, נתקלים בסירובים שיטתיים לפתיחת חשבון, להפקדת כספים, לקבלת העברות, או להמשך ניהול חשבונם, למרות שאין כל ראייה לסיכון ממשי וקונקרטי".

פגיעה בעצמאות הכלכלית של ישראל

לטענת העמותה, "תחת קביעת מדיניות מהותית סדורה ואחידה לכל התאגידים הבנקאיים, הותיר המפקח [על הבנקים - א.ל] את מלאכת קביעת המדיניות בידי התאגידים הבנקאיים עצמם, תוך שהסתפק בהוראת ניהול מעורפלת ללא קביעת אמות מידה ברורות וידועות מראש, אשר אינה מעגנת, אינה מבטיחה ואינה שומרת על איזון מתבקש בין זכויות היסוד של לקוחות התאגידים הבנקאים ובין האינטרסים הכלכליים של תאגידים אלו".

בפועל, טוענת העמותה, המפקח קבע מראש, כי "כל סירוב של תאגיד בנקאי ליתן שירות בנקאי, אשר נעשה בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים שקבע התאגיד הבנקאי עצמו, ייחשב לסירוב סביר, וזאת מבלי שהמפקח עצמו בחן את המדיניות ונתן דעתו עליה. לא רק שהמפקח מבקש בדרך זו להתפרק מסמכותו ומחובתו לפקח על מדיניות התאגידים הבנקאיים בכל הנוגע למתן שירות ללקוחותיהם, אלא שהוא מבקש גם למנוע ביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטות התאגידים הבנקאיים במקרים ספציפיים".

• בג"ץ מגביל את הביקורת החוקתית על החקיקה בתחום המס
• עתירה לבג"ץ: בליץ מינויים של רבני ערים כדי לסדר ג'ובים לאנשי ש"ס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

לדברי העמותה, "באמצעות הוראת ניהול בנקאי תקין, אומצו, בדלת האחורית, סנקציות בינלאומיות זרות, שמדינת ישראל החליטה שלא להצטרף אליהן, וזאת באופן שיטתי וגורף, בחוסר סמכות מהותית היורדת לשורש העניין, ללא בדיקה ותוך פגיעה חמורה בסוברניות הכלכלית של מדינת ישראל" ובצורה בלתי סבירה החורגת מסמכותו של המפקח. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד גלעד נרקיס.